מבזק מס מספר 68 - 30.5.2004

בכל שנה מבוצע עדכון טכני ובעיקר מידוד של תקרות סכומי הכנסה משכר והכנסות אחרות אשר יחיד תושב ישראל, שהכנסותיו כאמור פחתו מתקרות אלו, בכפוף לסייגים מסוימים, היה פטור מהגשת דוח שנתי.

לגבי הדוח השנתי של שנת 2003 בוצע שינוי מהותי ומבני, בעיקר לאור הוראות הרפורמה אשר מחד הטילה מיסוי על בסיס כלל עולמי על תושבי ישראל, וכן הוטל מיסוי על שוק ההון לסוגיו השונים, ומנגד ניתנו והורחבו הפטורים לעולים חדשים ותושבים חוזרים.

להלן בשיא התמצית, מבנה עקרונות התקנות "בלבושן" הנוכחי, לגבי הדוח השנתי לשנת 2003:

יחיד תושב ישראל יהא פטור מהגשת דוח שנתי, אם כל הכנסותיו מן המקורות המפורטים היו:

משכורת (לרבות ממניות לפי סעיף 102):  עד תקרה של 520,000 ₪.

 דמי שכירות, ששולם עליהן מס של 10% לפי סעיף 122 לפקודה:   עד תקרה של 270,000 ₪.

הכנסות מחו"ל  (לרבות ני"ע "ישראליים" הנסחרים בחו"ל):   עד תקרה של 270,000 ₪.

לגבי ניירות ערך, נדרש גם תשלום "מקדמות חוץ", (נושא זה טעון הבהרות).

לגבי הכנסות אחרות מחו"ל – הפטור מותנה בתשלום "מקדמות חוץ", או שנקבע להן פטור ממס.

הכנסות ריבית – בישראל:

מני"ע סחירים, מלוות, קופות גמל או אפיקים בנקאיים –    אם הן פטורות ממס –  ללא תקרה.

אם הכנסות הריבית חייבות במס בשיעורים מוטבים (10% או 15%):     בשנת 2003 לבדה – ללא תקרה,

החל משנת 2004  –  עד תקרה של 520,000 ₪.

הכנסות מניירות ערך – (לרבות ני"ע זרים):

 אם  פטורות ממס –  ללא תקרה,

אם הן חייבות במס, ללא קשר לשיעור, ונוכה מס במקור כחוק:    בשנת 2003 לבדה-ללא תקרה,

ומשנת 2004 (ואילך)     – עד תקרה של 1,500,000 ₪.

הכנסה נוספת – הכנסה אחרת פטורה שאינה מן המקורות  2(1) או 2(2), או הכנסה אחרת שנוכה ממנה מס שולי , או מס מוגבל  –  עד תקרה של 270,000 ₪.

סייגים עיקריים לפטור:

הסייגים "הרגילים": בעל שליטה (32(9)), חישוב מאוחד, שנה בתקופת היוון קצבה או פריסת פיצויים, וכן יחיד תושב ישראל שמתקיימים בו אחד מהבאים:

–  בעל זכות בחבר בני אדם תושב חוץ שאינו נסחר.

– ביום כלשהו בשנת המס היו לו "נכסי חוץ" כלשהם ששווים במצטבר  1,500,000 ₪.

–  "הוא" בעל יתרה בחשבון בתאגיד בנקאי בחו"ל, ביום כלשהו בשנה, בסך כולל של 1,500,000 ₪.

–  הוא  יצר בשנת המס נאמנות, או קיבל מכספי נאמנות במישרין או בעקיפין סכום העולה על 100,000 ₪.

סייג לסייגים לגבי עולה חדש או תושב חוזר:

על אף הסייגים דלעיל, יחול בכל זאת פטור מהגשת הדוח לגבי עולה חדש וכן על תושב חוזר ששהה בחו"ל עשר שנים לפחות, (במידה וכל בני משפחתו הבגירים היו זכאים לפטור ממס לפי סעיף 14(א) לפקודה (או 14(ג) לגבי תושב חוזר), המעניק פטור ממס במשך חמש שנים, על הכנסות פסיביות מנכסים שהיו לו בחו"ל טרם היותו תושב ישראל),לגבי הבאים:

הינו בעל שליטה – "הוא" אינו  בעל שליטה  בחברה תושבת ישראל, אלא בחברה תושבת חוץ שהוקמה בהיותו תושב חוץ, ותושבי ישראל אחרים אינם בעלי שליטה בה.

הפטור יחול רק  לגבי שתי שנות המס הראשונות שבהן זכאי לפטור ממס האמור.

