במבזק מספר 579, הצבענו על בעיה היוצרת אירוע מס בעת ירושת משק חקלאי (עקב דרישת סעיף 114 לחוק הירושה, כי הוא יימסר לאחד היורשים המוכן ומסוגל לקיימו, תוך חובת פיצוי שאר היורשים), ככל שקיים פער בין שווי המשק לחלק המגיע לו ע"פ העיזבון.
והנה, אתמול פורסמה החלטת מיסוי מאת החטיבה המקצועית ברשות המסים (4983/15)
(להלן: "ההחלטה"), אשר עשויה להעניק פתרון מניח את הדעת במקרים אלו.
ההחלטה דנה במקרה שבו חבר קיבוץ, המצוי בתהליך הפיכה למושב עובדים – אשר בסופו של דבר יווצר מצב בו כל חבר יזכה בנחלה משלו – הלך לעולמו והוריש את נכסיו ל-3 ילדיו (להלן: "היורשים").
לאור תקנון הקיבוץ, המתיר את הורשת זכויותיו של החבר בקיבוץ אך ורק ליורש אחד, מתכוונים היורשים להגיע להסכמה, לפיה יקבל אחד היורשים את מלוא הזכויות בבית מגוריו של האב בקיבוץ, ללא יכולת פינויו בעתיד ללא הסכמתו, כאשר זכות זו הינה אישית ולא ניתנת להעברה לצד ג' כלשהו בכל דרך שהיא.
עם זאת, בכל מקרה של דיספוזיציה בזכויות בקיבוץ לרבות מכירה או הורשה, יהיו זכאים שאר היורשים לחלקם היחסי בהתאם לצוואת האב.
כמו כן, בכל תקופת מגוריו בבית המגורים בקיבוץ, ישלם אותו יורש לשאר היורשים, תשלום חודשי מתעדכן, המהווה 2/3 מדמי השכירות המקובלים בסביבת בית המגורים בקיבוץ, כאשר סכום זה יכול ויידחה עד למועד מכירת הזכויות בקיבוץ או הורשתן.
שאר הזכויות הנובעות מחברות באגודה השיתופית ישמרו בחלקים שווים לכל אחד מהיורשים.
ההחלטה קבעה, כי ניתן יהיה לראות בחלוקת העיזבון כפי שמתואר לעיל, כחלוקה ראשונה של נכסי עיזבון בין יורשים כהגדרתה בסעיף 5(ג)(4) לחוק מיסוי מקרקעין ובלבד שלא משולמים בה כספים מחוץ לנכסי העיזבון.
בנימוקי ההחלטה נקבע, כי אין לראות במערכת היחסים שבין הקיבוץ לחבריו, הדורשת כי הזכויות בנחלה יועברו ליורש אחד, כאילו וויתרו היורשים על זכותם בעיזבון ועל כן רישום הזכויות בקיבוץ ע"ש יורש אחד ייעשה הן עבור עצמו מכח הירושה לגבי 1/3 מהזכויות והן בנאמנות עבור שאר היורשים לגבי 2/3 מהזכויות, כאשר במכירה עתידית של הזכויות בקיבוץ לצד ג' ייחשבו כל היורשים כמוכרים.
כך, גם תשלום יחסי עבור דמי השכירות מקובלים בסביבה הינו בגין שימושו של האח שנותר בקיבוץ, ב-2/3 הנכס השייכים לשני אחיו, ולא ייחשב כתמורה הפוגעת בחלוקה הראשונה של נכסי העיזבון בין היורשים.
יודגש כי במסגרת ההחלטה נדרשים היורשים הן לרישום משכון או הערת אזהרה לגבי החלוקה המבוקשת והן להצהרת נאמנות כנדרש ע"פ החוק. משכון של ממש.
יצויין כי עצם ההסכמה ע"י שני היורשים האחרים למתן זכות שימוש בנכס לאח השלישי לתקופה בלתי מוגבלת (עד מכירה או הורשה וכד'), לא קיבלה התייחסות בהחלטת המיסוי כמכירת זכות במקרקעין (זכות שימוש במקרקעין לתקופה העולה על 25 שנה – לפי שילוב הגדרות "מכירה" ו"זכות במקרקעין" בסעיף 1 לחוק.
כמו כן יצויין, כי בשילוב של ההחלטה ושל מסקנת ביהמ"ש בעניין טולוצ'ינסקי (ע"מ 849/06) הרי שיש לאפשר יישום עקרון זה גם במקרים שאינם מקרקעין, הן בעת ירושת נכסים אחרים והן בעת מכירה לצד ג' בניגוד להסכם כובל או מגבלה אחרת, כך שבהיבט הרישומי נותר הבעלים המקורי כבעלים רשום ובעוד שדיני המס יכירו, תוך מתן דיווח מתאים, בעסקת המכר, כהעברת הבעלות בנכס לאותו צד ג', ונאמנות ביניהם.
לפרטים נוספים, ניתן לפנות לעו"ד ורו"ח אהרון צ'יסמדיה ורו"ח (משפטן) ישי חיבה ממשרדנו.
