ביום 22 באוקטובר 2017 דחה ביה"ד האזורי לעבודה (ב"ל 48290-03-15) את תביעתו של משה ונונו (להלן: "המבוטח") וקבע כי הקצבה שמשולמת לו לפי סעיף 15(2) לחוק שירות המדינה (גמלאות) (להלן: "חוק הגמלאות") היא קצבת פרישה לעניין סעיף 175 לחוק הביטוח הלאומי (להלן: "החוק"), ויש לנכות את סכומה מדמי האבטלה.

רקע חוקי

• לפי סעיף 175 לחוק הביטוח הלאומי, מי שזכאי לדמי אבטלה ובעד אותו זמן יש לו הכנסה מקצבת פרישה, מגמול פרישה ומקצבת התאמה, ינוכה מדמי האבטלה סכום השווה להכנסתו שמקורה בקצבה או בגמול כאמור.

  קצבת פרישה היא קצבה המשתלמת עקב פרישה מכל אחד מאלה:

  1. מעבודה.

  2. משירות בצה"ל, במשטרת ישראל ובשירות בתי הסוהר.

• סעיף 15 לחוק הגמלאות מונה את התנאים השונים שבהם זכאי "לקצבת זקנה" עובד מדינה, או עובד תאגיד סטטוטורי שהממשלה החילה עליו את חוק, שירות המדינה.

תמצית עובדתית

• המבוטח עבד 5 שנים ברשות הדואר ופוטר ביום 30.9.1995. מחודש 10/1995 משולמת לו קצבה לפי סעיף 15(2) לחוק הגמלאות.

• הסיבה לפיטורין: קיומה של נכות רפואית בשיעור של 25% או יותר, שהיא אחד מתנאי הזכאות לאותה הקצבה.

• ביום 17.7.2014 הגיש המבוטח תביעה לדמי אבטלה. תביעתו אושרה לפי סך 216.75 ₪ ליום, בניכוי 64.26 ₪ ליום בגין הקצבה.

• כנגד קביעה זו הגיש המבוטח תביעה לבית הדין לעבודה.

• לטענת המבוטח, אין לפקיד התביעות של המוסד לביטוח לאומי (להלן: "המל"ל") סמכות להפחית מדמי האבטלה סכומים בגין הקצבה, הואיל ומדובר בקצבת נכות מעבודה. המבוטח הסתמך על פס"ד בביה"ד הארצי, המל"ל – ברנרד בן משה – מיום 9.9.2008 (עב"ל 627/07).

• לטענת המל"ל, קצבה לפי סעיף 15(2) לחוק הגמלאות היא "קצבת פרישה" ואין היא קצבת נכות מעבודה. הכוונה בסעיף 175 לחוק, להפחית מדמי האבטלה סכומים המשולמים לעובד כקצבה מחליפת שכר.

דיון והחלטה

• בעניין בן משה נפסק כי מטרת סעיף 175 לחוק היא לקזז מגמלת אבטלה פנסיה מוקדמת שמקבל עובד ממקום עבודתו או תגמולים המושתתים על שכר, להבדיל מקצבת נכות מעבודה שאינה מקוזזת מדמי האבטלה.

• בהתאם לקביעת בית הדין, המטרה החקיקתית שביסוד ההבחנה בין קצבת פרישה לבין קצבת נכות מעבודה, לעניין חובת ניכוי מדמי אבטלה, היא לצמצם את היקף פרישת רשת הביטחון הסוציאלי שחוק הביטוח הלאומי יוצר בתחום האבטלה, במקרים שבהם המובטל זכאי לקצבה תעסוקתית, ומנגד להימנע מיצירת תמריץ שלילי לנכי עבודה הזכאים לקצבת נכות, מלממש את כושר ההשתכרות חרף נכותם.

• כיוון שאחד מתנאי הזכאות לקצבה לפי חוק הגמלאות היא קיומה של נכות רפואית בשיעור 25% או יותר, המבוטח טוען כי מדובר ב"קצבת נכות מעבודה" שאותה הוציא המחוקק מגדר סעיף 175 לחוק.

• הגדרת קצבה לפי סעיף 15(2) לחוק הגמלאות כ"קצבת פרישה" אינה מחייבת סיווגה כקצבת פרישה לעניין החוק, אך קצבת פרישה לפי סעיף 15(2) לחוק הגמלאות אינה קצבת "נכות מעבודה" כהגדרתה בחוק, ואין כל דרישה כי הנכות המאפשרת את פיטוריו של "עובד מדינה" וזכאותו לקצבת פרישה תהיה נכות כתוצאה מ"פגיעה בעבודה".

• קצבת פרישה משולמת לכל החיים, בהתאם למשכורת הקובעת ובהתאם לוותק של העובד, ואילו קצבת נכות מעבודה מהביטוח הלאומי משולמת בזיקה לשכר, כל עוד מתקיימת במבוטח הגדרת "נכה עבודה", ובהתאם לשיעור הנכות.

• הזכאות לקצבה לפי סעיף 15(2) לחוק הגמלאות היא חלק מתנאי העבודה להם זכאי עובד המדינה והקצבה משולמת לו "עקב פרישה מעבודה".

• הקצבה שמשולמת למבוטח היא קצבה תעסוקתית ולא קצבת נכות.

• לאור האמור לעיל קצבת הפרישה שקיבל המבוטח היא בגדר "קצבת פרישה" לעניין סעיף 175 לחוק ודין התביעה להידחות.

בשולי הדברים
מדמי האבטלה מופחתת קצבת פרישה מחליפת שכר (לפי סעיף 175 לחוק) וגם הכנסות מעבודה וממשלח יד (לפי סעיף 176 לחוק). סעיף 176 לחוק אינו מבחין בין ההגדרות השונות של "עובד עצמאי" או "מי שאינו עונה להגדרת עובד עצמאי" וכל ההכנסה מופחתת לפי ההכנסות בשומה (גם אם העובד העצמאי שילם דמי ביטוח לפי הכנסת מינימום).

לפרטים נוספים ניתן לפנות לרו"ח אורנה צח-גלרט, מר חיים חיטמן ורו"ח (משפטן) ישי כהן.