מבזק מס מספר 522 - 28.11.2013

ביום 25.11.2013 ניתן פס"ד של בית המשפט המחוזי בת"א-יפו בערעורן של חברות לינור ודלגית (עמ"ה 12970-02-10 ו- 11004-07-10), שתי חברות פרטיות אשר הוחזקו בעקיפין ע"י חברה ציבורית אשר מניותיה נסחרות בבורסה, על סירוב פקיד השומה לראותן כ"חברות בית" על פי סעיף 64 לפקודה.

שתי החברות עסקו בהשכרת נכסים (שבבעלותן ככל הנראה), כמו כן בבעלות חברת לינור, בין היתר, נכס מקרקעין שהושכר עד שנת 2002 ולאחר מכן עמד ריק משוכרים ולא הניב הכנסות (להלן – הנכס). שתי החברות נמצאות בבעלות מלאה של חברת שי-לד אשר זו האחרונה הינה בבעלות מלאה של חברת אשלד בע"מ, אשר מניותיה נסחרות למסחר בבורסה.

בשנות המס 2005 עד 2007, בהן תבעה בניכוי הוצאות פחת, ארנונה ומימון בגין נכס המקרקעין האמור, ביקשה לינור להיחשב חברת בית, כמו-כן, בשנות המס 2004-2007 ביקשה דלגית לראות בה חברת בית. בהתאם לכך ביקשו שתי החברות לראות בהכנסותיהן כהכנסות חברת שי-לד תוך קיזוז הפסדיה.

על אף עמדתן של החברות כי הן מהוות חברות פרטיות ולפיכך החזקה עקיפה של הציבור בהן, כמתואר לעיל, אינה מכניסה אותן להגדרת "…חברה שיש לציבור עניין ממשי בה (להלן- חברת מעטים)" (להלן – תנאי הציבוריות), קובע ביהמ"ש כי יש לפרש את תנאי הציבוריות לאור תכלית הוראות הדיווח החלות על חברות ציבוריות עפ"י חוק ניירות ערך וכללי החשבונאות המקובלים. מאחר ובהוראות חוק ני"ע והכללים הנ"ל חייבת חברה ציבורית לכלול בדיווחיה את התוצאות העסקיות של חברות הבנות לצורך הצגת מידע כספי כישות כלכלית אחת, הרי שיש לציבור עניין ממשי.  מבחן ברור וראוי זה השאוב מהחוק והכללים האמורים מעיד כי גם אם העניין הממשי של הציבור בחברה הינו עקיף ולא ישיר, הרי תישלל היותה של החברה בחזקת "חברת מעטים".

חשוב לציין את עמדתו של פקיד השומה בקובעו כי: " נכון לקבוע שחברה המוחזקת בעקיפין ע"י הציבור בשיעור העולה על 25% הינה חברה שיש לציבור עניין ממשי בה,…".

מכאן כי גם לדעת רשות המיסים, החזקת הציבור בחישוב משוקלל (בעקיפין) בחברה ב-25% ומטה לא תפגע בחברת בת או נכדה של חברה ציבורית מלהיות חברת בית. לעניין זה ניתן להתרשם גם מעמדתו של ביהמ"ש בעניין פלפלון (ראה  מבזק מס מספר 497). (לטענת פקיד השומה שיעור ההחזקה המשוקלל של הציבור בשתי חברות אלו הינו כ28.3%).

לעניין ניכוי ההוצאות בחברת לינור בגין הנכס נקבע כי לאור העובדה שהחברה לא הציגה ראיות לכך שהתכוונה להעמיד את הנכס להשכרה (כגון: הסכמי תיווך עם מתווכים מקומיים, פרסום בעיתון, שלטי פרסום במקום וכיו"ב) ולא התכוונה להפיק ממנו הכנסה (להיפך, נמצאו ראיות לכך כי חלקו יועד להריסה וביתרתו פנו לשינוי ייעוד באותן שנים) – הרי שבתקופה הרלוונטית ניתקה לינור את הנכס ממעגל הפעילות העסקית שלה ולא פעלה להפיק ממנו הכנסה לכן לא שימש אותה בייצור הכנסתה.

לפיכך, נקבע עפ"י הוראות סעיף 17 לפקודה כי הוצאות הארנונה, הפחת והמימון בדין הנכס לתקופה זו לא יותרו בניכוי.

לפרטים נוספים ניתן לפנות לרו"ח (משפטן) יובל אבוחצירא ממשרדנו.

