מבזק מס מספר 576 - 25.12.2014

ביום 10/12/2014 ניתן בביהמ"ש העליון פס"ד בעניין יוסי נאמן (ע"א 3929/13). פסק הדין דן בשאלת המועד הקובע לעניין התיישנות שומה ע"פ סעיף 152(ג) לפקודה, האם המועד בו שלח פקיד השומה את הצו, שמא התאריך בו התקבל הצו אצל הנישום.

בהלכת סמי הידועה (ע"א 5954/04), נקבעה ההלכה העדכנית הקובעת כי לא די בהוכחת המועד בו נחתם הצו ע"י פקיד השומה (ע"פ הלכת ביר), ויש להביא את הצו לידיעת הנישום.

בענייננו, נדונו בביהמ"ש המחוזי צווים שהוצאו למשיב (יוסי נאמן) לשנים 2000 עד 2002. המשיב ביקש לקבל את הערעור על הצווים על הסף, בטענה כי צווים אלו לא נמסרו לו במועד החוקי.

פקיד השומה טען כי הצווים נשלחו למשיב במועד, הן באמצעות פקס והן ע"י מסירתם לידיו של השומר בבית הדירות בו הוא מתגורר. ביהמ"ש המחוזי קיבל את הערעור ל- 2000 ו- 2001 וקבע כי בהתאם להלכת סמי וע"פ דיני ההמצאה והמסירה מן הדין האזרחי, ההחלטה לא נמסרה כראוי למשיב: השומר הוא לא שלוחו של המשיב (סירב לקבל ההחלטה בשמו) ואילו הפקס אינו מלמד על מועד שליחתו והמשיב נעדר ממשרדו במועד הנטען ולכן לא ראה את הפקס.

ביהמ"ש העליון הולך צעד נוסף מעבר להלכת סמי. בהלכת סמי נקבעה ההלכה לפיה האפקטיביות של החלטה מנהלית נעוצה בהבאתה לידיעת האזרח ולפיכך יש להביא לידיעת הנישום כי הוצאה שומה: "…אין לראות בסמכות כאילו השתמשו בה, אם לא הועברה על כך בדרך כלשהי הודעה לנישום".

ביהמ"ש בענייננו מפרש את המושג "להביא לידיעת הנישום" וקובע, כי מועד משלוח ההחלטה ע"י פקיד השומה הוא הקובע, ולא מועד קבלתה בידי הנישום זאת מהנימוקים של ודאות, פער זמנים קטן שאינו פוגע באינטרסים של הנישום ופרשנות המתיישבת עם דינים אחרים (בדיני ההתיישנות יום הגשת התביעה הוא היום הקובע ולא יום המצאתה לצד שכנגד).

"על פקיד השומה לקבל את ההחלטה ולשלוח אותה בתוך המועד הקבוע בסעיף 152(ג). עם זאת, ככל שהדברים אמורים בהוכחה שהנישום קיבל את ההחלטה (לצורכי הגשת ערעור או לכל צורך אחר) ימשיך לחול "כלל ההמצאה" הקבוע בסעיף 238 לפקודת מס הכנסה, המורה כי הודעה תומצא לידיו של אדם או בדואר רשום לפי מען עסקו או מעונו הפרטי כפי שהם ידועים לאחרונה, תוך קביעה כי הודעה שנשלחה בדואר רשום יראו אותה כאילו הומצאה ביום השישי לאחר יום המשלוח, וכי הודעה שהנמען סירב לקבלה יראו אותה כאילו הומצאה כדין."

