בפסק דין שניתן לאחרונה על ידי בית הדין הארצי לעבודה בעניין שמואל שפינט (העובדות, מתוארות במבזק הביטוח הלאומי המובא להלן) סברה הש' ל' גליקסמן (דעת הרוב), כי יש לראות בשהייה נוספת בחו"ל של הרעיה (מעבר לשהייתו של הבעל) על מנת לסעוד את אמה של הרעיה כשהייה "מוגדרת זמנית", שאינה שוללת את זיקתה הקבועה של הרעיה לישראל. באותו מקרה השהייה הנוספת בחו"ל הביאה את הרעיה לשהייה מצטברת של 70% מהשנה בחו"ל, בעוד שהבעל שהה 30% מהשנה בחו"ל. לאור זאת, סברה השופטת, כי יש ליתן משקל לכוונתם הסובייקטיבית של בני הזוג שפינט, להעתיק את מרכז חייהם לישראל, ואין לשלול את התושבות הישראלית של הרעיה בשל שהייתה בחו"ל בכדי לסעוד את אמה.

עמדה זו של בית הדין הארצי עולה בקנה אחד עם עמדת רשויות המס בישראל, כפי שפורסמה בסעיף 2.2.3 בחוזר מ"ה 1/2012 בנושא "קביעת מועד ניתוק תושבות של תושב ישראל ומועד בו הפך תושב חוץ לתושב ישראל", לפיה הגעת נישומים לסעוד בני – משפחה מהווה נוכחות ארעית בישראל והיא, לכשעצמה, לא תיצור לנישום מרכז חיים או תושבות בישראל.

כמו כן, ראוי לציין את דעת המיעוט בעניין שפינט, לפיה ניתן לפצל את מרכז החיים של בני הזוג, וכי קביעת תושבות ישראלית של בן הזוג האחד, אינה בהכרח קובעת תושבות
ישראלית של בן הזוג האחר (פיצול תא משפחתי לעניין התושבות), תוך שהשופטת מאזכרת את פסק הדין בעניין חזן נ' רביבו (בנושא כשירות לכהונה בחברות מועצה מקומית) לפיהם כיום מתרבים המקרים שבהם "חיים בני זוג בשני מקומות שונים באותה מדינה, ואף במדינות שונות, מקיימים למעשה שני משקי בית נפרדים ונפגשים לעיתים מזומנות באחד משני מקומות המגורים של המשפחה. הבית, במשמעותו עתיקת היומין, איננו עוד הבית שהיה, על כל המשתמע מכך".

עמדת המיעוט עולה בקנה אחד עם פסיקתו של בית המשפט המחוזי בעניין ספיר (ראו מבזקנו מס' 500) לפיו בני – זוג יכולים לממש את עצמם ואת שאיפותיהם בנפרד, כל אחד במדינה אחרת.

נציין, כי תכליתם של דיני מס ההכנסה שונה מתכליתו של חוק הביטוח הלאומי – תכלית סוציאלית, שנועדה להבטיח "אמצעי קיום מתאימים למבוטחים, לתלויים בהם ולשאיריהם, כל אימת שהכנסותיהם פוחתות או נעלמות לחלוטין מאחת הסיבות שחוק הביטוח הלאומי דן בהן, כמו במקרה של פגיעה בעבודה, אבטלה, לידה, פטירה וכדומה" (מתוך פסק הדין בפרשת אלמוהר, בעניין ביטוח לאומי). בשל זאת, אף אם דברי דעת רוב ודעת המיעוט, שהובעו לעיל בעניין שפינט, משיקות לדעות בדיני מס ההכנסה, יש לנהוג משנה זהירות בטרם נאמר כי יש לאמץ באופן בלעדי הלכות העולות מפסיקות לעניין ביטוח לאומי לצורך מס הכנסה, בין היתר בשל השוני בין תכלית שני הדינים.

לפרטים נוספים ניתן לפנות לרו"ח (משפטן) אייל סנדו ולרו"ח (עו"ד) יניב גולדשטיין ממשרדנו.