לאחרונה עברה בוועדת הכספים חקיקה משלימה לחוק ההסדרים לשנים 2013 ו- 2014, בנושא חנ"ז וחמי"ז (ראה מבזקנו מספר 520). בהצעת חוק ההסדרים המקורית, נקבעו הוראות נוספות בתחום המיסוי הבינלאומי ואשר בסופו של דבר לא הושלמו לכלל חקיקה סופית כפי שנעשה בעניין החנ"ז והחמי"ז. אחד מהם קשור להגדרת תושב חוץ לגבי יחיד בסעיף 1 לפקודה. כידוע, במסגרת תיקון 168 נקבע כי יראו יחיד כתושב חוץ בשנת המס אם באותה שנה ובשנה שלאחריה שהה מחוץ לישראל 183 ימים לפחות ובשתי שנות המס העוקבות מרכז חייו מחוץ לישראל (ראה מבזקנו מספר 384).

בהצעת החוק האמורה היה ניסיון לקבוע את מנגנון הספירה לגבי ימי השהייה מחוץ לישראל כך שחלק מיום לא ייחשב ליום. פועל יוצא של תיקון כאמור הינו שיום הנסיעה ויום החזרה (בהם שוהה היחיד חלק מהיום בישראל וחלק מהיום מחוצה לה) לא ייספרו כחלק מימי החוץ. מאחר ותיקון כאמור נמחק מנוסח החוק הסופי (וניתן להניח שקדם לכך דיון בוועדת הכספים) ניתן לבסס טענה לפיה חלק מיום נחשב ליום או למצער, ניתן לנקוט בגישה מאוזנת יותר בה חלק מיום נספר ככזה (בדומה למבחן "הנוכחות בחצות" הבריטי).

יצוין, כפי שנאמר גם בדברי ההסבר להצעת החוק, שעמדת רשות המסים היא כי התיקון שהוצע על ידה היה בבחינת תיקון מבהיר וזו עמדתה גם היום. גם בחוזר מ"ה 1/2011 (חוק העולים – חלק א') נוקטת רשות המסים בגישה זו, על אף שאין לעמדה זו עיגון לשוני וכיום, לאחר שתיקון "מבהיר" כאמור לא עבר, עמדה זו קשה אף יותר לביסוס. דווקא המקום בו נקבע שיש לספור חלק מיום כיום, הוא בחזקה המספרית (החיובית) שבהגדרת תושב ישראל, אולם הגדרת תושב חוץ גוברת (אם מתקיימים התנאים שבה) מאחר ובניגוד להגדרת תושב ישראל, היא אינה מהווה חזקה אלא קובעת סיווג סופי שאינו ניתן לסתירה. יתרה מכך, גם לעמדת רשות המסים, הגדרת תושב החוץ גוברת על מבחן מרכז החיים (בשנתיים הראשונות).

ניקח כדוגמא, אדם שבשנת המס הנבחנת שהה 160 ימים מלאים בישראל, 170 ימים מלאים מחוץ לישראל ו- 35 ימי נסיעה. לפי הגישה המחמירה הוא נמצא בישראל 195 ימים. לעמדתנו, ספירה זו נכונה רק ביחס לחזקה המספרית שבהגדרת תושב ישראל. לעומת זאת, בספירת ימי השהייה בחו"ל לצורך הגדרת תושב חוץ, ניתן לטעון שהיחיד נמצא 205 ימים מחוץ לישראל (אם סופרים חלק מיום כיום שהייה בחו"ל) או, בגישה מאוזנת, 187 ימים (35/2 + 170), כך שמתקיים התנאי הרלוונטי בשנה זו בהגדרת תושב חוץ.

נציין כי מלבד נושא קביעת התושבות והיחס שבין הגדרת תושב חוץ לחזקה המספרית שבהגדרת תושב ישראל, כאמור לעיל, נושא ספירת הימים רלוונטי גם בהקשר לייחוס הכנסה לישראל כאשר יש לעולה חדש או תושב חוזר ותיק "הכנסה מעורבת". כפי שנקבע בחוזר המצוין לעיל, חלוקת ההכנסה לפי מפתח של ספירת ימי עסקים, היא בבחינת מנגנון המקובל על רשות המסים. נציין, כי לעמדתנו, בנוגע לסוגיה זו – שעניינה בחלוקה כלכלית ומאוזנת של הכנסה ולא בקביעת תושבות, אין לספור חלק מיום כיום, גם בספירת ימי השהייה בישראל וגם מחוצה לה.

לפרטים נוספים ניתן לפנות לרו"ח (עו"ד) גדי אלימי ולרו"ח (משפטן) אייל סנדו, ממשרדנו.

בתיקון 70 לחוק מיסוי מקרקעין, תוקן סעיף 15 לחוק, ונקבע לראשונה בחוק חובת תשלום מקדמה על הרוכש ע"ח מס השבח שבו חייב המוכר (להלן: "המקדמה").

