מבזק מס מספר 69 - 6.6.2004

שאלה:

לנישום מניות בחברה. הנישום העניק, בשנת 2004, לאדם אחר אופציה לרכישת המניות לתקופה של חודש ימים. תמורת האופציה שילם המחזיק סכום מסוים. רוכש האופציה לא מימש את זכותו לרכישת המניות, והאופציה פקעה. המניות נשוא האופציה מוחזקות על ידי הנישום זמן רב לפני הרפורמה. מהו מועד אירוע המס בהקשר להענקת האופציה ומהו שיעור המס החל (האם יהא ליניארי?

תשובה :

מועד אירוע המס הנו במועד הענקת האופציה. שיעור המס החל בגין רווח ההון שנצמח החל ממועד הענקתה יהא 25% – שיעור המס החל לאחר תיקון 132 לפקודה.

מועד אירוע המס (הפסד הון) בצד "הרוכש" יהא, בניגוד לרווח ההון אצל המוכר, במועד פקיעת האופציה.

הגדרת עסקה עתידית בחוק התיאומים מצומצמת מאשר זו המנויה בסעיף 105יא' לפקודה ואינה כוללת "התחייבות או זכות למסור או לקבל בעתיד כל אחד מאלה: הפרשים בין שערי מטבע חוץ, הפרשי מדד, הפרשי ריבית, נכס או מחיר נכס והכל בכמות, בסכום, במועד ובתנאים הנקובים בהתחייבות או בזכות".

מכאן שעסקה עתידית במט"ח גם אם הינה נסחרת אינה באה בגדר עסקה עתידית לעניי ןסעיף 6 לחוק התיאומים ולפיכך שיעור המס בגין רווח ההון בעסקה, גם לחברה שחלות עליה הוראות חלק ב' לחוק, יהא בהתאם למס החל על רווחי הון, קרי 25% ולא 36%, (כפי שחל בקשר לניירות ערך סחירים). מובן כי מנגד לא יותר בגין רווח מהעסקה העתידית קיזוז הפסד מני"ע סחירים בבורסה וכן לא יותר בגינה קיזוז הפסד מעסק מועבר. בעיה זו אם מתעוררת ניתנת לפתרון בדרך של רכישת קרן נאמנות (פטורה בד"כ) המתמחה בעסקאות עתידיות במט"ח. מכירת היחידה בקרן תאפשר לנישום לקזז את הפסדיו העסקיים המועברים כנגד רווחים שנבעו במכירתה.

שאלה:

לנישום מניות בחברה. הנישום העניק, בשנת 2004, לאדם אחר אופציה לרכישת המניות לתקופה של חודש ימים. תמורת האופציה שילם המחזיק סכום מסוים. רוכש האופציה לא מימש את זכותו לרכישת המניות, והאופציה פקעה. המניות נשוא האופציה מוחזקות על ידי הנישום זמן רב לפני הרפורמה. מהו מועד אירוע המס בהקשר להענקת האופציה ומהו שיעור המס החל (האם יהא ליניארי?

תשובה :

מועד אירוע המס הנו במועד הענקת האופציה. שיעור המס החל בגין רווח ההון שנצמח החל ממועד הענקתה יהא 25% – שיעור המס החל לאחר תיקון 132 לפקודה.

מועד אירוע המס (הפסד הון) בצד "הרוכש" יהא, בניגוד לרווח ההון אצל המוכר, במועד פקיעת האופציה.

הגדרת עסקה עתידית בחוק התיאומים מצומצמת מאשר זו המנויה בסעיף 105יא' לפקודה ואינה כוללת "התחייבות או זכות למסור או לקבל בעתיד כל אחד מאלה: הפרשים בין שערי מטבע חוץ, הפרשי מדד, הפרשי ריבית, נכס או מחיר נכס והכל בכמות, בסכום, במועד ובתנאים הנקובים בהתחייבות או בזכות".

