מבזק מס מספר 8 - 26.1.2003

על פי תיקון 132 המתוקן, רווח הון ממכירת אג"ח להמרה הנסחרות בבורסה יהיה חייב במס בדומה לאגרות חוב "רגילות", החל מיום 1.1.2004, גם לגבי אגרות חוב שהונפקו לפני 8.5.2000, וזאת על פי סעיף 97(א)(1) לפקודה.  על פי דיוני ועדת הכספים, בהקשר למיסוי אגרות חוב להמרה, תופרד באופן רעיוני, אגרת החוב למרכיביה, הכוללים מרכיב "אג"חי" ומרכיב "מנייתי", כך שיושת מס, באגרות חוב להמרה אשר הונפקו לפני 8.5.2000, על המרכיב המנייתי בלבד. על פי דיוני הוועדה, תינתן סמכות לשר האוצר לפטור ממס את המרכיב ה"אג"חי" באגרת החוב להמרה כאמור, וזאת כדי להשוות את מעמדן המיסויי לאגרות חוב "רגילות" שהונפקו לפני 8.5.2000.

על פי תיקון 132 המתוקן, רווח הון ממכירת אג"ח להמרה הנסחרות בבורסה יהיה חייב במס בדומה לאגרות חוב "רגילות", החל מיום 1.1.2004, גם לגבי אגרות חוב שהונפקו לפני 8.5.2000, וזאת על פי סעיף 97(א)(1) לפקודה.  על פי דיוני ועדת הכספים, בהקשר למיסוי אגרות חוב להמרה, תופרד באופן רעיוני, אגרת החוב למרכיביה, הכוללים מרכיב "אג"חי" ומרכיב "מנייתי", כך שיושת מס, באגרות חוב להמרה אשר הונפקו לפני 8.5.2000, על המרכיב המנייתי בלבד. על פי דיוני הוועדה, תינתן סמכות לשר האוצר לפטור ממס את המרכיב ה"אג"חי" באגרת החוב להמרה כאמור, וזאת כדי להשוות את מעמדן המיסויי לאגרות חוב "רגילות" שהונפקו לפני 8.5.2000.

סעיף 75ב' לפקודה קובע כי חברה נשלטת זרה (חנ"ז) היא חברה, שבין היתר, מרבית הכנסותיה הינן הכנסות פסיביות. בטיוטת חוזר מס הכנסה בנושא מיסוי בעלי שליטה בחנ"ז, קובעת נציבות מס הכנסה כי יש לבחון את רווחיה המצרפיים של חברת אם זרה, גם אם מרבית הכנסותיה הן הכנסות עסקיות, לרבות "חלקה היחסי" בהכנסותיהן של חברות מוחזקות, גם אם שיעור האחזקה המשוקלל בהן נמוך מ- 50%. במידה וסך ההכנסה הפסיבית המאוחדת גדולה מן ההכנסה העסקית המאוחדת, ייחשבו כחברות חנ"ז החברות המוחזקות אשר עומדות בתנאי סעיף 75ב', מבחינת שיעור האחזקה, ומבחן מרבית ההכנסה לכל חברה בנפרד, למרות שהן מוחזקות על ידי חברה "עסקית" שאיננה חנ"ז.

לאור עמדת הנציבות בעניין, יש לבחון הקמת או התאמת מבני אחזקות בחו"ל, כך שחברות זרות לחלוטין, יהפכו עקב ההוראות נשוא להטלת מס במדינת ישראל או ישפיעו על הכללת רווחי הקבוצה בהגדרת חברת חנ"ז.

סעיף 9ג' לפקודה קובע, החל מתיקון 132 לפקודה, כי שיעור המס אשר יחול על קצבה המשתלמת לעולה ממדינת חוץ, הנובעת מעבודתו שם, לא יעלה על המס אשר היה חל אילו היה נשאר תושב אותה המדינה, לרבות ניכויים אישיים. מחוזר מס הכנסה בנושא עולה כי ההקלה תינתן הן לגבי הפקדות כ"עמית עצמאי", והן לגבי הפקדות "עמית שכיר" – לרבות על חלק המעביד. על פי החוזר, הנישום יוכל לבחור את אלטרנטיבת המיסוי על פי 9ג' או על פי הסעיפים 9א' או ב', לפי זו הכדאית לו יותר. למעשה, בחירה במיסוי על פי 9א' או ב' תהא כדאית יותר רק במידה וזכות המיסוי על הקצבה, על פי אמנת המס בין ישראל למדינת המקור, הינה של מדינת ישראל, ונטל המיסוי במדינת המקור גבוה יותר. בכל מקרה אחר יינצל הנישום את ההקלה על פי סעיף 9ג'.