הרעיון שעמד מאחורי התיקון היה לאפשר לרוכש זכות במקרקעין להבטיח קבלת אישור מס שבח לטאבו לרישום זכויותיו ובזמן קצר, וזאת מבלי שיהיה תלוי בגמר הטיפול בתיק המכירה במשרד האזורי ובתשלום מס השבח ע"י המוכר ועל כן רוכש ששילם את כל סכום המקדמה (והתשלום לא הוחזר לו) יקבל אישור לרישום זכויותיו בטאבו.

תחולת הסעיף הוגבלה בתחילה עד ליום 01/04/2013 אולם הוארכה לאחר מכן פעמיים ע"י שר האוצר – עד לתאריך 01/01/2014.

בתאריך 21/11/2013 הוגש תזכיר הצעת חוק לתיקון סעיף 15 לחוק במטרה לעגן את הסדר תשלום המקדמות ע"י הרוכש הקיים כיום ולשמר את היתרונות שנוצרו מיישום המתווה הקודם.  כמו כן, לאור ביקורת שעלתה בנוגע להיבטים שונים של תשלום המקדמה, הוצע לתקן את סעיף 15 לחוק, במטרה ליתן פיתרון ומענה הולם לבעיות שעלו,  כאשר תחולת התיקון הינה ביחס למכירת זכות במקרקעין החל מיום 01/01/2014.

להלן נביא את עיקרי השינויים שהועלו בהצעת החוק ביחס למצב כיום:

1. כיום קובעות הוראות סעיף 15(ב) כי כל מכירת זכות במקרקעין העונה על 2 הקריטריונים הבאים, חייבת בתשלום מקדמה:

            א.  תמורתה נקבעה בכסף בלבד.

            ב.  אינה דירת מגורים שנתבקש בשלה פטור לפי פרק חמישי 1 לחוק.

מוצע לבטל את הקריטריון הראשון, וכן מוצע לקבוע כי חובת תשלום המקדמה לא תחול, בנוסף לקריטריון השני, גם על עסקאות הפטורות לפי סעיף 72 לחוק (פטור ממס לגופים ציבוריים מסוימים) וכן על מכירת זכות במקרקעין שיקבע שר האוצר.

1. מוצע לקבוע כי שיעור המקדמה שיחול במכירת זכות במקרקעין ע"י חבר בני אדם הינו 7.5% מהתמורה – ללא קשר ליום רכישת הזכות.
2. מוצע לקבוע כי מועד תשלום המקדמה הינו המאוחר מבין העברת התשלום מעבר ל-40% מהתמורה, לבין 60 ימים מיום המכירה. זאת כדי למנוע דיווח מקדמה ע"י הרוכש, עוד בטרם המוכר דיווח על המכירה.
3. מאחר והמצאת טופס 50 ע"י המוכר מאיינת את חבות הרוכש בתשלום מקדמה, מוצע לקבוע כי במקרה שהמוכר נתון לשומה לפי חלק ב' לפקודת מס הכנסה, יידרש הרוכש להעביר את המקדמה כאמור רק לאחר תשלום של 80% מהתמורה וזאת כדי לתת שהות מספקת למוכר להשגת טופס 50 מפקיד השומה.
4. כיום מלבד אי קבלת אישור לטאבו ע"י הרוכש, אין סנקציה אמיתית על אי תשלום מקדמה וזאת לאור סעיף 15(ד)(5) אשר קובע כי לא יחולו ה"ה, ריבית בשל פיגור בתשלום או קנס בגין אי תשלום המקדמה. במסגרת התיקון מוצע לבטל את סעיף קטן (ד)(5) ולהטיל סנקציות כאמור, על אי תשלום מקדמה במועד.
5. כיום ניתן לבקש מהמנהל להקטין את המקדמה והמנהל חייב ליתן תשובה מנומקת תוך 20 ימים, כאשר על החלטת המנהל אין זכות ערעור. בתיקון מוצע לקבוע כי  בקשה כאמור שלא נענתה בזמן זה, יראוה כאילו נתקבלה ויינתן לרוכש אישור לטאבו.
6. במקרה של דחיית הבקשה תינתן אפשרות לבקש עיון חוזר בה. הבקשה תידון בפני מנהל משרד מיסוי מקרקעין האזורי. יצויין כי מי שדחה את הבקשה הראשונית, לא יוכל לדון בבקשה לעיון חוזר בה.

לפרטים נוספים, ניתן לפנות לרו"ח (משפטן) אהרון צ'יסמדיה ממשרדנו – עד לאחרונה מנהל תחום קבלנים ונדל"ן בחטיבה המקצועית ברשות המיסים.  

לקראת סיומה של שנת המס 2013, ריכזנו עבורכם טיפים מתחום הביטוח הלאומי בנושא חבות דמי ביטוח של יחידים.

קביעת מעמד המבוטח

מעמד מבוטח במוסד לביטוח לאומי נקבע בדרך כלל על פי הצהרת המבוטח, בהתאם לחוק ולתקנות. מומלץ לבדוק את ההתאמה בין המעמד האמיתי למעמד המוצהר כדי למנוע שלילת גמלאות, או לחילופין, כדי למנוע תשלום מיותר.

רישום עובד עצמאי

מומלץ לרשום עובד עצמאי מיד עם תחילת העיסוק ולא להמתין ליום שבו המבוטח ייפגע תוך כדי ועקב העבודה ולא יהיה מבוטח. ביה"ד קבע שמחדל של מייצג ברישום מבוטח לא יועיל למבוטח שנפגע בעבודה ולא היה רשום כ"עובד עצמאי" בזמן הפגיעה.

רישום עובד עצמאי בעקבות שומה

המוסד לביטוח לאומי קבע נוהל פנימי שעל פיו בעקבות כל שומה שמגיעה אליו מרשות המסים וגורמת לפתיחת תיק עצמאי חדש, ייקבע תאריך הרישום לפי יום עריכת השומה ברשות המסים. כאשר עצמאי מקבל את ההודעה על קביעת מעמדו כעובד עצמאי, וחולק על כך, עליו לפנות למוסד לביטוח לאומי לשינוי המעמד.

רישום עובדת עצמאית בהיריון

יש חשיבות רבה לעדכן מעמד מבוטחת בהיריון שעונה על הגדרת עובדת עצמאית אך אינה רשומה במוסד לביטוח לאומי. גם העדכון וגם התשלום חייבים להתבצע לפני הלידה ולפני שמירת ההיריון. הדבר נכון גם להורים מאמצים וגם לבן זוג שתובע דמי לידה.

בחינת ההכנסה המדווחת

מבוטחים המסווגים כעובדים עצמאיים, חייבים לבדוק אם סכום ההכנסה המדווח למוסד לביטוח לאומי שעל פיו חושבו המקדמות, נמוך מההכנסה הצפויה בפועל לשנת 2013 ולבצע הגדלה במידת הצורך. ניתן לראות את סכום ההכנסה בפנקס המקדמות, או בהודעה בעניין הוראת הקבע. חשיבותה של הגדלת המקדמות היא לאור חסימת השומה, כאשר מבוטח נפגע בעבודה או נפטר כתוצאה מפגיעה בעבודה ("גמלה חוסמת"), כמפורט בתקנות.

תשלום דמי ביטוח בעקבות הגדלת מקדמות

ככל שהדבר רלוונטי, מומלץ להגדיל מקדמות במהלך חודש דצמבר 2013 ולשלם את הפרשי דמי הביטוח לפני 31.12.2013 (לא מומלץ להמתין ליום האחרון של שנת המס). דמי ביטוח המשולמים ללא הודעת חיוב אינם מותרים בניכוי לצרכי מס הכנסה ובדרך כלל מוחזרים לחשבון הבנק של המשלם. נשים בהיריון (או בן הזוג, או הורים מאמצים, כאמור לעיל) חייבות לשלם את דמי הביטוח מיד עם הגדלת המקדמות כיוון שהגמלה עלולה להישלל באופן מלא או באופן חלקי.

שינוי עיסוק

מי שמסווג כ"עצמאי שלא עונה להגדרה" ומעוניין להגדיל מקדמות לסכום שעולה על מחצית השכר הממוצע במשק, חייב למלא טופס דין וחשבון רב שנתי ולהצהיר על התחלת עיסוק כ"עובד עצמאי", לרבות סכום ההכנסה ומספר שעות העיסוק בממוצע לשבוע, לצורך שינוי הסיווג.

שכר דירקטורים לעובד עצמאי

בעקבות חוות דעת משפטית חדשה הוחלט שהחל מהדוח שהוגש עבור שנת 2012 ואילך, הכנסה שמקורה מישיבות דירקטוריון שדווחה במס הכנסה כהכנסה ממקור עצמאי לפי סעיף 2(1) או 2(8) לפקודה, תיכלל בהכנסת המבוטח שדווחה ממקור עצמאי. הסיווג כ"עצמאי" ייבחן בהתאם להגדרת "עובד עצמאי" ובהתחשב בשאר הכנסות המבוטח המדווחות למס הכנסה כהכנסה מעסק או ממשלח יד.

מיזם הביטוח הלאומי של משרד ארצי, חיבה את אלמקייס – פתרונות מיסוי עם רו"ח אורנה צח (גלרט), עומד לרשותכם לייעוץ בנושא האמור.

לפרטים נוספים ניתן לפנות לרו"ח אורנה צח (גלרט) ולמר חיים חיטמן ממשרדנו.