החל משלהי 2019, ועד לא ידע, עומד העולם בפני אירוע גלובאלי של התפשטות נגיף הקורונה והשפעותיו ההרסניות על הכלכלות בעולם כולו. כתוצאה מכך, רושמת הבורסה בישראל כמו בורסות אחרות בעולם ירידות שערים חדות. ירידות אלו כמובן שאינן בבחינת הרצוי אצל המשקיעים אולם, גם במצב זה, בקבלת החלטות מושכלות, ניתן לנצל יתרונות מסוימים בראי המס, ולפחות למתן את ההפסדים למשקיעים.
בסקירה זו ניתן ביטוי למספר אפשרויות אשר ניתן לבחון על מנת למזער את הנזקים, או במקרים מסוימים אף לייצר יתרון מסוים ממחירי המניות, הנמוכים יחסית כיום.
הפסדים מחד ומס על דיבידנד וריבית מאידך – נזכיר תחילה, כי בצד ירידות השערים בבורסה לא מן הנמנע שציבור המשקיעים, שיספוג הפסדים בסכומים אדירים מחד, אם ישאיר אותם "על הנייר", יאלץ מאידך לשלם מס על הכנסות אחרות מאותם ני"ע, כגון ריבית על אג"חים ודיבידנדים, שיהיו חייבים במס. לפיכך, מומלץ כי משקיע הצפוי לקבל הכנסות כאמור מני"ע בבעלותו, יממש כבר כעת הפסדים מני"ע (כך ימנע גם ניכוי המס במקור על הריבית והדיבידנד ע"י הבנק), הניתנים לקיזוז כנגד הכנסות אלו, בהתאם להוראות סעיף 92(א)(4) לפקודה. (רכישת מניות אלו או אחרות "בחזרה" ישקלו לגופן).
שינוי אפיקי ההשקעה הפירותיים להוניים – בדר"כ הציבור שבע ההפסדים בבורסה מממש את הפסדיו וחוזר אל כור מחצבתו הסולידי ומשקיע את יתרת כספו בפיקדונות או בתוכניות חסכון המניבים ריבית. על פי הוראות סעיף 92(א)(4) כאמור, ניתן לקזז הפסדי הון מניירות ערך גם כנגד הכנסות מריבית או דיבידנד מני"ע בלבד, ובאותה שנת מס.
לא ניתן לקזז הפסד הון מני"ע כנגד הכנסות ריבית בנקאית על פיקדונות שונים או תוכניות חיסכון. לפיכך יש לבחון את שינוי אפיקי ההשקעה מפיקדונות/תוכניות החסכון למק"מ/ לקרנות נאמנות סולידיים אשר התשואה עליהן למעשה מבוססת על ריבית בנקאית בגין פיקדונות, או לחלופין לבחון השקעה באג"ח משלמות ריבית.
מהלך זה יגרום לסיווג התשואה בגין ההשקעה כרווח הון, מה שיאפשר כמובן את קיזוז הפסדי ההון אל מול אותו רווח.
גיבוש הפסדי הון כנגד רווחי הון עם שיעורי מס גבוהים – בניירות ערך בהם קיימים הפסדים בשל ירידות כאמור, יש לבחון מימוש של הנייר לצורך גיבוש ההפסד וניצולו כנגד רווחי הון ממומשים אחרים שיתכן ואפילו חייבים בשיעורי מס גבוהים יותר. לדוגמא יחיד שמימש (החל מיום 1.1.2020) נכס שנרכש לפני יום 31.12.2002 (או נכסי מקרקעין לפני 7.11.2001) ולפיכך, שיעור המס הלינארי במכירתו נקבע לפי סעיף 91(ב1)(1) לפקודה וכולל גם חלק בשיעור מס שולי, יכול לקזז הפסד מניי"ע כנגד רווח הון זה, ששיעור המס במכירתו גבוה.
אופציות 3(ט) - אופציות המצויות במסלול 3(ט) (בעיקר ביחס לבעלי שליטה או נותני שירותים), מחויבות במס במועד מימוש האופציה למניה ובאותו מועד יראו ברווח כהכנסה פירותית (ראו לעניין זה הלכת יאיר דר). לפיכך, בשעה ששערי המניות נמוכים, יתכן במקרים המתאימים, שזהו העיתוי לבחון האם כדאי לממש האופציה למניה, ולשאת בתשלום המס הפירותי בגין רכיב זה (!), שהינו נמוך בשל הירידות החדות. לאחר מימוש האופציה למניה ותשלום המס, מקובע למעשה מחיר מקורי חדש, נמוך. כך, שתחת התקווה וההנחה ששווי המניה יעלה בעתיד, הרי ששיעור המס על מרכיב זה של רווח יעמוד על 25% בלבד (או 30% לבעל מניות מהותי).
