בהמשך למבזקנו הקודם, נזכיר כי ביום 22 בפברואר 2017 נתפרסם פסק דינה של כבוד השופטת ירדנה סרוסי, בעניין חברת יונו סימול ואחרים (ע"מ 5585-12-15, ועוד) בשתי סוגיות במישור המיסוי הבינלאומי. במבזק זה נדון בסוגיה השניה שהוצגה בפסק: הוצאות הפחת המוכרות כנגד הכנסות מהשכרת דירה בחו"ל. בנוסף נרחיב על אופן הדיווח על הכנסות שכירות (ואחרות) בחו"ל.
פרטי המקרה בקצרה – מר יעקב הראל (המערער) דרש הוצאות פחת כנגד הכנסות שכירות שנבעו לו מהשכרת דירות בארה"ב, מבלי שייחס חלק מעלות הדירה למרכיב הקרקע, כמקובל בישראל.
ביהמ"ש קובע כצפוי, כי כנגד הכנסות השכירות יש להתיר הוצאות פחת מעלות הדירה בנטרול מרכיב הקרקע, לאור סעיף 21(א) לפקודה הקובע מפורשות שהמחיר המקורי הוא "למעט מחיר הקרקע שעליה הוקם הבניין".
אחת מטענות המערער בעניין זה (על אף שלא הוכיח את טענתו) הייתה כי לפי דיני המס בארה"ב ניתן להפחית את מלוא עלות הדירה מבלי לנטרל את מרכיב הקרקע. בפס"ד נקבע כי סכומן של הוצאות הפחת ייקבע לפי הוראות פקודת מס הכנסה ולא לפי דין המס המקומי.
קביעה זו בנושא הפחת הינה היבט ספציפי של פרשנות רחבה יותר, אשר קיבלה ביטוי לאחרונה בעמדה מספר 27/2016 שפורסמה במסגרת העמדות החייבות בדיווח שפורסמו לשנת המס 2016, לפיה חישוב הכנסתו החייבת של תושב ישראל אשר הופקה מחוץ לישראל "יעשה לפי הוראות פקודת מס הכנסה (כלומר, בהתאם לדיני המס בישראל)".
לעמדה זו השלכות אופרטיביות מהותיות על נישומים רבים אשר להם הכנסות שהופקו מחוץ לישראל, שכן במרבית המקרים אותם נישומים מדווחים על שורת ההכנסה החייבת מדוח המס המקומי שהוגש במדינת המקור, או שנשענים על דיווחים הניתנים להם מגופים שבאמצעותם בוצעו השקעותיהם ואינם עורכים דוח התאמה בפועל.
מה יידרש למשל במצב בו תושב ישראל משקיע ב – 2% בשותפות אמריקאית בעלת הכנסות מהשכרת נכסים? אותו שותף ישראלי מקבל טופס מהשותפות (טופס K1) בו מפורט חלקו בהכנסות השונות של השותפות, ומובן שטופס זה ערוך עפ"י דין המס האמריקאי.
עמדה 27/2016 לעיל קובעת, כי מי שמשקיע בעקיפין, קרי – באמצעו שותפות או LLC למשל, וחלקו בהשקעה אינו גבוה מ – 10%, לא יידרש לדווח על עמדה נוגדת כאמור, גם אם פעל בניגוד לעמדה זו והגיש דוח בישראל המבוסס על הסכומים המפורטים בדוח האמריקאי.
יש להניח כמובן שאין מדובר בעמדה מהותית שונה של רשות המסים במקרה כזה, אלא רק בהנמכת רף הדיווח במקרה בו קיים קושי פרוצדוראלי להשיג את הנתונים הגולמיים הנדרשים לחישוב ההכנסה החייבת עפ"י הדין הישראלי.
סוגיה נוספת שנדונה בפסק הדין היא כימות מרכיב הקרקע שיש לייחס לעלות הדירה. לדברי השופטת סרוסי, "היחס בין מחיר הקרקע לכלל שווי הדירה צריך להיקבע לפי נתוני הכלכלה המקומית". בהיעדר הוכחה אחרת, יש לקבל את הפרקטיקה הנוהגת בישראל בעניין זה ולייחס 1/3 לעלות הקרקע.
בהתייחס לקביעות הפסק, מצאנו לנכון לתאר מקרה תדיר בו תושב ישראל משכיר דירת מגורים בלונדון. באנגליה לא נדרשו הוצאות פחת כנגד ההכנסה מהשכרת הדירה. כמו כן, בשל אופייה של הבעלות המקובלת על דירת מגורים באנגליה, שאינה בעלות מלאה, מקובל לייחס חלק הרבה יותר קטן מ – 1/3 לשווי הקרקע, ובמקרים רבים נוכחנו לדעת שהיחס הנכון עשוי להגיע לכ-10% משווי הדירה.
כך, בחישוב ההכנסה החייבת בישראל יהיה ניתן לנכות הוצאות פחת (בד"כ 4%) על אף שלא נדרשו באנגליה, ובגין חלק גדול יותר מ – 2/3 משווי הדירה. מובן, שכנגד המס החל בישראל על דמי השכירות יינתן מלוא המס ששולם באנגליה כזיכוי (בכפוף לכללי הזיכוי בפרק הזיכויים ובתנאי כמובן שלא נבחרה אופציית המיסוי בשיעור של 15% לפי סעיף 122א).
לפרטים נוספים ניתן לפנות לרו"ח (משפטן) אייל סנדו, ממשרדנו.