מכאן שעסקה עתידית במט"ח גם אם הינה נסחרת אינה באה בגדר עסקה עתידית לעניי ןסעיף 6 לחוק התיאומים ולפיכך שיעור המס בגין רווח ההון בעסקה, גם לחברה שחלות עליה הוראות חלק ב' לחוק, יהא בהתאם למס החל על רווחי הון, קרי 25% ולא 36%, (כפי שחל בקשר לניירות ערך סחירים). מובן כי מנגד לא יותר בגין רווח מהעסקה העתידית קיזוז הפסד מני"ע סחירים בבורסה וכן לא יותר בגינה קיזוז הפסד מעסק מועבר. בעיה זו אם מתעוררת ניתנת לפתרון בדרך של רכישת קרן נאמנות (פטורה בד"כ) המתמחה בעסקאות עתידיות במט"ח. מכירת היחידה בקרן תאפשר לנישום לקזז את הפסדיו העסקיים המועברים כנגד רווחים שנבעו במכירתה.

בתיקון מספר 50 נקבע מסלול דחיית מס במסגרת הוראות פרק חמישי 3, שיחלוף מקרקעין. תכלית השחלוף בין השאר, הנה מתן אפשרות להחלפתה של דירה בדירה תוך דחיית תשלום המס הנובע ממכירת הדירה המוחלפת למועד מכירת הדירה המחליפה.

התיקון לא כלל התייחסות למצב בו בסמוך לביצוע השחלוף נמכרה דירה אחרת ב"פטור ממס".

היות והשחלוף לא הוצא מרשימת המכירות שישומן אינו מונע קבלת הפטור במכירה הבאה, הרי שעל פי שילוב הוראות הסעיפים תתכן בטלות הפטור ממס במכירת דירת המגורים לאחר שיחלופה של דירה קודמת.

אמור לפיכך, כל עוד לא תוקן סעיף 49ב' לחוק מיסוי מקרקעין, רק סדר פעולות הפוך – מכירה בפטור, ולאחריה שחלוף של הדירה הנוספת יאפשר את קבלת הפטור ממס ויישום עקרונות שיחלוף דירת מגורים.

נשוב ונזהיר מפני ניצול "פזיז" של הוראות הפטור ממס באמצעות שחלוף דירת מגורים, דבר שיאיין בוודאות את הפטור ממס לדירה הנרכשת בעת מכירתה בעתיד.

מודעות ציבור הנישומים/המבוטחים לעניין דמי הביטוח לאומי לאור ביטול "התקרות" ואף לאחר השבת תקרת ההכנסה החייבת בדמי בטוח לאומי על כנה (כ- 35,000 ₪ לחודש) גדלה. אמנם גם מודעות המוסד לביטוח לאומי להתכנות הרחבת בסיס המס גדלה, ולעיתים בהעדר הכנסות מסוימות החייבות בדמי ביטוח לאומי למבוטח (כגון ממשכורת או מעסק), תקום למבוטח חבות בדמי ביטוח אף בגין הכנסות פיננסיות כגון דיבידנד וריבית (בתנאים מסוימים) בין אם הופקו בישראל ובין אם הופקו בחו"ל (כמובן תוך עמידה בכללי החיוב "הרגילים" בביטוח לאומי), זאת תוך ביצוע חישוב נפרד לצרכי ביטוח לאומי בין בני הזוג.

אמנם, לשנת 2003, ניתן בחקיקה פטור מיוחד לדמי ביטוח לאומי למרבית מקרים אלו, ואולם אף שאושר הדבר עקרונית בידי שר העבודה והרווחה מר זבולון אורלב, ככל הידוע חקיקת המשך בנדון לא נעשתה, וחשיפת המבוטח לדמי ביטוח – עלולה לחול.

פתרון אפשרי לחבות בדמי ביטוח לאומי בגין הכנסות פסיביות בשוק ההון עד לתקרת ההכנסה החייבת בדמי ביטוח לאומי הינו שימוש בחברה משפחתית. הכנסתה החייבת של חברה משפחתית אשר לא תהא לה הכנסה מעסק וינבעו לה הכנסות ריבית ודיבידנד מניירות ערך או מאגרות חוב תחויב במס בידי הנישום המייצג בשיעורי המס החלים על יחיד (10%, 15%, 25% או 35%). הכנסה חייבת כאמור אינה חייבת בדמי ביטוח לאומי כל עוד לא חולקה לבעלי מניותיה כדיבידנד.

מובן כי מועד חלוקת הדיבידנד בעתיד מחברה זו תישקל בהתאם לנסיבות המצוינות לעיל.