בסעיף 4.8 לחוזר מס הכנסה מספר 4/2004 שעניינו טיפול בירידת ערך של מלאי עסקי בידי קבלני בניין וסוחרי מקרקעין, נקבע כדלקמן:

"במועד הפחתת ערכו של המלאי העסקי, יש לבחון את פעולותיו של הנישום, הן את אלה שקדמו לפעולת הפחתת המלאי והן את אלה שבאו בתכוף לאחר הפעולה כאמור, והאם "מימוש ההפסד" היה טרם זמנו ולצורך הפקת יתרון מס (קיזוז ההפסד כנגד הכנסות ללא כל קשר לירידת ערך אמיתית של המלאי, הכרה בהפסד כאמור בחברה משפחתית/ שקופה/ חברת בית, אשר יכולה להניב יתרונות מס נוספים…)" (ההדגשה אינה במקור א.א.ח)

אמור לפיכך כי במרומז נתקבלה הגישה שחברה קבלנית שבבעלותה מלאי דירות אשר בנייתן נסתיימה והן טרם נמכרו, עשויה להיחשב כחברת נכס בית שכל רכושה ועסקיה אחזקת בנינים. לפיכך תהא הכנסתה החייבת או הפסדיה של החברה הקבלנית, לאחר שתיחשב כחברת נכס בית, מועברים אל בעלי מניותיה.

חשיבות יתרה נודעת לקביעה זו לאור העובדה כי חברות קבלניות רבות מנהלות כל פרויקט בניה בחברה נפרדת, אשר עד עתה לא ניתן היה "לאחד" את תוצאותיהן לצורכי מס עם הכנסתם החייבת במס של בעלי המניות.