ביום 29.3.2020 דחה ביה"ד האזורי לעבודה את תביעתו של מאיר דרלינגר (להלן: המבוטח) (ב"ל 50233-06-16), וקבע כי זכאותו לתשלום קצבת אזרח ותיק, תחול רק מיום עריכת הסדר תשלומים בגין חוב מהותי שהיה חייב למוסד לביטוח לאומי (להלן – המל"ל) שנים רבות, ולא יהיה זכאי לקבלת הגמלה 12 חודשים אחורנית, כפי שהחוק מתיר בנסיבות אחרות.

רקע חוקי
סעיף 366 לחוק קובע:

• הפחתת גמלה ושלילתה מחמת פיגור בתשלום דמי ביטוח:

  1. פיגור בגין תקופת חיוב העולה על 12 חודשים ואינו עולה על 18 חודשים – תופחת הגמלה ברבע.

  2. פיגור בגין תקופת חיוב העולה על 18 חודשים – 36 חודשים – תופחת הגמלה בחצי.

  3. פיגור בגין תקופת חיוב העולה על 36 חודשים – תישלל הגמלה.

  האמור אינו חל על רשימה סגורה של גמלאות המל"ל כגון מענקי אשפוז לידה, קצבת לידה, גמלת סיעוד, תגמולי מילואים ועוד.

• פיגור בדמי ביטוח שמועד תשלומם חל בתוך 90 יום מקרות המקרה המזכה בגמלה, או פיגור לגבי סכום של עד 15% מהשכר הממוצע במשק – לא יחשבו כפיגור.

  ככל שהמבוטח היה מבוטח יותר מעשר שנים, יוארכו התקופות הנקובות לעייל, בחודשיים לכל שנה שמעבר לעשר שנות ביטוח, ובלבד שהתקופה לאחר ההארכה לא תעלה על 60 חודשים.

  סעיף 296 לחוק קובע בין השאר:

  גמלה תשולם אחורנית עד 12 חודש, למעט גמלת אזרח ותיק היכולה להשתלם אחורנית עד 4 שנים למי שעבר את גיל 70, ובלבד שלא תשתלם לגבי תקופה שקדמה לגיל 69.

תמצית עובדתית

• המבוטח יליד 1946. לטענתו – אינו עובד/משתכר כבר 20 שנה. ככל הנראה הגיע בשנת 2013 למועד בו קמה זכאותו לקבלת קצבת אזרח ותיק (גיל 67).

• המל"ל הוציא לו דרישות חוב לאורך השנים, לפי שומות שנתקבלו ממס הכנסה. אין מחלוקת כי לא שילם דמי ביטוח משנת 2000.

• המבוטח הודה שעבר כתובת כמה פעמים ולא עדכן, וכן שעבד מדי פעם בעבודות מזדמנות ולא שילם דמי ביטוח.

• בתחילת 2015 הגיש תביעה לקצבת אזרח ותיק ובמקביל הגיש בקשה למחיקת סכומים ניכרים מחובו (כ-300 אלפי ₪, בעיקר הצמדות וקנס). לאחר מספר חודשים אושרה בקשתו ועל היתרה כ-70 אלפי ₪ נחתם הסדר תשלומים של כמה מאות ₪ לחודש על פני כ-17 שנים!! כשהתשלום החודשי יקוזז מקצבת האזרח הוותיק שיקבל.

• המבוטח ביקש לקבל את קצבת הזקנה גם לגבי 12 החודשים שקדמו להגשת התביעה שלו, ונדחה בטענת יישום הוראות סעיף 366 כדלעייל.

טיעוני הצדדים:
טענות המבוטח:

• טענתו העיקרית של המבוטח היא כי אין להחיל את הוראות סעיף 366. הסעיף האמור עוסק לטענתו, במצב בו קיים חוב למוסד לביטוח לאומי אך לא במצב בו החוב אינו קיים כתוצאה מהסדר או כל סיבה אחרת.

טענות המל"ל:
פרשנותו של המבוטח מאיינת למעשה את סעיף 366 לחוק, בכל מקום בו הושג הסדר לתשלום חוב קיים.
אין לקבוע כי הסדר החוב מקים לתובע זכאות אחורנית לגמלה, לתקופה בה אין חולק שלא שולמו דמי ביטוח.

דיון והחלטה:
החוק קובע במפורש כי במועד שבו קמה זכאות לגמלה וקיים אותה שעה חוב של דמי ביטוח, לא תינתן גמלה לא בכסף ולא בעין, אם הפיגור בדמי ביטוח עולה על 36 חודשים.
פרשנות התובע לעניין תחולת סעיף 366 לחוק, מעקרת את הסעיף בתוכנו, ועל כן יש לדחותה.
התביעה נדחתה.

בשולי הדברים
אנו חוזרים ומזכירים לציבור כי פיגור בתשלום דמי ביטוח עלול לפגוע בזכאות לקבלת גמלאות, עד כדי שלילתן המוחלטת, וזאת עד לפירעון החוב או הגעה להסדר תשלומים. חבל על כל חודש של הפסד גמלה.

לפרטים נוספים ניתן לפנות למר חיים חיטמן ולרו"ח (משפטן) ישי חיבה, ממשרדנו.