נעיר כי מס' ימים לפני פרסום הלכת יוסי נאמן, ניתן פסק דין מחוזי לעניינים מנהליים בעניין ט.ט. טכנו חשמל (ע"מ 1334-06-12) בו התקבל ערעור החברה על החלטות מנהל מע"מ, כי יש לחייב את החברה בכפל מס, לפסול ספריה ולהטיל עליה קנסות. ביהמ"ש מקבל את ערעור החברה וקובע כי "הן לאור סעיפי החוק הרלוונטיים שהובאו לעיל, והן תוך בחינת מהות הליך קבלת ההחלטות בדבר כפל מס וקנס, כי יש לראות את ההליך המתנהל לקראת קבלת החלטות, כהליך של השגה, לרבות מועד קבלת ההחלטה ואופן המצאתה לנישום".

כלומר יש צורך בעמידה במועד הנקוב בסעיף 82(ד) לחוק – שנה ממועד ההשגה (או הדיון האחרון בעניין). במקרה דנן נשלחה הודעה בדבר החלטות כאמור שנחתמה בתוך המועד האמור, בדואר רשום, חזרה מבית הדואר, והגיעה בפועל לחברה באיחור רב.

יתכן וע"פ הלכת נאמן, הקביעה בפס"ד זה שונה, כיוון שמנהל מע"מ מסר החלטתו במסגרת הזמן ע"פ סעיף 82(ד) לחוק מע"מ אולם עקב תקלות שאינן בשליטתו ההחלטה לא הגיעה לנישום והוחזרה למנהל. ימים יגידו.

לפרטים נוספים, ניתן לפנות לרו"ח רונית בר ולרו"ח (משפטן) ישי חיבה, ממשרדנו.

ביום 10/12/2014 ניתן בביהמ"ש העליון פס"ד בעניין יוסי נאמן (ע"א 3929/13). פסק הדין דן בשאלת המועד הקובע לעניין התיישנות שומה ע"פ סעיף 152(ג) לפקודה, האם המועד בו שלח פקיד השומה את הצו, שמא התאריך בו התקבל הצו אצל הנישום.

בהלכת סמי הידועה (ע"א 5954/04), נקבעה ההלכה העדכנית הקובעת כי לא די בהוכחת המועד בו נחתם הצו ע"י פקיד השומה (ע"פ הלכת ביר), ויש להביא את הצו לידיעת הנישום.

בענייננו, נדונו בביהמ"ש המחוזי צווים שהוצאו למשיב (יוסי נאמן) לשנים 2000 עד 2002. המשיב ביקש לקבל את הערעור על הצווים על הסף, בטענה כי צווים אלו לא נמסרו לו במועד החוקי.

פקיד השומה טען כי הצווים נשלחו למשיב במועד, הן באמצעות פקס והן ע"י מסירתם לידיו של השומר בבית הדירות בו הוא מתגורר. ביהמ"ש המחוזי קיבל את הערעור ל- 2000 ו- 2001 וקבע כי בהתאם להלכת סמי וע"פ דיני ההמצאה והמסירה מן הדין האזרחי, ההחלטה לא נמסרה כראוי למשיב: השומר הוא לא שלוחו של המשיב (סירב לקבל ההחלטה בשמו) ואילו הפקס אינו מלמד על מועד שליחתו והמשיב נעדר ממשרדו במועד הנטען ולכן לא ראה את הפקס.

ביהמ"ש העליון הולך צעד נוסף מעבר להלכת סמי. בהלכת סמי נקבעה ההלכה לפיה האפקטיביות של החלטה מנהלית נעוצה בהבאתה לידיעת האזרח ולפיכך יש להביא לידיעת הנישום כי הוצאה שומה: "…אין לראות בסמכות כאילו השתמשו בה, אם לא הועברה על כך בדרך כלשהי הודעה לנישום".

ביהמ"ש בענייננו מפרש את המושג "להביא לידיעת הנישום" וקובע, כי מועד משלוח ההחלטה ע"י פקיד השומה הוא הקובע, ולא מועד קבלתה בידי הנישום זאת מהנימוקים של ודאות, פער זמנים קטן שאינו פוגע באינטרסים של הנישום ופרשנות המתיישבת עם דינים אחרים (בדיני ההתיישנות יום הגשת התביעה הוא היום הקובע ולא יום המצאתה לצד שכנגד).

"על פקיד השומה לקבל את ההחלטה ולשלוח אותה בתוך המועד הקבוע בסעיף 152(ג). עם זאת, ככל שהדברים אמורים בהוכחה שהנישום קיבל את ההחלטה (לצורכי הגשת ערעור או לכל צורך אחר) ימשיך לחול "כלל ההמצאה" הקבוע בסעיף 238 לפקודת מס הכנסה, המורה כי הודעה תומצא לידיו של אדם או בדואר רשום לפי מען עסקו או מעונו הפרטי כפי שהם ידועים לאחרונה, תוך קביעה כי הודעה שנשלחה בדואר רשום יראו אותה כאילו הומצאה ביום השישי לאחר יום המשלוח, וכי הודעה שהנמען סירב לקבלה יראו אותה כאילו הומצאה כדין."

נעיר כי מס' ימים לפני פרסום הלכת יוסי נאמן, ניתן פסק דין מחוזי לעניינים מנהליים בעניין ט.ט. טכנו חשמל (ע"מ 1334-06-12) בו התקבל ערעור החברה על החלטות מנהל מע"מ, כי יש לחייב את החברה בכפל מס, לפסול ספריה ולהטיל עליה קנסות. ביהמ"ש מקבל את ערעור החברה וקובע כי "הן לאור סעיפי החוק הרלוונטיים שהובאו לעיל, והן תוך בחינת מהות הליך קבלת ההחלטות בדבר כפל מס וקנס, כי יש לראות את ההליך המתנהל לקראת קבלת החלטות, כהליך של השגה, לרבות מועד קבלת ההחלטה ואופן המצאתה לנישום".

כלומר יש צורך בעמידה במועד הנקוב בסעיף 82(ד) לחוק – שנה ממועד ההשגה (או הדיון האחרון בעניין). במקרה דנן נשלחה הודעה בדבר החלטות כאמור שנחתמה בתוך המועד האמור, בדואר רשום, חזרה מבית הדואר, והגיעה בפועל לחברה באיחור רב.

יתכן וע"פ הלכת נאמן, הקביעה בפס"ד זה שונה, כיוון שמנהל מע"מ מסר החלטתו במסגרת הזמן ע"פ סעיף 82(ד) לחוק מע"מ אולם עקב תקלות שאינן בשליטתו ההחלטה לא הגיעה לנישום והוחזרה למנהל. ימים יגידו.

לפרטים נוספים, ניתן לפנות לרו"ח רונית בר ולרו"ח (משפטן) ישי חיבה, ממשרדנו.

בעת האחרונה, משרדנו מלווה ישראלים רבים המשקיעים בנדל"ן בספרד.

דיני המס בספרד הם ייחודיים ומעניקים למשקיעים הזדמנויות, לצד סכנות לתקלות מס. להלן נתמקד בנדל"ן המוחזק ע"י ישות ישראלית או ספרדית ולא בידי יחיד.

להבדיל מהנהוג בישראל ובעולם, דיני המס בספרד מתייחסים לשותפות (ספרדית או זרה) כחברה. רווחי השותפות אינם מיוחסים לבעלי הזכויות בה וחלוקת רווחים על ידי השותפות כפופה לניכוי מס על דיבידנדים (ראו לעניין זה מבזקנו מס' 563).

בכפוף לשיקולים עסקיים, ובראשם שיקולי קבלת מימון ממוסד בנקאי מקומי, ככל שהפעילות מתבצעת באמצעות שותפות ישראלית שאין לה "מוסד קבע" בספרד (במקרים של החזקה פאסיבית ובהעדר מנהל/שותף כללי תושב ספרד), צפוי שלא יוטל מס בספרד בעת חלוקת הרווח מהשותפות לבעלי הזכויות בה.

