ביום 19.3.2017 דחה ביה"ד האזורי לעבודה (ב"ל 11043-05-16) את תביעתו של עו"ד מחמוד אבן ברי (להלן: "המבוטח") וקבע כי תגמולי הביטוח שקיבל המבוטח מכוח פוליסת ביטוח מחברת הביטוח הם בבחינת הכנסה כהגדרתה בסעיף 2 לפקודת מס הכנסה וחייבים בדמי ביטוח.
רקע חוקי
- סעיף 345(א) לחוק הביטוח הלאומי קובע שכל מקורות ההכנסה המפורטים בסעיף 2 לפקודת מס הכנסה חייבים בתשלום דמי ביטוח.
- תשלומי "קצבה", "מלוג" או "אנונה" נכללים בגדר סעיף 2(5) לפקודת מס הכנסה ומחוייבים בדמי ביטוח בשיעורים החלים על הכנסות שאינן מעבודה. זאת, למעט הכנסה מ"פנסיה מוקדמת" כהגדרתה בסעיף 345ב לחוק הביטוח הלאומי שלה נקבעו שיעורי דמי ביטוח מיוחדים המנוכים מהפנסיה המוקדמת ע"י המשלם.
- סעיף 371(ב) לחוק הביטוח הלאומי קובע כדלקמן:
"… מבוטח שהוא עובד, עובד עצמאי או עובד ועובד עצמאי, שיש לו גם הכנסה מהמקורות המפורטים בסעיף 2 לפקודת מס הכנסה אשר אינה הכנסה מעבודתו כעובד ואינה הכנסה מעבודתו כעובד עצמאי (בסעיף זה – הכנסה אחרת), ישלם דמי ביטוח גם בעד הכנסתו האחרת, בשיעור החל על הכנסה אחרת של מי שאינו עובד ואינו עובד עצמאי, וזאת אף אם הכנסתו האחרת פחותה ממחצית סך הכנסותיו".
תמצית עובדתית
- המבוטח, עורך דין עצמאי, נפגע בתאונה ומאז הוא עובד באופן חלקי.
- למבוטח היתה פוליסת ביטוח חיים עם מרכיב של תאונות אישיות בקרן פנסיה לעצמאים.
- הקרן משלמת לו קצבה חודשית בסך 3,900 ₪ וכן שילמה תשלום בעבור העבר בסך של 285,245 ש"ח.
- המוסד לביטוח לאומי (להלן: "המל"ל") הודיע למבוטח כי עליו לשלם דמי ביטוח בעבור התשלומים בגין אי כושר עבודה בסך 29,760 ₪.
טענות המבוטח
- תגמולי הביטוח שקיבל מכוח פוליסת הביטוח שרכש לעצמו אינם מהווים הכנסה כהגדרתה בסעיף 2 לפקודת מס הכנסה, וכי אין מדובר בקצבה או באנונה.
- החשבון בחברת הביטוח דומה לפיקדון או לחיסכון כספי בבנק, שכן הוא קבע מראש את סכום הפיצוי על ידי תשלומי הפרמיה.
- הפטור ממס הכנסה מאיין את עצם היות התשלומים כהכנסה.
- לחילופין טען כי הוא זכאי לתשלומי דמי ביטוח מופחתים.
טענות המל"ל
- בהתאם להלכה הפסוקה, תשלומים מכוח פוליסת אובדן כושר עבודה מהווים הכנסה. עצם העובדה שסכום מסוים פטור מתשלום מס הכנסה, אינו פוטר אותו מתשלום דמי ביטוח.
דיון והחלטה
- ביה"ד קבע כי הכנסות המבוטח מפנסיית הנכות לפי פוליסת הביטוח שרכש נכללות בגדר סעיף קטן (5) שעניינו קצבה, מלוג או אנונה ולא בגדר סעיף 2(1).
- ביה"ד מזכיר הלכות של ביה"ד הארצי לפיהן נקבע כי תשלומים שמקבל מבוטח מחברת ביטוח בה ערך ביטוח פרטי הם תשלומי אנונה לחיים – שהם תשלומים עיתיים שבאים בקרות אירוע מזכה בהתאם למוסכם על הצדדים ועל כן הם מחויבים בדמי ביטוח מכוח סעיף 371(ב) לחוק הביטוח הלאומי.
- ביה"ד קבע כי עצם הפטור ממס הכנסה אינו מחייב את התוצאה כי ההכנסה פטורה מתשלום דמי ביטוח (כאמור בסעיף 371(ב) לחוק הביטוח הלאומי).
- זאת ועוד, אין לקבל טענת המבוטח כי מדובר בחיסכון או בפיקדון כפי שהובהר בביה"ד הארצי: "בעסקת אנונה מוותר מקבל האנונה על הקרן שהפקיד תמורת התשלומים העיתיים שהינם פירות ההשקעה המשתלמים במשך ימי חייו של המבוטח. התשלומים יכולים להיות גבוהים או נמוכים מהקרן ששילם המבוטח והמס מוטל על ההכנסה מאנונה, למרות העובדה כי מרכיב גדול מהתשלומים בא מהקרן ששילם המבוטח".
- באשר לדרישת המבוטח לתשלום נמוך יותר של דמי ביטוח מכוח סעיף 345ב לחוק הביטוח הלאומי, שעניינו הכנסה מפנסיה מוקדמת, קובע ביה"ד שסעיף זה חל רק על תשלומים מכוח חיקוק או הסכם עבודה לעובד או למי שהיה עובד. התובע עצמאי ולכן סעיף זה אינו חל עליו.
לפרטים נוספים ניתן לפנות לרו"ח אורנה צח-גלרט, מר חיים חיטמן ולרו"ח (משפטן) ישי כהן.
שיתוף:
