משקיעים – יחידים וחברות ישראליות – בוחרים לעתים לפעול בחו"ל באמצעות גופים "שקופים" כדוגמת שותפויות. בהיבט המס, פעילות באמצעות שותפות זרה מונעת מיסוי דו-שלבי (להבדיל מחברה זרה). שיקול נוסף הוא ייחוס ההכנסות השוטפות מההשקעה בחו"ל, ובמקביל הגנה משפטית הניתנת לשותפים מוגבלים בשותפות.

כידוע, שותפות ישראלית איננה נישומה לצרכי מס בישראל, אלא הכנסותיה מיוחסות לשותפים. השקעה בחו"ל באמצעות שותפויות מקומיות אינה בהכרח מביאה לתוצאת מס דומה. על כן השקעה במדינות שונות מצריכה בדיקה האם ההתייחסות אליהן תהא כאל גוף שקוף, או כ"ישות" שמס החברות חל עליה, למשל:

(א) בספרד, שותפות הינה נישום בפני עצמו לצרכי מס, ועל כן היא תתחייב במס חברות. רווחים המחולקים על ידי שותפות ספרדית מסווגים כחלוקת דיבידנד בספרד, ויוטל עליהם מס בשיעור הקבוע בדין הפנימי ובאמנה בין ספרד לבין כל אחד מהשותפים בה;

(ב) בצ'כיה, לעומת זאת, ייחוס ההכנסות משותפות לשותפים ומיסויים, תלוי בסיווגו של השותף – מוגבל או כללי. ההכנסה תיוחס לשותפים כלליים בהתאם לשיעור חלקם, בעוד שהכנסה המיוחסת לשותפים המוגבלים תמוסה בשותפות בהתאם לשיעורי המס החלים על חברות בצ'כיה;

(ג) ביוון למשל, על שותפות יוונית, יחולו שיעורי המס החלים על חברות (ואף גבוה יותר לגבי שותפות המנהלת מערכת חשבונות חד צידית), וגם במקרה דנא חלוקת רווחים על ידי השותפויות תסווג כחלוקת דיבידנד החייב בניכוי מס במקור ביוון;

(ד) בארה"ב יכולה שותפות לבקש להחיל עליה את כללי Check The Box, כלומר תמוסה כחברה בארה"ב. במקרה שכזה יחולו על השותפות מס החברות האמריקאי (בהתאם לסכום ההכנסה ולמדרגות המס שאליהן היא תיוחס). גם במקרה דנא, חלוקת רווחים מהשותפות לשותפים בה תסווג כחלוקת רווחים החייבת בארה"ב בניכוי מס במקור. לגבי חלוקת רווחים משותפות אמריקאית לחברה זרה, נציין כי ממילא, אף אם בחרה להתחייב כשקופה, יחול מס הסניף האמריקאי.

בישראל ההכנסות מהשותפויות הזרות תיוחסנה לשותפים בהן, יחיד או חברה, ויחולו עליהן שיעורי המס החלים בהתאם לסיווג ההכנסה וזהות הנישום – יחיד או חברה – והמשקיע יוכל לקבל זיכוי בגין המסים ששולמו בחו"ל על הכנסותיה של השותפות. נשאלת השאלה מה דינו של המס שנוכה במקור בעת חלוקת הרווחים, ככל שנוכה? רשות המסים עשויה לטעון, כי מכיוון שחלוקת הרווחים אינה מסווגת כהכנסה חייבת בישראל, המס בגינה אינו בר-זיכוי בישראל. זאת בשונה מהמשקיע שיטען שחלוקת רווחי השותפות הזרה הינה חלק מהליך הפקת ההכנסה, ועל כן גם המס שנוכה במקור במסגרת חלוקת רווחי השותפות הינו בר-זיכוי בישראל. טענה נוספת הנה כי, לכל הפחות, המס הוא בר-זיכוי אם הרווחים חולקו בשנה שבה הופקו או נצמחו בחו"ל על ידי השותפות הזרה. מכל מקום, על מנת ליהנות מהזיכוי מהמס הזר ששולם עת חלוקת הרווחים, על הנישום הישראלי לעמוד במגבלת הזמן לתשלום המס הזר הקבועה בסעיף 207ב- לא יאוחר מעשרים וארבעה חודשים מתום השנה שבה התחייבה ההכנסה מהשותפות בישראל.נזכיר את החלטת מיסוי 4554/12 (ראו מבזקנו מס' 478 מיום ה- 20/12/2012) לפיה יינתן זיכוי כנמוך מבין שתי החלופות הבאות: (1) המס הזר ששולם בפועל על ידי החברות בחו"ל (בענייננו המס ששולם על ידי השותפויות לרבות ניכוי המס במקור בעת חלוקת רווחים); או (2) המס הזר שהיה משולם במדינה הזרה ע"י הנישום אילו השקיע או פעל ישירות במדינה הזרה.

לאור האמור נדגיש כי טרם ביצוע ההשקעה בחו"ל, חובה לבחון מראש האם ביצוע השקעה או פעילות באמצעות שותפות מקומית עשוי להטיב או להרע את מצבו המיסוי של הלקוח. למשרדנו ניסיון רב בנושא תכנון אופטימלי להשקעות בחו"ל.

לפרטים נוספים, ניתן לפנות לרו"ח (עוד) גדי אלימי ולרו"ח (עו"ד) יניב גולדשטיין, ממשרדנו.