הדבר תקף גם ביחס לחברה ישראלית במשקיעה בספרד.

שיעור מס החברות (והשותפויות) בספרד הוא 30%, וצפוי לרדת לכדי 28% ב- 2015 ו- 25% ב- 2016 ואילך. מס החברות החל על חברה זרה ללא מוסד קבע בספרד הוא 24.75%, אולם במקרה זה, המס מוטל על ההכנסה ולא על ההכנסה החייבת (קרי, ללא התרת הוצאות). חברה או שותפות זרה שאין לה מוסד קבע בספרד, חבה במס רווחי הון בשיעור מופחת של 21% (צפוי לרדת לכדי 20% ב- 2015 ו- 19% ב- 2016 ואילך).

משטר מס מיוחד חל על השכרת דירות למגורים לטווח ארוך, או אז ניתן ניכוי של 85% מההכנסה החייבת, כך שמס החברות האפקטיבי הוא 4.5% (ולאחר ההפחתה הצפויה במס החברות, אף פחות).

הדרישות העיקריות לתחולת המשטר הן השכרה של 8 דירות לפחות לתקופה שאינה פחותה מ- 3 שנים. ככל שמדובר בחברה ספרדית, יחול לכאורה על הכנסות החברה משטר החנ"ז הישראלי (ככל שההכנסה מסווגת כפאסיבית).

חרף זאת, לדעתנו, ניתן לטעון שלא יחולו הוראות החנ"ז במקרה זה.

כאשר משקיעים ישראלים פועלים בספרד באמצעות שותפות ספרדית, הרי שבישראל כלל לא נרשמות הכנסות מדיבידנד; במקרה זה, תיתכן טענה לפיה המס הספרדי על חלוקת הרווחים אינו בר זיכוי בישראל מכיוון שחלוקת הרווחים אינה מסווגת כחלוקת דיבידנד בישראל.

לעמדתנו, יש לראות במס זה כחלק ממס החברות הספרדי. מכל מקום, על מנת ליהנות מזיכוי המס הזר בשנת הפקת ההכנסה וחיובה בישראל, על החברה הישראלית לעמוד במגבלת הזמן לתשלום המס הזר הקבועה בסעיף 207ב – לא יאוחר מעשרים וארבעה חודשים מתום השנה שבה התחייבה ההכנסה מהשותפות בישראל.

מסים עקיפים: שיעור המע"מ בספרד הוא 21% לגבי נדל"ן מסחרי ו- 10% לגבי נדל"ן למגורים. הוראות המע"מ בעסקאות נדל"ן הן מורכבות ולכן יש לתת לסוגית המע"מ תשומת לב מיוחדת ופרטנית לכל עסקה.

ככלל, החל מעסקת הנדל"ן השנייה, העסקה תהא פטורה ממע"מ אך חבה במס רכישה. מס הרכישה בספרד שונה מאזור לאזור והוא חל על רוכש הנכס. בברצלונה, לדוגמא, שיעור מס הרכישה הוא 10%. בנסיבות מסוימות, יוכל המשקיע לבחור ולוותר על הפטור ממע"מ כדי להימנע מתשלום מס רכישה (במקרה זה העסקה תתחייב במס בולים בשיעור של 0.5% עד 2%).

לפרטים נוספים ניתן לפנות לרו"ח (עו"ד) גדי אלימי ולרו"ח (עו"ד) יניב גולדשטיין, ממשרדנו.

בעת האחרונה, משרדנו מלווה ישראלים רבים המשקיעים בנדל"ן בספרד.

דיני המס בספרד הם ייחודיים ומעניקים למשקיעים הזדמנויות, לצד סכנות לתקלות מס. להלן נתמקד בנדל"ן המוחזק ע"י ישות ישראלית או ספרדית ולא בידי יחיד.