הינו בעל זכות בחבר בני אדם תושב חוץ שאינו נסחר , או בעל נכס חוץ, או בעל חשבון בתאגיד בנקאי בחו"ל– כל אלה יהנו מפטור מהגשת הדוח השנתי לכל תקופת הפטור ממס לפי סעיף 14(א) , קרי חמש שנים.

(באופן חד פעמי, ולגבי שנת 2003 בלבד, יחול הפטור מהגשת הדוח השנתי כאמור לעיל, גם לגבי עולה "ישן" אשר עלה לישראל לפני יותר מחמש שנים ועד עשר שנים לפני שנת 2003).

תקנות מס הכנסה (חישוב רווח הון במכירת נייר ערך הנסחר בבורסה, מילווה מדינה או יחידה בקרן נאמנות) התשס"ג – 2002 (להלן – "תקנות רווח ההון") המגדירות את המונח "נייר ערך", ממעטות מתחולתו נייר ערך זר.

תקנה 6 לתקנות רווח ההון מסייגות את התרת ההוצאה בחישוב רווח ההון במכירת ניירות ערך להוצאות דמי ניהול ודמי משמורת בלבד. תקנות אלו חלות בעניינם של ניירות ערך אשר מהגדרתם כאמור מועטו ניירות ערך זרים כאמור.

אמור לפיכך כי במכירת ני"ע זרים, וזאת באבחנה ממכירת ני"ע אחרים, בהעדר סייג לעניין התרת הוצאות במכירה ובאחזקה יותרו כל ההוצאות הכרוכות בצמיחת רווח ההון בגינם.

סעיף 6(א) לחוק התיאומים, החל בעניינו של נישום שבקביעת הכנסתו החייבת במס חלות הוראות פרק ב' לחוק האמור, כולל בהגדרת נייר ערך גם עסקה עתידית. מנוסח ההגדרה עולה כי נכללות בה עסקאות עתידיות, בין שהינן סחירות ובין שאינן סחירות לרבות מכירה בחסר. אמור לפיכך כי נישום אשר נבעו לו הפסדים מני"ע כמשמעותם בסעיף 6 לחוק האמור בשנים קודמות, יכול שיהא זכאי לקזז רווחים מעסקאות עתידיות שיבצע (לאו דווקא סחירות), כנגד הפסדים מועברים מני"ע, ועל אחת כמה וכמה במידה ונבעו הללו באותה שנת מס.

סעיף 75ב(ב) לפקודה קובע כי יראו בעל שליטה בחברה נשלטת זרה שיש לה רווחים שלא שולמו כאילו קיבל את חלקו היחסי באותם רווחים.

סעיף 75ב(א) לפקודה, שהינו סעיף ההגדרות, מגדיר בין השאר את המונחים "רווחים שלא שולמו", "הכנסה פסיבית" ו- "חברה נשלטת זרה".

שילוב בין המונח "הכנסה" בסעיף 1 לפקודה, הוראות סעיף 2 לפקודה והוראות סעיף 75ב לפקודה, מאפשר לטעון כי סעיף 75ב לא יתקיים כלל במקרים מסוימים אף אם מתקיימות הוראותיו –קרי הגדרת החברה כחברה נשלטת זרה דהיינו: אחזקה של תושבי ישראל מעל 50%, שיעורי מס נמוכים על הכנסותיה הפסיביות של החברה והעדר הכנסות אחרות בה.

מובן כי לא זו הייתה כוונתו של המחוקק עת חוקק את הוראות סעיף 75ב, אולם למחוקק הפתרונות!

סעיף 75ב(ב) לפקודה קובע כי יראו בעל שליטה בחברה נשלטת זרה שיש לה רווחים שלא שולמו כאילו קיבל את חלקו היחסי באותם רווחים.

סעיף 75ב(א) לפקודה, שהינו סעיף ההגדרות, מגדיר בין השאר את המונחים "רווחים שלא שולמו", "הכנסה פסיבית" ו- "חברה נשלטת זרה".

שילוב בין המונח "הכנסה" בסעיף 1 לפקודה, הוראות סעיף 2 לפקודה והוראות סעיף 75ב לפקודה, מאפשר לטעון כי סעיף 75ב לא יתקיים כלל במקרים מסוימים אף אם מתקיימות הוראותיו –קרי הגדרת החברה כחברה נשלטת זרה דהיינו: אחזקה של תושבי ישראל מעל 50%, שיעורי מס נמוכים על הכנסותיה הפסיביות של החברה והעדר הכנסות אחרות בה.

מובן כי לא זו הייתה כוונתו של המחוקק עת חוקק את הוראות סעיף 75ב, אולם למחוקק הפתרונות!