במקרים ספציפיים, יש לבחון הסדרי מיסוי שונים המושפעים משערי המניות, האם זה העיתוי למימוש המניות בשערים הנמוכים הקיימים כיום, על מנת לגבש רווח החייב בשיעורי מס גבוהים, בשער הנמוך, ולייצר מרכיב רווח גבוה יותר בשיעורי המס על רווח הון "רגיל" של 25%/ 30%.
למותר לציין, כי יש לקחת בחשבון את מרכיב הסיכון העשוי להיות טמון בכל מהלך מסוג זה בהיבט המסחרי – אולם יתכן שמימוש מושכל ובניית אסטרטגיה נכונה לחזרה לשוק ההון יכולה לאפשר
בשבוע שעבר הודיעה רשות המסים על דחייה בעשרה ימים של דיווח ותשלום למע"מ, עד ליום ה- 26 במרץ 2020 (ולמדווחים דיווח "דו-חודשי" עד לתאריך 27 באפריל 2020). הדחייה התקבלה על מנת להקל על המגזר העסקי המתמודד עם ההשלכות הכלכליות של התפשטות וירוס הקורונה בישראל. הירידה בפעילות הכלכלית במשק בשל ההגבלות שהוטלו על הציבור, לא באה לידי ביטוי בדיווח ותשלומי מקדמות וניכויים מס הכנסה.
רשויות המס במדינות בחו"ל, הבינו את הצורך לעזור לעסקים במדינתן על מנת להתמודד עם השלכות הכלכליות והפיסקליות הנובעות בשל משבר וירוס הקורונה, ובמיוחד בשל ההשלכות על תזרים המזומנים של הנישומים. להלן דוגמאות לצעדים שננקטו או שנמצאים כעת בדיון, במדינות שבהן קהל לקוחותינו פועלים במישרין או בעקיפין באמצעות ישויות מקומיות. דוגמאות אלו תואמות את ההמלצות הראשוניות של קבוצת ה- Eurogroup, שהינה גוף בלתי פורמלי הפועל במסגרת האיחוד האירופי, בו שרי מדינות החברות בגוש היורו ומדינות אורחות נוספות, מתאמים עמדות ודנים בעניינים הנוגעים למדיניות הכלכלית בין המדינות החברות בגוש האירו.
באיטליה, מוכת הקורונה, מועדי תשלום המיסים הקבועים בחוק של נישומים המצויים במחוזות שהושמו בהסגר, הוקפאו עד לתום חודש מרץ 2020. בנוסף נקבעו הוראות לגבי זיכוי מס ביחס להוצאות הקשורות לבטיחות ושיפור הביטחון במקומות עבודה. לאור התמשכות המשבר והחלת הסגר על כלל מדינת איטליה, צפויות הארכה והרחבה של ההקלות.
בספרד, נדחו תשלומי מס לעסקים קטנים ובינוניים, בעקבות שומה או שומה עצמית, לרבות תשלומי ניכוי מס במקור ומס חברות, שיש לבצעם בתקופה שהחל מיום ה- 13/3/2020 ועד ליום ה- 30/5/2020, לתקופה של 6 חודשים.
בהולנד, הוקפאו הליכי גבית מס חברות, מע"מ ומס שכר, וזאת על פי בקשת הנישום.
בבלגיה, ניתנה אפשרות חלוקה לתשלומים של תשלומי המסים, ללא הטלת ריבית פיגורים וקנסות.
בצרפת, חברות רשאיות לדחות תשלום מקדמות מס (מס חברות או מס שכר) ללא הטלת קנסות. חברות שכבר שילמו מקדמות מס יוכלו לבקש החזר. עצמאים יוכלו לבקש להתאים את שיעורי המקדמות וסכומיהם.
בצ'כיה, ניתנה ליחידים דחייה במועד הגשת דוח מס שנתי ותשלום המס הנובע ממנו, עד ליום ה- 1 ביולי 2020 (במקום ה- 1 באפריל 2020), ללא צורך בהוכחת הקשר עם משבר הקורונה. ניתן גם להגיש דוחות מע"מ באיחור, בתנאים מסוימים, בפרט הצורך בהוכחת הקשר עם משבר הקורונה.
