כפי שהבטחנו במבזק מס 782 בו דנו בהטבות הנובעות מחוק עידוד השקעות הון, מצ"ב חידודים נוספים;

1. החלטת מיסוי בהסכם 6003/19 – מספר עובדים
החלטה שהתקבלה לאחרונה בה נקבע כי מפעל המעסיק 6 עובדים שכירים – זכאי להטבות מכוח החוק.
בעבר הייתה נהוגה "דרישה" של רשות המסים ל 10 עובדי ייצור במשרה מלאה, לכל הפחות.
בסוגיה זו עולות שתי שאלות מרכזיות, האחת הינה כפירה בעיקר – קביעה של מספר עובדים מינימאלי אינה קביעה מפורשת בחוק. בדצמבר 2016 נעשה תיקון 73 לחוק – במידה והמחוקק היה סבור כי מדובר בתנאי שאין בלתו – ניתן היה להוסיף דבר זה בחקיקה, אך משלא נעשה כן, הדבר אומר דרשני. יתר על כן, דרישה של מספר עובדים הינה סבירה בנסיבות של מפעל תעשייתי מסורתי, בעוד שבמצב הטכנולוגיה בת ימינו – ההון האנושי הנדרש ליצירת מוצר טכנולוגי חדש משגשג אינו נמדד בכמות העובדים, נהפוך הוא ככל שהטכנולוגיה מתקדמת יותר כך נדרשות פחות ידיים עובדות. כך שפרמטר זה אמור להיות שולי בהתקיים יתר התנאים האמורים בחוק לגבי המפעל.
שנית, ראוי לבחון מהות ולא אופן העסקה: האם "עובד" הוא רק עובד עם תלוש משכורת או שגם יחיד שההתקשרות של החברה מולו הינה כנגד חשבונית, והנ"ל נותן שירותיו רק לחברה – יוכל לחסות תחת הגדרת עובד?
נציין, כי החלטת המיסוי פרצה נוהל של שנים, והורידה את רף 10 עובדים לכמעט מחצית. אין זאת אלא כי גם רשות המסים מפנימה את השינויים החלים בעולם הטכנולוגי – ועל כך "שאפו".

2. ייצור באמצעות קבלן משנה בחו"ל
שאלה זו הינה קריטית בבואנו לבחון זכאות להטבות מכוח חוק עידוד שכן המחוקק חרט על דגלו של החוק עידוד מקומות עבודה בישראל ופיתוח כושר הייצור במדינה. יחד עם זאת יש לבחון הדברים לעומקם, הכוונה – מהות הייצור בחו"ל, האם מדובר בקבלן חיצוני אשר סוברני לקבל החלטות באשר למוצר, האם הקבלן בחו"ל פועל על פי הנחיות מדויקות של החברה בישראל, האם המוצר המיוצר בחו"ל הינו המוצר הסופי או שהוא חלק מהמוצר הסופי, האם יש ייצור גם בישראל, מה ההיקף הכספי ומה ההיקף הכמותי של הייצור בחו"ל. כל אלה ועוד מבחנים, יכולים לסייע בקבלת ההחלטה האם החברה זכאית להחיל עליה את הטבות חוק עידוד. יכול שבחלק מהמקרים ההטבות תהיינה על חלק מהכנסתה ולא על כולה.

3. זיכוי מיסי חוץ בגין הכנסה בישראל הזכאית להטבות חוק עידוד
שיעורי המס בחוק העידוד הינם נמוכים גם ביחס למדינות אחרות בעולם: 16% לגבי מפעל תעשייתי, 12% במפעל טכנולוגי ו- 7.5% למפעל באז"פ א'.
חברות המחילות על הכנסותיהן את חוק העידוד הן יצואניות המנהלות קשרי עסקים עם חברות בחו"ל. בהנחה שההתקשרות הינה עם חברה תושבת מדינת אמנה, ההכנסות יכולות להיות מסווגות כהכנסות אשר יכול להתעורר ספק לגביהן בדבר חבות ניכוי מס במקור בחו"ל (במדינה המתקשרת האחרת), למשל האם מדובר בתמלוגים או האם מדובר בשרות שניתן במלואו בחו"ל,
ככל שרשות המסים בישראל תטען כי אין מקום לנכות מס בחו"ל – לא יתקבל זיכוי בגין מיסי החוץ ששולמו.
על כן, מייצגים ויועצי מס – יש לתת דגש לסיווג ההכנסות המופקות בחו"ל. נכון שקיים קושי בהתנהלות מול רשות מס זרה, ולפעמים "הדרך הקלה" הינה ניכוי מס בחו"ל, העיקר שהעבודה תימשך כסדרה, אך יכול ובסופו של יום יתברר כי זו הדרך הארוכה.
נקודה נוספת הינה כי במידה ושיעור הניכוי במקור בחו"ל גבוה משיעור המס בישראל (10% ניכוי במקור מול 7.5% שיעור מס חברות), לא תוכל החברה להשתמש בסכום הזיכוי שמעבר לשיעור המס בישראל, ותידרש להעבירו למשך 5 השנים הבאות.
כדי למנוע תאונות מס כאלה, חובה להתייעץ עם מומחי מיסוי בינלאומי טרם התקשרות עם חברות בחו"ל, או לפחות במעמד דרישת אישור תושבות מרשות המס הזרה או דרישת ניכוי המס הזר.

לסיום וליישום
חברות המקיימות את התנאים שבחוק, זכאיות להטבות מס.
לרוב, לא כל התנאים מתקיימים ו/או תנאי כזה או אחר מתקיים בחלקו וקיים ספק האם החברה אכן זכאית לקבלת ההטבות. במקרים אלה מומלץ לפנות לקבלת החלטת מיסוי מקדמית (רולינג) מרשות המיסים, אשר מעניקה וודאות לתחולת הטבות המס על החברה ובעלי מניותיה, ולחילופין נטילת חוות דעת.

למשרדנו ניסיון רב בליווי ויעוץ מקצועי לחברות כאמור לרבות בבקשות לקבלת החלטות מיסוי ממחלקת חוקי עידוד שברשות המיסים ולרבות בהיבטי המיסוי הבינלאומי.

לפרטים נוספים ניתן לפנות לרו"ח (משפטנית) ענבל שני, ממשרדנו.