ביום 9.7.2017 דחה ביה"ד האזורי לעבודה (ב"ל 17184-04-16) את תביעתו של ראובן ברון (להלן: "המבוטח") לקצבת נכות כללית אף על פי שהוגשה לפני גיל הפרישה. זאת משום שבמועד התקיימות התנאים הטכניים המזכים בגמלה, היה כבר המבוטח מעבר לגיל הפרישה.

רקע חוקי

• "מבוטח" לעניין ביטוח נכות כללית – "תושב ישראל שמלאו לו 18 שנים וטרם הגיע לגיל הפרישה".
• מבוטח שהחל לקבל קצבת נכות כללית בטרם הגיעו לגיל הפרישה, וסכום קצבת הזקנה שהוא זכאי לו נמוך מסכום קצבת הנכות, יהא זכאי לקצבת זקנה בצירוף גמלה נוספת לנכה (כלומר הוא יקבל את הקצבה הגבוהה מבין השניים).
• "נכה" – מבוטח, למעט עקרת בית, שכתוצאה מליקוי מתקיימים בו כל אלה:
  1. אין לו כושר להשתכר מעבודה או ממשלח יד או שכושרו להשתכר צומצם עקב הליקוי, בבת אחת או בהדרגה ב – 50% או יותר בתקופה של 15 חודשים שבתכוף לפני יום הגשת התביעה.
  2. אין לו הכנסה בפועל מעבודה או ממשלח יד או שהכנסתו כאמור אינה עולה על 60% מהשכר הממוצע לתקופה של 90 ימים רצופים לפחות מהתאריך הקובע.
• "התאריך הקובע" – התאריך שבו עקב הליקוי, עומד המבוטח בשני התנאים שלעיל בהגדרת נכה, 90 ימים רצופים לפחות בתקופה של 15 חודשים שבתכוף לפני יום הגשת התביעה.
• "תנאי זכאות" – הזכאות לגמלה תתחיל בתום 90 ימים מהתאריך הקובע, למעט חריגים שמפורטים בחוק (ראה מבזק מספר 660 מיום 29.9.2016).

רקע עובדתי

• למבוטח השתלמה קצבת נכות כללית בעבר, אשר הופסקה החל מתאריך 1.3.2011, עקב "הכנסות" (המבוטח השתכר מעל תקרת ההכנסות המזכות בגמלה – שכרו הסתכם בסך 34,105 ₪ לחודש, בשנת 2015).
• הוראות החוק קבעו עד יום 31.12.2016 כי בהפסקת זכאות לגמלה העולה על 36 חודשים, יש להגיש תביעה חדשה לגמלה.
• המבוטח הפסיק לעבוד ביום 31.12.2015 וביום 19.1.2016 הגיש תביעה חדשה לגמלת נכות.
• ביום 9.3.2016 הגיע המבוטח לגיל הפרישה (גיל 67).
• השאלה שבמחלוקת: האם יש לבחון את מעמד המבוטח כ"מבוטח" ביום שבו הגיש את התביעה לקצבת נכות כללית (19.1.2016 – אז היה פחות מגיל 67) כטענת המבוטח, או כטענת המוסד לביטוח לאומי (להלן: "המל"ל) – רק בתום 90 ימים שבהם הופחתו הכנסותיו, קרי ביום 31.3.2016 שאז הוא היה כבר מעל גיל הפרישה.

דיון והחלטה בהתאם לחוק באותה התקופה

• את תקופת 90 הימים יש לבחון בסופם כי רק אז ניתן לדעת אם הם קיימים. לכן, אותה תקופה של היעדר הכנסות מתגבשת בחלוף 90 הימים ולא קודם. גם זכאות לקצבת נכות מתגבשת בתום 90 הימים שהם לאחר המועד הקובע.
• המועד שבו ניתן לבחון אם המבוטח הוא בגדר "נכה" הוא 90 ימים אחרי המועד הקובע. במקרה דנן, הפסיק המבוטח לעבוד בתאריך 1.1.2016, ולכן יש לבחון את ההגדרה ליום 31.3.2016. באותו מועד חייב התובע להיות "מבוטח" בביטוח נכות. ואולם, התובע חדל להיות "מבוטח" בתאריך שבו הגיע לגיל הפרישה (9.3.2016). כלומר: המבוטח הגיע לגיל פרישה לפני שהתגבשו תנאי הזכאות לקצבת נכות כללית.
• כצעד אחרון ניסה התובע לטעון כי הוטעה ע"י פקידי המל"ל ואשר לולא הוטעה, היה מפסיק לעבוד קודם לתום שנת 2015.
  טענה זו נדחתה הן מכיוון שלא הוכחה, והן מכיוון שנטענה מאוחר מדי והייתה בגדר "הרחבת חזית".
• התביעה נדחתה.

בשולי הדברים
המקרה דנן מפנה את תשומת הלב לתיקוני החקיקה בחוק נכות כללית החל מיום 1.1.2017.
בין היתר בוטלה הבדיקה מחדש לנכה שנקבע לגביו אובדן כושר לצמיתות, לאחר שלא קיבל קצבה במשך 36 חודשים.

לאור היות "גיל הפרישה" תאריך קריטי ברבות מן הגמלאות, חשוב מאוד להיוועץ עם גורם בר סמכא עוד לפני הגעה לגיל הפרישה, ולהגיע אליו ערוכים בהתאם להוראות החיקוקים השונים, לצורך מיצוי מירבי של הזכויות הביטוחיות שמעניק החוק.

לפרטים נוספים ניתן לפנות לרו"ח אורנה צח-גלרט, מר חיים חיטמן ורו"ח (משפטן) ישי חיבה.