במבזק מס 337 מיום 11.2.2010 תארנו את הלכת ש.י סימון הראשונה. שם "עולה" כי אמנם השכרת מקבץ דיור ע"י החברה באמצעות חברה אחרת ודרכה לחברת עמידר שהשכירה למגורי דיירים, אינה השכרה למגורים הפטורה ממע"מ, על אף מסקנה זו, מאחר ובהליך קודם קבע מנהל מע"מ כי ההשכרה הינה השכרה למגורים הפטורה ממע"מ ובשל כך סרב להתיר ניכוי מס תשומות כנגדה (ואף שמאוחר יותר חזר בו והתיר ניכוי התשומות וטען כי אין מדובר בשכירות למגורים) – קבע ביהמ"ש העליון ברוב דעות כי השכרת הדירות כאמור – לא תתחייב במע"מ עסקאות.
לגבי אותו מקרה ובשנות מס מאוחרות יותר – חזרה המחלוקת על עצמה כשמנהל מע"מ לא רואה בהשכרה השכרה למגורים, ומבקש לחייב ההשכרה במע"מ עסקאות, והחברה נסמכת על תוצאת הפסק בביהמ"ש העליון בסיבוב הראשון.
סוגיה נוספת שבה נחלקו הצדדים הינה מקבץ דיור נוסף שהושכר ע"י בעלי דירות לחברה, והיא השכירה אותן למגורים לדיירים אחרים, במישרין.
במקרה זה הוסכם כי המדובר בעסקת השכרה פטורת מע"מ, אלא שמנהל מע"מ ביקש לראות בעסקת שכירות הדירות ע"י החברה מהבעלים הפרטיים, כעסקת אקראי במקרקעין החייבת במע"מ (שלא ניתן לקיזוז ע"י החברה עקב ההשכרה הפטורה). החברה ערערה לביהמ"ש המחוזי בשתי הסוגיות. ביהמ"ש המחוזי קיבל את עמדת רשויות מע"מ בסוגיה הראשונה, וקיבל את ערעור החברה בסוגיה השניה. שני הצדדים ערערו לעליון.
ביהמ"ש העליון דוחה את ערעור החברה בסוגיה הראשונה וקובע כי השכרת מקבץ הדיור בעקיפין דרך גורמי ביניים שאינם רק "צינור" – אינה השכרה למגורים, וחייבת במע"מ, ומקבל את ערעור מנהל מע"מ בסוגיה השניה וקובע "חרף העובדה שישנו רק גורם ביניים אחד המקשר בין בעלי הדירות לדיירים – גורם ביניים זה הינו משכיר משנה ובעל מעמד עצמאי מול הדיירים. …טענתה זו אין בה כדי להצדיק את מתן הפטור לפי העקרונות שנקבעו בעניין שליט" (ראה מבזק מס 503 מיום 27.6.2013 – בו נקבע עניין "הצינור"). בעניין טענת ההסתמכות (העמדה המקורית של רשויות מע"מ), קובע ביהמ"ש המחוזי:
"האם משמצאה רשות המס כי טעתה בשומה פלונית ובאה לתקן טעותה בשומה לתקופה מאוחרת יותר,… האם מנועה היא לעולם ועד מתיקון טעות זו ? הרשות אינה כבולה לעד בהחלטה שגויה שיצאה מלפניה ורשאית היא, ובמקרים רבים אף מחוייבת היא לתקן את שעיוותה, ובלבד שתאוזן אל מול כך זכותו של הנישום ככל שנסמך מלכתחילה על ההחלטה הראשונה".
וביהמ"ש העליון מוסיף: "כלל השיקולים מורים שדי במה שנפסק במסגרת ההליך השני כדי לאזן אל נכון בין אינטרס בהסתמכות של סימון לבין אינטרס הציבורי בדבר גביית מס אמת. גם אם סימון הסתמכה על עמדת מנהל מע"מ שהוצגה בהליך הראשון ..- אין בכך כדי להוביל לפטור כולל לאורך זמן, ותקופת הפטור שנתנה בגדר ההליך השני מתחשבת כראוי בהסתמכותה של סימון, ודי בכך".
תובנות:
התעקשותה של רשות המיסים בסוגיית ההשכרה העקיפה השתלמה – ואושררה ההלכה כי השכרה למגורים בעקיפין שלא באמצעות "צינור" בלבד אינה פטורה ממע"מ.
לא זו אף זו – שכירות דירה ע"י עוסק אשר אינו "צינור", תוך השכרתה למגורי צד ג', הינה עסקת אקראי החייבת במע"מ – אשר אינו ניתן לקיזוז ע"י העוסק.
מאידך יתכן ועולה כי שכירות דירה כאמור בידי עוסק, המהווה צינור בלבד, למגורי דייר אחר, יכול וכל רצף שתי העסקאות יחשב עסקה פטורה, ולא תחול עסקת אקראי כלל.
לפרטים נוספים ניתן לפנות לרו"ח (משפטן) ישי חיבה, ממשרדנו.