ביום 28.4.2016 התקבלה החלטה בבקשתו המקדמית של ויקטור ג'רבי, במסגרת ערעורו על צווים שהוצאו ע"י פ"ש רמלה (ע"מ 30296-07-14) לשנות המס 2006-2009, לקבלת הערעור על הסף.
המערער הפעיל עסק להשכרת טרקטור ומשאית ודיווח על הפסדים בעסקו. לטענתו, הפסדים אלו נגרמו בין היתר, בשל מצב בריאותו הלקוי באותה תקופה, כאשר רק בשנת 2009 נטלו שני בניו הצעירים את מושכות העסק לידיהם. פקיד השומה דחה את דיווחיו אלה של המערער וקבע כי מדובר בתוצאה עסקית בלתי סבירה, וערך לו שומות עפ"י תחשיב כלכלי המבוסס על צריכת הסולר בעסק. בנוסף, פסל פ"ש את ספרי העסק לשנות המס שבערעור וכן לשנת המס 2010, פסילה אשר אושרה ע"י ועדה לקבילות פנקסים אליה הוגש ערר.
במסגרת הבקשה האמורה העלה המערער טענות מקדמיות אשר לגישתו די בהן כדי לקבל את הערעור על הסף. בין יתר הטענות נטען כי השומות בצו לשנים 2006-2007 (אשר דו"ח המס בגינן הוגש בשנת המס 2008) התיישנו, ולו בשל כך שהארכת תקופת ההתיישנות עפ"י סעיף 145(א)(2) לפקודה בשנה נוספת נעשתה שלא כדין וללא הנמקה.
יש לציין כי תקופת ההתיישנות הרגילה בת שלוש השנים (להלן – התקופה המקורית) לשנים אלו הסתיימה ביום 31.12.2011 ואישור המנהל לתקופת התיישנות מוארכת בשנה נוספת (דהיינו, עד 31.12.2012) ניתן ביום 27.12.2011. השומה לפי מיטב השפיטה לשנים אלו (וכן לשנים מאוחרות יותר – 2008-2009) הוצאו ביום 21.3.2012.
אחת הטענות שמעלה המערער היא כי ההודעה על הארכת התקופה הגיעה לידיעתו לאחר תום תקופת ההתיישנות המקורית. על כך קובע בית המשפט כי במקרה כזה יש לאמץ את ההלכות שנקבעו בעניין נאמן (ע"א 3929/13, ראה מבזק 576) וינקו וייס (ע"א 805/14, ראה מבזק 614) המורות כי המועד בו יחשב כי פקיד השומה הפעיל סמכותו כדין, הוא מועד משלוח ההודעה לנישום, אשר במקרה האמור נשלחה בזמן.
עם זאת, בית המשפט מעלה שאלה משפטית תאורטית (אליה לא נדרש במקרה שלפנינו): מה הדין במקרה של החלטה על הארכת תקופת ההתיישנות שנתקבלה לאחר חלוף תקופת ההתיישנות המקורית, ולפיכך אף נשלחה לאחר תום התקופה האמורה?
ומשיב: "…ככל שהמשיב ינהג על פי הוראותיו הפנימיות ויקנה זכות טיעון לנישום במקרה מסוג זה, ראוי כי, הודעה על הכוונה להאריך את התקופה תישלח לנישום טרם חלוף התקופה, גם אם מתן זכות הטיעון וההחלטה עצמה יינתנו לאחר חלוף התקופה המקורית, שכן בכך יהיה כדי להביא לאיזון מסוים בין אינטרס ההסתמכות של הנישום לבין הנימוקים המצדיקים את הארכת התקופה".
בעניין זה, נראה מחד, כי ביהמ"ש מצמצם את האפשרות של פקידי השומה לשלוח הודעה בדבר הארכת תקופת שומה לאחר שתקופת השומה הרגילה כבר נסתיימה (דבר שנעשה על ידי פקידי השומה לא אחת, וזאת ב"מקרים חריגים" כמתואר בחוזר 3/2009 של רשות המיסים), ומאלץ את פקיד השומה לכל הפחות לשלוח הודעה על כוונה לביצוע הארכה, עוד בתוך תקופת השומה הרגילה.
מאידך, ביהמ"ש דווקא מרחיב את טווח הביצוע בפועל של פקיד השומה כך, שככל שהודעה על כוונה להאריך את תקופת ההתיישנות תשלח בתוך התקופה הרי שהדיונים בעניין זה וגיבוש ההחלטה הסופית לבצע ההארכה, יכולים להינתן כבר מחוץ לתקופת השומה הבסיסית !
לדעתנו גישת ביהמ"ש בנקודה תאורטית זו, אינה לב הפסק , אלא אוביטר בלבד,ומובן כי אין לקבל אותה ככתבה, ובמקרה מתאים לתקוף גישה זו בערכאות.
טענה נוספת שמעלה הנישום הינה לגבי העדר הנמקה סבירה מצידו של פקיד השומה בקשר עם הארכת תקופת ההתיישנות. פקיד השומה נימק דבריו בכך שהנישום קיזז הפסדים מעסק מהכנסות מהשכרה וכן כי המחלקה הכלכלית עדיין לא סיימה את החישובים בתיק. בית המשפט קבע, בין היתר לאור המקרים והדוגמאות המובאים באותו חוזר כי הארכה כזו נדרשת במקרים בהם מלאכת עריכת השומה מתעכבת רק בשל קשיים אובייקטיביים, ובכל מקרה, רק בשל נסיבות שאינן קשורות בשורש המחלוקת השומתית בין הנישום לפקיד השומה.
העדר הנמקה, קובע ביהמ"ש, שומט את היכולת להתמודד עם ההחלטה. עיקרון יסוד במשפט המנהלי הוא כי על הרשות לנמק את החלטותיה. בית המשפט מציין כי גם לפי רוח הדברים המובאים בחוזר האמור – כי הארכת תקופה הינה חריג ולא הכלל ולכן השימוש בסמכות זו תעשה במשורה. לפיכך, פנייה להארכת תקופה שומה תעשה במקרים חריגים במיוחד תוך התחשבות בעקרון סופיות השומה – והרי, שבעדר הנמקה לא ניתן לקבוע האם מדובר במקרה "מיוחד" שכזה או אם לאו. אומנם עפ"י סעיף 159 לפקודה ו/או החלת דוקטורינת הבטלות היחסית יכולים היו לרפא את הפגם בדבר העדר הנמקה, אולם פ"ש לא עשה כן במסגרת ערעור זה.
לפיכך בית המשפט קיבל את הערעור לגבי שנות המס 2006-2007, וביטל את השומות לשנים אלו.
יצויין כי בתיקון 211 לפקודה, חזרה תקופת התיישנות הרגילה לתקופה של 4 שנים, וזאת בתחולה מדוחות המס לשנת 2013 ואילך.
מספר סוגיות מענינות נוספות עלו בעניין החלטת ביהמ"ש בעניין פסילת הספרים ותקפותה. על כך נרחיב באחד המבזקים הבאים.
לפרטים נוספים ניתן לפנות לרו"ח (משפטן) יובל אבוחצירא ולרו"ח (משפטן) ישי חיבה, ממשרדנו.