בגרמניה, מתוכננות הוראות מקלות ביחס לתשלומי מסים וגביית מסים ולא יוטלו קנסות בשל איחור בתשלומי מסים עד לתום השנה בכפוף לכך שקיים קשר ישיר בין האיחור בתשלום לבין משבר הקורונה.
באוסטריה, יחידים וחברות רשאים להקטין ואף לאפס את מקדמות המס השוטפות, עפ"י בקשתם. כמו כן, נישומים יוכלו לבקש ביטול קנסות בגין איחורים בתשלומי מס ופריסת תשלומי מס.
ברומניה, נדחה מועד תשלומי מסי הרכוש (בפרט בגין החזקת נדל"ן), מסוף מרץ 2020 לסוף יוני 2020.
נציין כי במסגרת המשבר הכלכלי שפקד את העולם בשנת 2008 ובשנים שבאו בעקבותיו, הולנד ונורבגיה אפשרו לחברות לקזז את הפסדיהם כנגד רווחיהן בשנים הקודמות (בכפוף למגבלת סכום הקיזוז): בהולנד שלוש שנים לאחור (במקום שנה אחת כפי הדין באותה עת), ובנורבגיה שנתיים לאחור.
לאור המשבר הכלכלי הצפוי בשל משבר הקורונה, בנורבגיה הועלתה הצעה להתקין מחדש את מנגנון קיזוז הפסדים לאחור באופן זמני, ולאפשר לחברות לקזז את הפסדיהן בשנת 2020 כנגד רווחיהן בשנים 2018 ו- 2019.
האמור המובא להלן הינו מידע כללי בלבד. משרדנו חבר ברשתות הבינלאומיות Premier ו- AITC, רשתות של משרדי עו"ד ורו"ח, בעלות נציגויות במדינות רבות ברחבי העולם, וככל שלקוחותינו מבקשים להיעזר בהקלות המפורטות לעיל או השלכות משבר וירוס הקורונה במדינה זרה שבה הם פועלים במישרין או בעקיפין, נוכל להיעזר בעמיתנו הזרים על מנת להשיב לפניות שיופנו אלינו.
לפרטים נוספים ניתן לפנות לרו"ח ועו"ד יניב גולדשטיין ולשאר חברי הצוות הבינלאומי ממשרדנו.
בהמשך למבזק המס שפרסמנו בשבוע שעבר (מבזק מספר 822) ולאור פרסומים בכלי התקשורת, שלא מעטים מהם היו לא מדוייקים ואף מטעים, מצאנו לנכון להביא לידיעתכם הבהרות והקלות לגבי תנאי הזכאות לדמי האבטלה למבוטחים שעבודתם נעשית כנגד חשבוניות מס, שהינם "עצמאיים" מבחינת רשות המיסים, אך עשויים להיות זכאים לדמי אבטלה כ"שכירים", לעניין חוק הביטוח הלאומי (להלן – החוק).
מקצועות ושרותים רבים במשק מצויים בהשבתה כמעט מלאה לאור התפשטות נגיף הקורונה, וההנחיות והצווים הממשלתיים שהוצאו בעניין. אי לכך פרנסתם של רבים שפעלו בתחומים אלו צומצמה פלאים אם לא פסקה לחלוטין. דמי אבטלה יכולים להמתיק במקצת את רוע הנגיף:
צו הביטוח הלאומי (סיווג מבוטחים וקביעת מעבידים), תשל"ב -1972 (להלן – הצו), קובע ומפרט בין השאר רשימה של בעלי מקצוע ונותני שרותים אשר בהתקיים תנאי התקשרות מסוימים, יחשבו כשכירים לעניין החוק. במקביל קובע הצו כי במקרים אלו יחולו הכללים של דיווח ותשלום תשלומי דמי ביטוח על משלמי התמורה בשל אותה עבודה שיחשבו לעניין זה כמעסיק.
להלן מספר דוגמאות המתוארות בתוספת הראשונה לצו, שאף שהללו רשומים כעוסקים מורשים במרשמי מע"מ, מוציאים חשבוניות מס, ומדווחים ומגישים דוחות שנתיים לפקיד השומה כעצמאים, יחשבו כשכירים לעניין הביטוח הלאומי.
לעניינו, ובנסיבות הקורונה המשביתה שמחות ופעילויות רבות מאוד במשק – המשמעות הישירה לכך, היא זכאותם של הללו לתבוע דמי אבטלה מהמוסד לביטוח לאומי. עצמאים "רגילים" אחרים – המצויים במשבר כלכלי דומה – אינם זכאים לפי החוק כיום (אלא אם ישונו החוק וההוראות), לדמי אבטלה.
משגיחי כשרות ומפעילי מקוואות – מטעם מוסדות דת. (מסעדות ומקוואות לגברים נסגרו)
מרצים, מורים ומדריכים – במידה והסכם העבודה נערך מראש לתקופה של רבע שנה לפחות, או למתן סדרה של שבע הרצאות או שבעה שיעורים. (הלימודים במוסדות אקדמיים ואחרים – נסגרו)
מורי דרך (שאין בבעלותם "רכב אשכול") ומלווים רפואיים בטיולים המאורגנים ע"י מוסדות, גופים ציבוריים ומשרדי נסיעות. (אין יותר טיולים קבוצתיים)
אמנים בתחומי המוסיקה התאטרון, מקצועות נלווים והופעות אחרות (לפי רשימה רחבה) – בתנאי שהסכם העבודה נערך בכתב ומראש לתקופה של 3 חודשים לפחות או לסדרה של חמש הופעות (לפחות). (אסורה הפעלת תאטראות בתי קולנוע ודומיהם).
כל הללו, במידה ועבדו ללא תלושי שכר אלא עם חשבוניות/קבלות, עליהם לפנות לגורם מולו עבדו – משלמי תמורת השרות, ולקבל מהם טופס 857.
זהו טופס הדיווח של המשלם למס ההכנסה אודות עבודתם ובו מופיעים בין השאר כל המידע הנחוץ למוסד לביטוח לאומי (להלן: המל"ל) על סכום ההכנסה, חודשי העבודה וניכוי דמי הביטוח הלאומי
ודמי ביטוח הבריאות.
טופס זה הוא ראיה לעובדת היותם של הללו "שכירים" לעניין החוק, ולזכאותם לתבוע מהמל"ל דמי אבטלה.
כפי שנמסר לנו מהמל"ל, גם אם אין בידי הללו טופס זה, ניתן להגיש תביעות לדמי אבטלה תוך ראיות או תיעוד תומך להיותם "שכירים" על פי הצו (בהתקיים התנאים שתוארו לעיל), כגון צילום קבלות וחשבוניות מס תוך ציון תאריכים מסודרים בהם בוצעה העבודה לכל קבלה/חשבונית ופרטים מלאים של מקום העבודה.
במקרים אלו, המל"ל ישלם מקדמות על חשבון דמי האבטלה ובמקביל ייערך בירור מול אותו גורם מעסיק על מנת לוודא את המעמד הנטען לאשורו.
בנוסף המל"ל לא יתנה את תשלומי דמי האבטלה, בתשלום קודם של דמי ביטוח על ידי אותו "מעסיק" (שיתכן שאינו מודע או אינו מכיר בכך שהוא נחשב כ"מעסיק" לעניין החוק), והמל"ל יערוך עימו את הברור, לרבות דרישת דמי ביטוח, במועד מאוחר יותר.
מעניין לעניין, בנושא הרחב יותר של הזכאות לדמי אבטלה, פורסם כי מתוכננת הקלה בתקופת האכשרה:
על פי חוק הביטוח הלאומי עובד שכיר זכאי לדמי האבטלה אם צבר 12 חודשי ביטוח מתוך 18 חודשים שקדמו ליום שבו נרשם כמובטל, אף אם לא עבד חודשים מלאים.
בהתאם לפרסומים האחרונים בכלי התקשורת, בכוונת המל"ל להקל בתנאי הזכאות לדמי אבטלה תוך הקטנת תקופת ההכשרה לשישה חודשים בלבד (במקום 12 חודשים) האחרונים מתוך 18 חודשים טרם הרישום בשירות התעסוקה.
קרי – ככל שכך יהיה , יוכלו אזרחים רבים להכנס למעגל הזכאים לדמי אבטלה, זכות שאינה קיימת להם, על פי הדין הקיים כיום.
עם זאת, וכפי שנמסר לנו מהמל"ל, הקלה זו מחייבת תיקון חקיקה או צו אחר, לרבות בתקנות לשעת חרום, דבר שנכון לעכשיו טרם נעשה, אך סביר שיעשה ובסמוך.
לפרטים נוספים ניתן לפנות לרו"ח אורנה צח-גלרט, מר חיים חיטמן ורו"ח (משפטן) ישי חיבה.