להבדיל מהנהוג בישראל ובעולם, דיני המס בספרד מתייחסים לשותפות (ספרדית או זרה) כחברה. רווחי השותפות אינם מיוחסים לבעלי הזכויות בה וחלוקת רווחים על ידי השותפות כפופה לניכוי מס על דיבידנדים (ראו לעניין זה מבזקנו מס' 563).

בכפוף לשיקולים עסקיים, ובראשם שיקולי קבלת מימון ממוסד בנקאי מקומי, ככל שהפעילות מתבצעת באמצעות שותפות ישראלית שאין לה "מוסד קבע" בספרד (במקרים של החזקה פאסיבית ובהעדר מנהל/שותף כללי תושב ספרד), צפוי שלא יוטל מס בספרד בעת חלוקת הרווח מהשותפות לבעלי הזכויות בה.

הדבר תקף גם ביחס לחברה ישראלית במשקיעה בספרד.

שיעור מס החברות (והשותפויות) בספרד הוא 30%, וצפוי לרדת לכדי 28% ב- 2015 ו- 25% ב- 2016 ואילך. מס החברות החל על חברה זרה ללא מוסד קבע בספרד הוא 24.75%, אולם במקרה זה, המס מוטל על ההכנסה ולא על ההכנסה החייבת (קרי, ללא התרת הוצאות). חברה או שותפות זרה שאין לה מוסד קבע בספרד, חבה במס רווחי הון בשיעור מופחת של 21% (צפוי לרדת לכדי 20% ב- 2015 ו- 19% ב- 2016 ואילך).

משטר מס מיוחד חל על השכרת דירות למגורים לטווח ארוך, או אז ניתן ניכוי של 85% מההכנסה החייבת, כך שמס החברות האפקטיבי הוא 4.5% (ולאחר ההפחתה הצפויה במס החברות, אף פחות).

הדרישות העיקריות לתחולת המשטר הן השכרה של 8 דירות לפחות לתקופה שאינה פחותה מ- 3 שנים. ככל שמדובר בחברה ספרדית, יחול לכאורה על הכנסות החברה משטר החנ"ז הישראלי (ככל שההכנסה מסווגת כפאסיבית).

חרף זאת, לדעתנו, ניתן לטעון שלא יחולו הוראות החנ"ז במקרה זה.

כאשר משקיעים ישראלים פועלים בספרד באמצעות שותפות ספרדית, הרי שבישראל כלל לא נרשמות הכנסות מדיבידנד; במקרה זה, תיתכן טענה לפיה המס הספרדי על חלוקת הרווחים אינו בר זיכוי בישראל מכיוון שחלוקת הרווחים אינה מסווגת כחלוקת דיבידנד בישראל.

לעמדתנו, יש לראות במס זה כחלק ממס החברות הספרדי. מכל מקום, על מנת ליהנות מזיכוי המס הזר בשנת הפקת ההכנסה וחיובה בישראל, על החברה הישראלית לעמוד במגבלת הזמן לתשלום המס הזר הקבועה בסעיף 207ב – לא יאוחר מעשרים וארבעה חודשים מתום השנה שבה התחייבה ההכנסה מהשותפות בישראל.

מסים עקיפים: שיעור המע"מ בספרד הוא 21% לגבי נדל"ן מסחרי ו- 10% לגבי נדל"ן למגורים. הוראות המע"מ בעסקאות נדל"ן הן מורכבות ולכן יש לתת לסוגית המע"מ תשומת לב מיוחדת ופרטנית לכל עסקה.

ככלל, החל מעסקת הנדל"ן השנייה, העסקה תהא פטורה ממע"מ אך חבה במס רכישה. מס הרכישה בספרד שונה מאזור לאזור והוא חל על רוכש הנכס. בברצלונה, לדוגמא, שיעור מס הרכישה הוא 10%. בנסיבות מסוימות, יוכל המשקיע לבחור ולוותר על הפטור ממע"מ כדי להימנע מתשלום מס רכישה (במקרה זה העסקה תתחייב במס בולים בשיעור של 0.5% עד 2%).

