לאחר הלכות קלס, מלכיאלי הצעת חוק פרטית ותזכירי הצעות חוק ממשלה, שהתפרסמו במהלך הדרך (ראו בין היתר מבזקי מס מספר 500 ו – 455), התפרסמה השבוע הצעת חוק חדשה מטעם הממשלה בנוגע לחישוב מאוחד ונפרד. יש מי שיגיד כי תשים קץ לדיון הארוך בעניין ואולם כפי שיתואר בהמשך תפתח גזרה חדשה ונרחבת של התכתשויות בעניין, אל מול רשות המיסים.
במסגרת ההצעה מוצע כי סעיפים 66(ד) ו – (ה) כנוסחם יבוטלו !!! ובמקומם יקבע בסעיף 66(ד) כי בני זוג שיש להם "מקור הכנסה משותף", שהתקיימו לגביהם, המבחנים המצטברים הבאים, יחול חישוב מס נפרד על הכנסה שהופקה החל מיום 1.1.2014, להלן התנאים:
- מבחן הנחיצות – יגיעתו האישית של כל אחד מבני הזוג נחוצה לייצור ההכנסה ממקור הכנסה המשותף.
- מבחן גובה השכר – כל אחד מבני הזוג מקבל הכנסה המשקפת את תרומתו לייצור ההכנסה ממקור ההכנסה המשותף, ביחס ישיר לתרומתו לייצורה.
- מבחן מקום הפקת ההכנסה – מקום הפקת מקור ההכנסה אינה בבית המגורים של בני הזוג, למעט במקרים שבהם בית המגורים משמש בדרך קבע את מקור ההכנסה המשותף ומרבית פעילות מקור ההכנסה נעשית בבית המגורים.
"מקור הכנסה משותף", לעניין סעיף זה הינו, מקור ההכנסה של בן הזוג התלוי במקור ההכנסה של בן הזוג השני (יצויין כי ההצעה אינה קובעת כלל מבחן כמותי לקביעת חזקת התלות).
למעשה, הסעיף המוצע קובע בדומה לפס"ד שקורי וכהן בבתי המשפט המחוזיים, את מבחני הנחיצות ונאותות השכר (ראו לעניין זה מבזק מס מספר 306).
לכאורה בא גואל לישראל, בשעה טובה קיבלה הממשלה ואיתה רשות המיסים את העמדה הכללית לפיה יתכן ובני זוג יפיקו יחד הכנסה באותו עסק ויהיו זכאים לשכר הגון ולמס הגון גם כן, והכל בדומה למצב בו היו עובדים בעסקים נפרדים או אילו היו מעסיקים מי שאינם בני זוגם.
אולם תיאוריה לחוד ופרקטיקה לחוד: אם רשות המיסים תמשיך ותבדוק לעומק בתיקים אלו – עד כמה נחוץ לעסק כל אחד מבני הזוג, ועד כמה גובה שכרו תואם את תרומתו, יצאנו נפסדים פעמיים:
ראשית, הדיון הארוך ואי הבהירות לא באו אל סופם וימשיכו העימותים על הנחיצות וגובה השכר.
שנית, כח אדם איכותי של הרשות ימשיך ויעסוק בסוגיות מסוג זה חלף עבודת שומה איכותית בנושאים הרי גורל מזה.
לפיכך ומכיוון שלשון הצעת החוק, סביר ותביא לבחינה ועימות בכל תיק ותיק, יתכן ועדיף יהיה לבחון מבחנים כמותיים ברורים יותר.
בהתאם להצעה, ככל שיהיה הפרש מיסוי של 30% לפחות בין השומה העצמית בחישוב נפרד, לשומה הסופית שתקבע בסופו של דבר בשומה או בפס"ד (להלן – הגרעון), הרי יוטל קנס בשיעור של 30% מהגרעון.
יצויין בנוסף, כי על אף התנהלויות רבות בפורומים ציבוריים שונים שהיו בשנים האחרונות בעניין זה, לגבי הסדרת הטיפול השומתי בתיקים כגון אלו בשנים קודמות, הצעת החוק אינה דנה בהם כלל, ומותירה את הטעם המר של דנ"א מלכיאלי על כנו.
לפרטים נוספים, ניתן לפנות לרו"ח (משפטן) ישי כהן ולרו"ח ענת דואני, ממשרדנו.