הסעיף יחול רק על עולים (לא יחול על תושבים חוזרים), וכן יחול רטרואקטיבית, גם על עולים שמועד עלייתם קדם לתיקון לחוק. ההקלה איננה מוגבלת בזמן, ותינתן כל עוד מקבל העולה את הקצבה, והיא חלה גם על "עולים צעירים" אשר טרם הגיעו לגיל פרישה!

סעיף 75ב' לפקודה קובע כי חברה נשלטת זרה (חנ"ז) היא חברה, שבין היתר, מרבית הכנסותיה הינן הכנסות פסיביות. בטיוטת חוזר מס הכנסה בנושא מיסוי בעלי שליטה בחנ"ז, קובעת נציבות מס הכנסה כי יש לבחון את רווחיה המצרפיים של חברת אם זרה, גם אם מרבית הכנסותיה הן הכנסות עסקיות, לרבות "חלקה היחסי" בהכנסותיהן של חברות מוחזקות, גם אם שיעור האחזקה המשוקלל בהן נמוך מ- 50%. במידה וסך ההכנסה הפסיבית המאוחדת גדולה מן ההכנסה העסקית המאוחדת, ייחשבו כחברות חנ"ז החברות המוחזקות אשר עומדות בתנאי סעיף 75ב', מבחינת שיעור האחזקה, ומבחן מרבית ההכנסה לכל חברה בנפרד, למרות שהן מוחזקות על ידי חברה "עסקית" שאיננה חנ"ז.

לאור עמדת הנציבות בעניין, יש לבחון הקמת או התאמת מבני אחזקות בחו"ל, כך שחברות זרות לחלוטין, יהפכו עקב ההוראות נשוא להטלת מס במדינת ישראל או ישפיעו על הכללת רווחי הקבוצה בהגדרת חברת חנ"ז.

סעיף 9ג' לפקודה קובע, החל מתיקון 132 לפקודה, כי שיעור המס אשר יחול על קצבה המשתלמת לעולה ממדינת חוץ, הנובעת מעבודתו שם, לא יעלה על המס אשר היה חל אילו היה נשאר תושב אותה המדינה, לרבות ניכויים אישיים. מחוזר מס הכנסה בנושא עולה כי ההקלה תינתן הן לגבי הפקדות כ"עמית עצמאי", והן לגבי הפקדות "עמית שכיר" – לרבות על חלק המעביד. על פי החוזר, הנישום יוכל לבחור את אלטרנטיבת המיסוי על פי 9ג' או על פי הסעיפים 9א' או ב', לפי זו הכדאית לו יותר. למעשה, בחירה במיסוי על פי 9א' או ב' תהא כדאית יותר רק במידה וזכות המיסוי על הקצבה, על פי אמנת המס בין ישראל למדינת המקור, הינה של מדינת ישראל, ונטל המיסוי במדינת המקור גבוה יותר. בכל מקרה אחר יינצל הנישום את ההקלה על פי סעיף 9ג'.

הסעיף יחול רק על עולים (לא יחול על תושבים חוזרים), וכן יחול רטרואקטיבית, גם על עולים שמועד עלייתם קדם לתיקון לחוק. ההקלה איננה מוגבלת בזמן, ותינתן כל עוד מקבל העולה את הקצבה, והיא חלה גם על "עולים צעירים" אשר טרם הגיעו לגיל פרישה!

בתיקון עקיף לחוק הביטוח הלאומי, אשר בוצע בתיקון 132 לפקודה, נקבע כי יינתן פטור מדמי ביטוח לאומי להכנסה פסיבית שמקורה בתשואה על מכשירים פיננסים בשוק ההון, כגון ריבית, דיבידנד ודמי ניכיון.  הפטור לא יינתן על תשלומים כאמור אשר שולמו לבעלי שליטה בחברה. למען הסר ספק, נבהיר כי למרות האמור, לא השתנה הדין לגבי הכנסות פסיביות באופן כללי, וכי חיוב בדמי ביטוח לאומי של הכנסות כאמור כפוף לתקנות הביטוח הלאומי (הוראות מיוחדות בעניין תשלום דמי ביטוח). על פי תקנות אלו  לא יחול חיוב בדמי ביטוח לאומי על דיבידנד לבעל שליטה במידה ולבעל השליטה הכנסה הן כעצמאי והן כשכיר, או שסך הכנסתו האקטיבית, כשכיר או עצמאי, עולה על סך הכנסתו הפסיבית.