ביום 5 ביוני 2016 דחה ביה"ד האזורי לעבודה (ב"ל 17674-08-15) את תביעתו של ניסים חזן (להלן: "המבוטח") וקבע כי למוסד לביטוח לאומי (להלן: "המל"ל") סמכות חוקית לקיזוז גמלה רטרואקטיבית על חשבון חוב בדמי מזונות.
רקע חוקי
- כאשר תושב ישראל חייב דמי מזונות לפי פס"ד, ולא משלם אותם, המל"ל משלם אותם במקומו כפוף לתנאים שבחוק המזונות (הבטחת תשלום), התשל"ב-1972 (להלן: "חוק המזונות").
- המל"ל גובה את החוב מהחייב, או מקזז מסכומים שמגיעים ממנו לחייב, לפי סעיף 14 לחוק המזונות:
"גביה וקיזוז:
א. המוסד יגבה מן החייב כל סכום שהגיע או המגיע ממנו לזוכה לפי פסק הדין למזונות, לרבות ריבית כפי שנפסק והוצאות גביה ושכר טרחת עורך דין כפי שנקבע בהוצאה לפועל.
ב. פסק הדין למזונות יבוצע בדרך האמורה בחוק ההוצאה לפועל, תשכ"ז-1967, כאילו ניתן לזכות המוסד, לרבות האמור בפרק ז' שבו.
ג. היה המוסד חב לחייב סכום כסף על פי כל דין, רשאי הוא לקזז כנגד אותו סכום את התשלום המשתלם לזוכה;
החייב רשאי לפנות בענין הקיזוז לבית הדין האזורי לעבודה".
תמצית עובדתית
- המבוטח יליד 1958 גרוש ואב לשישה. למבוטח חוב מזונות ישן מהשנים 2006 עד 2009 שהמל"ל שילם במקומו במסגרת חוק המזונות.
- ביום 12.11.2012 נפגע המבוטח בתאונה במהלך העבודה והמל"ל קבע לו דרגת נכות צמיתה בשיעור 100% החל מתאריך 1.8.2014 ורטרואקטיבית. כלומר, המל"ל שילם סכום חד פעמי ועוד תשלומים שוטפים מידי חודש.
- המבוטח נקלע לקשיים כלכליים קשים ובמיוחד בעקבות התאונה, ולא היה לו מקור מימון לתשלומי המזונות. הגמלה מהביטוח הלאומי היתה הכנסתו היחידה.
- המל"ל שילם במקומו את המזונות, ונוצר למבוטח חוב כלפי המל"ל.
- עקב המצוקה הכלכלית המבוטח הגיע להסדר מזונות חדש שקיבל תוקף של פס"ד במסגרת הליכי הוצל"פ, לקיזוז 200 ₪ לחודש מגמלת נפגעי עבודה.
- בשל הזכאות הרטרואקטיבית לקצבת נכות מעבודה, המל"ל קיזז סכומים נוספים מהחייב, והקטין את הקיזוז השוטף לסך של 85 ₪ לחודש.
- המחלוקת המשפטית בביה"ד לעבודה היא אם כדין קוזזו סכומים גבוהים יחסית, מהפרשי הגמלה הרטרואקטיביים, וזאת לאור מצבו הכספי הקשה של המבוטח.
דיון והחלטה
- ביה"ד מסתמך דווקא על פס"ד בעניין אליהו עמר בביה"ד הארצי לעבודה (עב"ל 391/06 מיום 10.6.2008) אותו הביא התובע כסיוע לטענותיו. ביה"ד מצטט מהלכת עמר כך:
"… לא מצאנו מקום להתערב בהחלטת המוסד לביצוע קיזוז בין גמלה רטרואקטיבית המגיעה למערער לבין חובו למוסד, בגין תשלום המזונות. זאת, משהחלטת המוסד לא נמצאה שרירותית אלא מבוססת על נהליה הפנימיים, לפיהם המוסד מבחין בין קיזוז גמלה רטרואקטיבית לבין גמלה שוטפת, ממנה מתקיים מבוטח לצורכי קיומו, בה מנכה המוסד סכום בגובה גמלת הבטחת הכנסה, לצורך מחייתו היומיומית של המבוטח". - לדברי ביה"ד "בהתאם להלכת ביה"ד הארצי, ההבחנה בין קיזוז מתשלום רטרואקטיבי של גמלה, לבין גמלה שוטפת – היא לגיטימית, ומבוססת על תכלית שלפיה אין לפגוע בדמי קיום מינימליים של מקבל קצבה. אולם, כל עוד מקבל הוא קצבה שוטפת, ניתן לגבות את החוב, דרך קיזוז מתשלומים רטרואקטיביים שהם מעבר לתשלום השוטף".
- בנוסף, הודף ביה"ד טענה פרוצדוראלית אחרת של התובע על פיה התובע לא זומן לשימוע טרם החלטת הקיזוז כאמור, וקובע כי אין חובה לתת זכות טיעון טרם נעשה הקיזוז, המהווה את אחת הדרכים לגביית החוב.
- התביעה להשבת הסכומים שקוזזו, נדחתה.
לפרטים נוספים ניתן לפנות לרו"ח אורנה צח-גלרט, מר חיים חיטמן ולרו"ח (משפטן) ישי חיבה.
שיתוף:
