משרד האוצר של אוסטרליה הודיע כבר בחודש אפריל השנה על כוונתו לפתוח במשא ומתן עם ישראל לכריתת אמנה למניעת כפל מס, ולאחרונה שב והודיע על פתיחת מו"מ כאמור. לאוסטרליה אמנות מס עם יותר מ- 40 מדינות, לישראל עם יותר מ- 50 מדינות, אולם עד כה לא נחתמה אמנה בין השתיים.
צפוי כי האמנה תהא מבוססת על מודל ה – OECD, בדומה למרבית אמנות המס של שתי המדינות ולפיכך שיעור הניכוי במקור בגין תשלומי ריבית, דיבידנדים ותמלוגים יפחתו באופן ניכר ביחס לשיעורים הקבועים בדין הפנימי, לכדי 5% – 15%.

נדגיש כי אוסטרליה מנהיגה ניכוי במקור בגין ריבית, דיבידנד ותמלוגים בשיעורים שאינם מבוטלים (עד 10% בגין ריבית, עד 30% בגין דיבידנדים ותמלוגים).
שיעורי הניכוי במקור המופחתים שיקבעו באמנה יועילו לאוסטרלים המחזיקים בחברות ישראליות ולתושבי ישראל הפועלים באוסטרליה, ויש לשקול דחיית תשלומים כאמור עד לכניסת האמנה לתוקף (בכפוף לנסיבות העסקיות ולאי הוודאות באשר לתקופת הדחייה).
כך, למשל, הכנסה של חברה אוסטרלית המחולקת כיום כדיבידנד לחברה אם ישראלית, כפופה למס בשיעור כולל של 51% (מס חברות אוסטרלי בשיעור של 30% וניכוי במקור באוסטרליה על היתרה לחלוקה בשיעור של 30%. אין השלמה בישראל לאור משטר הזיכוי העקיף).
אם הדיבידנד יחולק רק לאחר כניסת האמנה לתוקף, צפוי כי שיעור המס הכולל יפחת לכדי 30% בלבד.

נציין את השלכות הפיכתה של אוסטרליה למדינה "גומלת" בהקשר להוראות החנ"ז והחמי"ז בישראל, משום שהגדרת "דיני המס החלים" שבסעיף 75ב1 לפקודה, מבחינה בין מדינה גומלת לבין מדינה שאינה גומלת: כיום, "דיני המס החלים" נגזרים מדיני המס בישראל, ואילו עם הפיכתה של אוסטרליה למדינה גומלת, "דיני המס החלים" ייגזרו מדיני המס באוסטרליה.

אנו צופים שהאמנה החדשה תתייחס לעניין מיסוי נאמנויות בדומה לנעשה באמנות החדשות שישראל חתומה עליהן. זאת במגמה לפתור את בעיית כפל המס העלולה להיווצר עקב חוסר הבהירות הקיים לגבי תושבות הנאמנות ותחולת הטבות האמנה לגביהן. סביר להניח כי גם אם לא תהיה החלה מפורשת של הוראות האמנה על נאמנויות, יקבעו הליכי הסכמה הדדית בקשר עם מקום מושבה של הנאמנות.

לאותם ישראלים בעלי נכסים או פעילות באוסטרליה, חשוב להזכיר כי באמנת המס החדשה ייקבע סעיף חילופי ידיעות בין המדינות המתקשרות; על פי רוב, סעיפי חילופי מידע באמנות מאפשרים להחליף בין המדינות המתקשרות מידע על פי דרישה (מידע הנדרש בנוגע למקרה ספציפי), מידע אוטומטי (העברה שיטתית של מידע בנוגע להכנסות שמקורן במדינה המתקשרת) ומידע ספונטני (כאשר אגב ביקורת או חקירה מגלה מדינה מידע אשר למדינה האחרת עשוי להיות אינטרס בו).
לאור האמור, מומלץ להזדרז ולבחון את המעמד המיסויי בישראל בטרם יגיע המידע דרך מנגנון חילופי המידע באמנה.

לפרטים נוספים ניתן לפנות לרו"ח (עו"ד) גדי אלימי או לרו"ח (עו"ד) יניב גולדשטיין ממשרדנו.