ביום 9 בדצמבר 2015 דחה ביה"ד לעבודה (ב"ל 34728-06-12) את תביעתו של מאיר בן חמו (להלן: "המבוטח") וקבע כי שומת מס הכנסה לשנת 2004 במסגרת הסכם פשרה משנת 2011, מהווה "הכנסה חייבת" לעניין תשלום דמי ביטוח לאומי.

תמצית חקיקה – סעיף 345 לחוק הביטוח הלאומי

• מקור הכנסתו של עובד עצמאי לצורך תשלום דמי ביטוח קבוע בסעיפים 2(1) ו- 2(8) לפקודה.
• כל עוד לא נערכה שומה סופית במס הכנסה, ישולמו מקדמות על חשבון דמי הביטוח.
• ההכנסה הסופית לפיה נקבע החיוב הסופי בדמי ביטוח בשנה השוטפת, תיקבע לפי השומה הסופית לאותה שנה במס הכנסה.

תמצית עובדתית

• המבוטח תושב שדרות עבד כנהג מונית באזור שדרות.
• רשויות המס הוציאו לו שומה לפי מיטב השפיטה, גבוהה מהכנסותיו המדווחות.
• לאחר ערעור בביהמ"ש חתם המבוטח ביום 20.11.2011 על הסכם פשרה שקיבל תוקף של פסק דין, בו הוסכם כי המבוטח ישלם לרשות המיסים סך 100,000 ₪ בגין חובות לרשויות המס בשנת 2004, מבלי להודות בטענות הצדדים, והדבר קיבל ביטוי בנוסח ההסכם.
• שומת המבוטח לשנת 2004 נערכה במס הכנסה ביום 28.12.2011 והתקבלה במוסד לביטוח לאומי ביום 11.1.2012.
• ביום 26.1.2012 הוציא המוסד לביטוח לאומי (להלן: "המל"ל") הודעת חוב לפיה נדרש המבוטח לשלם סך 30,160 ₪ בגין הפרשי דמי ביטוח לשנת 2004.
• המל"ל הסביר למבוטח מספר פעמים כי עליו לפנות למס הכנסה לצורך בירור השומה.
  השאלות השנויות במחלוקת
• האם יכול המל"ל לחייב בשנת 2012 דמי ביטוח לשנת 2004 בשומה שהוצאה בשנת 2011?
• האם הסכום שבו חוייב המבוטח במסגרת הסכם הפשרה מהווה תשלום בעבור "הכנסה חייבת" בתשלום דמי ביטוח?
• אם זו "הכנסה חייבת" בדמי ביטוח – מהו הסכום שממנו יש לגזור את הפרשי דמי הביטוח?

עיקרי טענות המבוטח

• בידי המל"ל היו נתוני השומה עוד בשנת 2005 והמל"ל קיבל הודעות אוטומטיות לגבי השומות לפי מיטב השפיטה.
• המבוטח הסכים לשלם כדי לסיים את המחלוקת ולא לתוספת הכנסה. המל"ל סירב לקרוא את תוכן הסכם הפשרה.
• ההכנסה האפקטיבית לפי ההסכם היא 50,000 ₪ בלבד. החיוב בכללותו מגלם בתוכו נוסף על הקרן
  גם ריבית, הפרשי הצמדה, הוצאות משפט ועוד.

עיקרי טענות המל"ל

• הכנסה לענין קביעת דמי ביטוח של עובד עצמאי מוגדרת בסעיף 2(1) ו-(8) בפקודה.
• המל"ל לא היה צד להסכם הפשרה מול רשויות המס ולכן אינו מודע לרכיבי התביעה ולמרכיבי החוב במס הכנסה.
• הסכם הפשרה נישום סופית במס הכנסה ביום 28.12.2011 והשומה הסופית הגיעה למל"ל ביום 11.01.2012 כשההכנסה בו מוגדרת כהכנסה של עובד עצמאי.
• המל"ל אינו מתערב בסיווג ההכנסה שנקבעה על ידי רשות המיסים.

דיון והחלטה

• ההלכה נקבעה בפס"ד איציק מועלם נ' המל"ל (עב"ל 82/09, 24.1.2010) ובפס"ד גילאון מתן ו-15 אחרים נ' המל"ל (עב"ל 397/09 24.6.2010): "…לעניין תשלום דמי ביטוח, קיימת זיקה ברורה בין חוק הביטוח הלאומי ובין פקודת מס הכנסה ובעיקרו של דבר, סיווג מס הכנסה לגבי הכנסה מסוימת היא המחייבת גם לגבי תשלום דמי ביטוח לאומי".
• כאשר קיימת שומה סופית מרשות המיסים – למל"ל אין שיקול דעת בקביעת גובה "ההכנסה החייבת". ביה"ד קבע כאמרת אגב, שהמל"ל לא היה יכול להפעיל שיקול דעת כי המבוטח לא הוכיח מה שיעור הרכיבים שאינם מהווים "הכנסה חייבת".
• ביה"ד דחה את הטענה החלופית שהועלתה על ידי המבוטח, לפיה המל"ל פעל בשיהוי כאשר הוציא רק בשנת 2012 דרישה לתשלום בגין שנת 2004 ובכך הפר את כללי השיהוי המנהלי. השומה המחייבת היא השומה הסופית שהתקבלה לאחר חתימת הסכם הפשרה.
  המל"ל הוכיח כי דרישת התשלום הוצאה כחודש ימים בלבד לאחר שנתקבלה אצלו השומה ממס הכנסה.

לפרטים נוספים ניתן לפנות לרו"ח אורנה צח-גלרט, מר חיים חיטמן ורו"ח (משפטן) ישי חיבה.