לפרטים נוספים ניתן לפנות לרו"ח (עו"ד) גדי אלימי ולרו"ח (עו"ד) יניב גולדשטיין, ממשרדנו.

בשבוע שעבר ניתנה הכרעה בבית המשפט העליון בע"א 3703/12 בעניין חברת פיננסטיק בע"מ (להלן: "החברה") אשר דנה במקרה ובו כחלק מהסכם פשרה משנת 2007, בין החברה לבין חברת נידר חברה לפיתוח בע"מ (להלן: "נידר"), ויתרה החברה על אופציה שניתנה לה לרכישת מקרקעין בירושלים בתמורה לתשלום סכום של 17.1 מיליון ₪ ששולם לה ע"י נידר באופן הבא:

1. 4.7 מיליון ₪ – שולם לחברה במזומן.
2. 12.4 מיליון ₪ – שולם באג"ח של נידר, שהיו חסומות למסחר בבורסה באותו מועד.

ואולם, מיד לאחר שהוסרה החסימה על המסחר באג"ח, ניתן צו הקפאת הליכים כנגד נידר, ובסופו של דבר, במסגרת הסדר נושים כחלק מהליכי הפירוק של נידר, הייתה זכאית החברה לקבל סך של 5.4 מיליון ₪ בלבד, כאשר מתוכם קיבלה בפועל רק 2.3 מיליון ₪.

לאור זאת טענה בין היתר החברה, כי יש לקבוע את שווי המכירה לפי התמורה שתתקבל בסופו של דבר מן המימוש של האג"ח וזאת נוכח החסימה שהייתה קיימת על המסחר בהן במועד הקצאתן.

מנגד, טען מנהל מסמ"ק כי יש להבחין בין אירוע של מכירת האופציה לבין אירוע המס של מימוש האג"ח שכן מדובר בשני אירועי מס נפרדים.

אי לכך, מס השבח בגין עסקת מכירת האופציה צריך להיקבע לפי השווי של התמורה ביום המכירה, שבמקרה דנן שולמה בשווי כסף שהם האג"ח, ששויין נקבע בהסכם הפשרה.

טענתה של החברה נדחתה בוועד הערר ועל כן נדרש בית המשפט העליון להכרעה בסוגיה, מהו המועד שבו צריך להיקבע שווי התמורה בעסקת המקרקעין, בנסיבות בהם שולמה התמורה בניירות הערך החסומים למסחר בבורסה?

החברה טענה כי יש להקיש מהלכת אלוני (ע"א 1804/05) אשר דנה במקרה דומה, שבו התמורה ניתנה בני"ע חסומים למסחר ובו קבע בית המשפט שיש למסות רווחי הון לפי עקרון המימוש (וראו הרחבה במבזק 243), למקרה דנן, ועל כן יש לקבוע את שווי התמורה בהתאם.

בית המשפט העליון דחה טענה זו וקבע כי המקרים הנדונים אינם דומים, בין היתר מכיוון שבעניין אלוני דחיית החיוב במס הייתה מתבקשת מאחר והמניות היו חסומות לחלוטין למסחר בעוד שבמקרה דנן, החברה הייתה יכולה לסחור במניות מחוץ לבורסה וכן מאחר ועניין אלוני לא ניתן היה להעריך את שווין של ניירות הערך ואילו במקרה דנן, ניתן היה להעריך את שווין של אגרות החוב שהרי הסכם הפשרה עצמו נקט בשווי זה.

כאמור, בית המשפט דחה את הערעור אולם לא סתם את הגולל על שאלת מועד המיסוי במקרים בהם התמורה משתלמת בני"ע לא סחירים לחלוטין וקבע כי שאלה כבדה זו תיבחן לעת מצוא.

לפרטים נוספים, ניתן לפנות לעו"ד ורו"ח אהרון צ'יסמדיה ממשרדנו.

