ביה"ד האזורי לעבודה (ב"ל 19430-04-13) קבע ביום 4.9.2016 כי עיקול שהוטל על חשבון בנק של יואב ספיר ורעייתו (להלן: "הזוג"), בגין חוב שמקורו בקצבאות ילדים ששולמו לטענת המוסד לביטוח הלאומי (להלן: "המל"ל") שלא כדין, הינו בטל ומבוטל, ולא ניתן לאכוף את גביית החוב בכל דרך, זאת לנוכח השיהוי שנפל בפעולות הגביה של המל"ל.
תמצית עובדתית וטענות הצדדים
- בני הזוג ספיר אזרחי ישראל, התגוררו בישראל עד שנת 1995; מאז עברו להתגורר דרך קבע בארצות הברית.
- בשנת 2013 הטיל המל"ל עיקול בסך של כ-65 אלף ₪ על חשבון הבנק שלהם בישראל בגין תביעת חוב שמקורה בקצבאות ילדים ששולמו לטענת המל"ל שלא כדין בין השנים 1995-2002.
- טענת ההתיישנות שטענו בני הזוג – נדחתה, ומשלא הוסר העיקול, הוגשה תביעה זו.
- לטענת בני הזוג לא קיבלו את מכתב הדרישה מיום 22.2.20004 כפי שטען המל"ל ששלח (לכתובת דירה שהיתה בבעלותם, בה התגוררו עד 1993), לא ידעו על קיום החוב, ואין להם כל תעוד על הקצבאות או דפי הבנק לתקופה האמורה.
- לטענתם תביעת החוב התיישנה, והעיקול הוטל
לכל הפחות 10.5 שנים לאחר תשלום הקצבה האחרונה. - לטענת המל"ל הוכחו תשלומי הגמלאות, אין התיישנות על תביעות חוב הנוצרות מכוח חוק הביטוח הלאומי לאור הלכת חג'ג', ואף שיהוי לא היה כאן.
עיקרי החוק בענייננו
- מבוטח בביטוח ילדים: תושב ישראל, או בתנאים מסויימים – גם מי שאינו תושב.
- "הנמצא בחוץ לארץ למעלה משלושה חודשים, לא תשולם לו קצבה בעד הזמן שלמעלה משלושת החודשים הראשונים, אלא בהסכמת המוסד".
דיון והחלטה
- ביה"ד מבצע סקירה משפטית מרשימה, לרבות הלכת נסייר בביהמ"ש העליון בה נקבעה בטלות דרישת חוב ארנונה לאחר תקופת התיישנות, והלכת חג'ג' בביה"ד הארצי – בה נקבע כי אין התיישנות על חוב דמי ביטוח וגמלאות ששולמו ביתר, ומאידך יש להחיל את דיני השיהוי המנהלי לגביהם.
- שאלה ראשונה שנבחנה ע"י ביה"ד מהו המועד שבו היה למל"ל את המידע הנדרש לצורך יצירת החוב וגבייתו. ממכתב "עובד הציבור" שהוצג לביה"ד עולה שכבר בשנת 2002 יצר המל"ל הודעת חוב, וממועד זה יכול היה לכאורה המל"ל לנקוט בהליכי גביה.
ברור כי לכל המאוחר, ביום 22.2.2004 בו הוצא מכתב הדרישה לבני הזוג – היה המידע במלואו בידי המל"ל, ויכול היה להתחיל בהליכי גביה. - ביה"ד לא מצא הסבר מדוע התעכב המל"ל בשליחת דרישת החוב: "די בכך כדי להוות שיקול כבד להגיע למסקנה שגביית החוב נגועה בשיהוי מנהלי המחייב את ביטולה…".
- על אף האמור, ביה"ד מדקדק ובוחן האם ניתן לטעון כי אי המצאות בני הזוג בארץ שנים רבות, קוטעת את לוח הזמנים, כך שניתן לומר כי לא חל שיהוי בפעולות המל"ל כנגדם.
- מעובדות המקרה עולה כי העיקול שהוטל בשנת 2013 היה על חשבון בנק שמנוהל בישראל ושהיה בבעלות בני הזוג במשך כל השנים!! כך שהעדרם של הללו מישראל – לא היווה סיבה לאי ניהול הליכי בגביה כנגדם בהעדרם.
- ביה"ד הגיע למסקנה כי המל"ל לא עשה מאמצי גביה במהלך השנים ונתן משקל לשאלת חלוף הזמן – ו"ותק" החוב.
- נקבע כי לנוכח השיהוי, דין התביעה להתקבל והמל"ל אינו רשאי לפעול בכל דרך לגבייתו או לקיזוזו של החוב.
לפרטים נוספים ניתן לפנות למר חיים חיטמן ולרו"ח (משפטן) ישי חיבה, ממשרדנו.
שיתוף:
