מבזק מס מספר 5 - 6.1.2003

פרשנות מקובלת הינה, כי שיעורי המס המוטלים על הכנסתו של יחיד, לרבות שלל הפטורים וההקלות, יחולו גם על הכנסתה של חברה משפחתית (חברה שקופה) המיוחסת לנישום מייצג. פרשנות נציבות מס הכנסה היא כי שיעורי המס המופחתים לגבי ריבית על פיקדון בנקאי לא יחולו בעניינה של חברה כאמור. הפרשנות האמורה מתבססת על הוראות סעיף 125ג' המטיל מס בשיעור של 15% לגבי פיקדונות צמודים, רק במידה והפיקדון בין היתר, איננו כלול בספרי החשבונות. יחד גם זאת, קיימת דעה כי מאחר והתניה בדבר אי רישום הפיקדון בספרי החשבונות איננה קיימת לגבי פיקדון החייב במס בשיעור של 10%, בגין ריבית על פיקדונות שאינם צמודים, הרי שניתן לטעון כי פיקדון כאמור אשר הופקד על ידי חברה משפחתית יהא חייב במס בשיעור של 10%.

מן האמור לעיל עולה כי במידה ותתקבל עמדת נציבות מס הכנסה בהקשר לפקדונות צמודים או שאינם צמודים, הרי שהריבית כאמור על פיקדון בנקאי בבעלות חברה משפחתית תמוסה בשיעורי המס השוליים של היחיד, דהיינו עד 50%.

על פי הוראות המעבר לסעיף 64א1 לפקודה, חברה משפחתית, שהייתה משפחתית ערב פרסום מסקנות ועדת רבינוביץ, תהפוך אוטומטית לחברה שקופה, אלא אם ביקשה אחרת. על פי הוראה זו עולה  פרשנות אפשרית לפיה גם חברה משפחתית שבה בעל מניות תושב חוץ, תהפוך לשקופה, על אף הוראת סעיף 64א1 בדבר חובת היותם של כלל בעלי מניותיה של חברה כאמור תושבי ישראל.

בתיקון מס' 1 לתיקון 132 לפקודת מס הכנסה נוסף סעיף 14(ב1) לפקודה, לפיו, בתנאים מסוימים יינתנו הקלות במס לעולים, חדשים וותיקים, על רווח ותשואה מניירות ערך זרים. על פי האמור בסעיף, למרות ששיעורי המס בגין רווח ותשואה על ניירות ערך זרים עד תום שנת 2006 יהיו 35%, הרי ש"יחיד מוטב" כהגדרתו בסעיף, לא יצטרך להמתין לשנת 2007 ושיעורי המס לגביו ישונו כבר ב- 1.1.2003. דהיינו, בעניינו של "יחיד מוטב" כאמור, על דיבידנד בגין ני"ע זרים יוטל מס בשיעור של 25%, ואילו על ריבית ורווח הון יוטל מס בשיעור של 15%. "יחיד מוטב" הינו יחיד, שעלה לישראל לראשונה, ושאינו זכאי לפטור ממס על הכנסתו מני"ע זר, ושמתקיים בו אחד מתנאי הסעיף, לרבות מי שהיה בן 60 לאחר 1.1.2003.

דהיינו, כל מי שעלה אי פעם לישראל, ונולד בין השנים 1.1.1943 – 1.1.1947, יוכל ליהנות משיעורי המס המופחתים בהקשר לתשואה ורווח הון על ני"ע זרים כבר בשנת הגיעו לגיל 60.

פרשנות מקובלת הינה, כי שיעורי המס המוטלים על הכנסתו של יחיד, לרבות שלל הפטורים וההקלות, יחולו גם על הכנסתה של חברה משפחתית (חברה שקופה) המיוחסת לנישום מייצג. פרשנות נציבות מס הכנסה היא כי שיעורי המס המופחתים לגבי ריבית על פיקדון בנקאי לא יחולו בעניינה של חברה כאמור. הפרשנות האמורה מתבססת על הוראות סעיף 125ג' המטיל מס בשיעור של 15% לגבי פיקדונות צמודים, רק במידה והפיקדון בין היתר, איננו כלול בספרי החשבונות. יחד גם זאת, קיימת דעה כי מאחר והתניה בדבר אי רישום הפיקדון בספרי החשבונות איננה קיימת לגבי פיקדון החייב במס בשיעור של 10%, בגין ריבית על פיקדונות שאינם צמודים, הרי שניתן לטעון כי פיקדון כאמור אשר הופקד על ידי חברה משפחתית יהא חייב במס בשיעור של 10%.