בשבוע שעבר ניתנה הכרעה בבית המשפט העליון בע"א 3703/12 בעניין חברת פיננסטיק בע"מ (להלן: "החברה") אשר דנה במקרה ובו כחלק מהסכם פשרה משנת 2007, בין החברה לבין חברת נידר חברה לפיתוח בע"מ (להלן: "נידר"), ויתרה החברה על אופציה שניתנה לה לרכישת מקרקעין בירושלים בתמורה לתשלום סכום של 17.1 מיליון ₪ ששולם לה ע"י נידר באופן הבא:

1. 4.7 מיליון ₪ – שולם לחברה במזומן.
2. 12.4 מיליון ₪ – שולם באג"ח של נידר, שהיו חסומות למסחר בבורסה באותו מועד.

ואולם, מיד לאחר שהוסרה החסימה על המסחר באג"ח, ניתן צו הקפאת הליכים כנגד נידר, ובסופו של דבר, במסגרת הסדר נושים כחלק מהליכי הפירוק של נידר, הייתה זכאית החברה לקבל סך של 5.4 מיליון ₪ בלבד, כאשר מתוכם קיבלה בפועל רק 2.3 מיליון ₪.

לאור זאת טענה בין היתר החברה, כי יש לקבוע את שווי המכירה לפי התמורה שתתקבל בסופו של דבר מן המימוש של האג"ח וזאת נוכח החסימה שהייתה קיימת על המסחר בהן במועד הקצאתן.

מנגד, טען מנהל מסמ"ק כי יש להבחין בין אירוע של מכירת האופציה לבין אירוע המס של מימוש האג"ח שכן מדובר בשני אירועי מס נפרדים.

אי לכך, מס השבח בגין עסקת מכירת האופציה צריך להיקבע לפי השווי של התמורה ביום המכירה, שבמקרה דנן שולמה בשווי כסף שהם האג"ח, ששויין נקבע בהסכם הפשרה.

טענתה של החברה נדחתה בוועד הערר ועל כן נדרש בית המשפט העליון להכרעה בסוגיה, מהו המועד שבו צריך להיקבע שווי התמורה בעסקת המקרקעין, בנסיבות בהם שולמה התמורה בניירות הערך החסומים למסחר בבורסה?

החברה טענה כי יש להקיש מהלכת אלוני (ע"א 1804/05) אשר דנה במקרה דומה, שבו התמורה ניתנה בני"ע חסומים למסחר ובו קבע בית המשפט שיש למסות רווחי הון לפי עקרון המימוש (וראו הרחבה במבזק 243), למקרה דנן, ועל כן יש לקבוע את שווי התמורה בהתאם.

בית המשפט העליון דחה טענה זו וקבע כי המקרים הנדונים אינם דומים, בין היתר מכיוון שבעניין אלוני דחיית החיוב במס הייתה מתבקשת מאחר והמניות היו חסומות לחלוטין למסחר בעוד שבמקרה דנן, החברה הייתה יכולה לסחור במניות מחוץ לבורסה וכן מאחר ועניין אלוני לא ניתן היה להעריך את שווין של ניירות הערך ואילו במקרה דנן, ניתן היה להעריך את שווין של אגרות החוב שהרי הסכם הפשרה עצמו נקט בשווי זה.

כאמור, בית המשפט דחה את הערעור אולם לא סתם את הגולל על שאלת מועד המיסוי במקרים בהם התמורה משתלמת בני"ע לא סחירים לחלוטין וקבע כי שאלה כבדה זו תיבחן לעת מצוא.

לפרטים נוספים, ניתן לפנות לעו"ד ורו"ח אהרון צ'יסמדיה ממשרדנו.

כשבוע לפני תום שנת המס אנו מביאים בפניכם מידע על אמצעי תשלום דמי ביטוח למוסד לביטוח לאומי (להלן: המל"ל). אמנם מידע זה הינו טכני בעקרו, ואולם הבאנו אותו ברשימה זו הן עקב חשש מפגיעה בגמלאות שונות עקב פיגור בתשלום דמי ביטוח, הן בשל הרצון להכללת תשלומים שונים באישור השנתי של המל"ל הניתנים לניכוי לצורכי מס באותה שנת מס, והן לאור היות תקופה זו עת רצון במל"ל שבה הוא בא יותר לקראת מבוטחים בעניין פריסות הקטנת קנסות  וכדומה.

הדרכים לשלם דמי ביטוח

• מוקד טלפוני לתשלומים בכרטיס אשראי – 08-6509911, פקיד הגבייה – בטלפון, בפקס, בקבלת קהל. שירות טלפוני למייצגים – טלפון 08-6509933.
• אינטרנט – בכל פנקס מקדמות מופיע בר-קוד המאפשר כניסה לאתר התשלומים לפי פרטי המבוטח. קובץ ייצוג לקוחות למייצגים באמצעות האינטרנט.
• מוקד מייצגים – טלפון 02-6463251.
• בבנק הדואר ובשאר הבנקים.

אמצעי התשלום

• הוראת קבע בבנק או בכרטיס אשראי, כרטיס אשראי – רגיל או קרדיט.
• העברה בנקאית לחשבון המל"ל בבנק הדואר: מספר חשבון למעסיק 09-01-531032-9, מספר חשבון למבוטח לא שכיר 5-00134-4.
• שובר ריק בפנקס המקדמות.

תשלום באמצעות כרטיסי אשראי

כאשר התשלום נעשה בכרטיס אשראי על ידי פקיד הגבייה בסניף (בדרך כלל בהוראה טלפונית) אין הגבלה בסכום החוב לתשלום – למעט הגבלת המסגרת על ידי חברת האשראי. כאשר התשלום נעשה  באינטרנט, יש הגבלה על הסכום המשולם. ניתן לפרוס התשלום באשראי עד 24 תשלומים בריבית הנוהגת בביטוח הלאומי, ואפשר לשלם בקרדיט. מלוא סך כל התשלומים נרשם ביום ביצוע העסקה וייכלל באישור השנתי למס הכנסה.

תשלום במערכת ייצוג לקוחות

גם מייצגים יכולים לשלם דמי ביטוח בעבור מבוטחים.

הסכם תשלומים

מבוצע באמצעות טופס שהנפיק המל"ל.

בעת סילוק חוב באמצעות הסכם תשלומים כלולים באישור השנתי למס הכנסה רק התשלומים ששולמו בפועל, ורק בעבור תשלומים אלו ניתן לתבוע את הניכוי בדוח השנתי.

ניתן לעשות הסדר תשלומים באמצעות הוראת קבע בכרטיס אשראי או בבנק וגם באמצעות המחאות. אין לשלוח המחאות למל"ל ללא תיאום מראש עם פקיד הגבייה ועריכת הסדר תשלומים כפוף לתאריך התשלום הראשון. בהסדר טלפוני יישלח טופס ההסכם בפקס לאחר התיאום הטלפוני.

תשלום באמצעות הוראת קבע לחיוב חודשי בכרטיס אשראי אינו פוגע במסגרת האשראי של המבוטח.

כאשר מבוטח זכאי לגמלה, רשאי המל"ל לערוך הסכם תשלומים באמצעות קיזוז מהגמלה.

אם לא נפרעו שני תשלומים (רצופים או שלא רצופים)במועדם, המל"ל רשאי לבטל את ההסכם.

מיזם הביטוח הלאומי של משרד ארצי, חיבה, אלמקייס, כהן – פתרונות מיסוי עם רו"ח אורנה צח (גלרט), עומד לרשותכם לייעוץ בנושא האמור. נכתב ע"י רו"ח אורנה צח (גלרט), חיים חיטמן ורו"ח (משפטן) ישי חיבה.