מן האמור לעיל עולה כי במידה ותתקבל עמדת נציבות מס הכנסה בהקשר לפקדונות צמודים או שאינם צמודים, הרי שהריבית כאמור על פיקדון בנקאי בבעלות חברה משפחתית תמוסה בשיעורי המס השוליים של היחיד, דהיינו עד 50%.

בתיקון מס' 1 לתיקון 132 לפקודת מס הכנסה נוסף סעיף 14(ב1) לפקודה, לפיו, בתנאים מסוימים יינתנו הקלות במס לעולים, חדשים וותיקים, על רווח ותשואה מניירות ערך זרים. על פי האמור בסעיף, למרות ששיעורי המס בגין רווח ותשואה על ניירות ערך זרים עד תום שנת 2006 יהיו 35%, הרי ש"יחיד מוטב" כהגדרתו בסעיף, לא יצטרך להמתין לשנת 2007 ושיעורי המס לגביו ישונו כבר ב- 1.1.2003. דהיינו, בעניינו של "יחיד מוטב" כאמור, על דיבידנד בגין ני"ע זרים יוטל מס בשיעור של 25%, ואילו על ריבית ורווח הון יוטל מס בשיעור של 15%. "יחיד מוטב" הינו יחיד, שעלה לישראל לראשונה, ושאינו זכאי לפטור ממס על הכנסתו מני"ע זר, ושמתקיים בו אחד מתנאי הסעיף, לרבות מי שהיה בן 60 לאחר 1.1.2003.

דהיינו, כל מי שעלה אי פעם לישראל, ונולד בין השנים 1.1.1943 – 1.1.1947, יוכל ליהנות משיעורי המס המופחתים בהקשר לתשואה ורווח הון על ני"ע זרים כבר בשנת הגיעו לגיל 60.

קיימת מחלוקת האם לישראל זכות להתערב בשאלת קיזוזם של הפסדים מועברים במדינה גומלת, ביחס להכנסות פאסיביות. מבדיקה שערכנו בנציבות מס הכנסה, עמדתם היא כי הפסדים מועברים בחברה תושבת מדינה גומלת שאינם מאותו מקור הכנסה, לא יותרו בקיזוז כנגד הכנסות החברה לעניין יישום סעיף 75ב' לפקודה.

על פי עמדה זו חיובם במס בישראל של ההכנסות הפאסיביות יהא ללא קיזוז הפסדים מועברים שאינם מאותו מקור, אף אם על פי הדין במדינה הגומלת קוזזו הפסדים אלו מהכנסות כאמור. לדעתנו, יש מקום לפרשנות שונה מזו של נציבות מס הכנסה אף לאחר תיקון 1 לתיקון 132 לפקודה.

קיימת מחלוקת האם לישראל זכות להתערב בשאלת קיזוזם של הפסדים מועברים במדינה גומלת, ביחס להכנסות פאסיביות. מבדיקה שערכנו בנציבות מס הכנסה, עמדתם היא כי הפסדים מועברים בחברה תושבת מדינה גומלת שאינם מאותו מקור הכנסה, לא יותרו בקיזוז כנגד הכנסות החברה לעניין יישום סעיף 75ב' לפקודה.

על פי עמדה זו חיובם במס בישראל של ההכנסות הפאסיביות יהא ללא קיזוז הפסדים מועברים שאינם מאותו מקור, אף אם על פי הדין במדינה הגומלת קוזזו הפסדים אלו מהכנסות כאמור. לדעתנו, יש מקום לפרשנות שונה מזו של נציבות מס הכנסה אף לאחר תיקון 1 לתיקון 132 לפקודה.