בתאריך 15 בדצמבר 2003 נתן ביהמ"ש העליון את קביעתו בעניין מכר מוניטין בהקשר ל- 5 תיקים שונים שנידונו בפניו במצרפי (שרון – מכר מניות ומוניטין, אינווסט אימפקט – מכר מוניטין של מפיץ יצרן מחו"ל, הררי – מכר מוניטין בעסקה משולבת עם מכר מלאי ורכוש קבוע, בן אסולי – מכר מוניטין על ידי מפיץ מוצרי שטראוס, מילר – מכר מוניטין לחברה בשליטה במשולב עם הקצאה לצד ג').

להלן עיקרי פסיקת בהמ"ש :

מהו מוניטין:

מוניטין מבטאים את מכלול היתרונות שנצברו לעסק בשל תכונותיו – מיקומו, שמו הטוב, דימויו, איכות השירותים שהוא מציע ואיכות המוצרים שהוא מספק. העסק בעל המוניטין משמר את הרגלם של לקוחותיו לשוב ולפקוד אותו.

מוניטין אישי – מכירת תיקי לקוחות:

קושי בהערכת המוניטין עשוי להיווצר מקום בו הגורם המרכזי שהשפיע על החלטתם של הלקוחות לשוב ולפקוד את העסק היה תכונותיו האישיות של בעל העסק, אולם בכך אין לקבל את עמדת רשויות המס כי אין בעל העסק יכול למכור את תיקי לקוחותיו. מוניטין אלו עשויים אמנם להיות פרי תכונותיו האישיות של בעל העסק, אך בד בבד – גם מוניטין אלו יכול שיהיו ניתנים להעברה ולמכירה.

הסממנים העיקריים לעסקת מכר מוניטין:

• העברת מרשם הלקוחות ממוכר העסק לקונה.
• קיומה של התניה שיש בה כדי למנוע מן המוכר להתחרות עם הרוכש.
• במוניטין שנמכרו לפני תיקון 132 לפקודה – עסקת מכר מוניטין בין צדדים שאינם קשורים תעיד על עסקה "אמיתית" – זאת לאור ניגוד האינטרסים בין הקונה למוכר בסיווג העסקה כעסקת מוניטין.
• מכירת העסק כ"עסק חי" –  לאמור כאשר מועברת פעילותו של העסק כולה, במידה וקיימים מוניטין לעסק, זהו מצב מובהק של מכר מוניטין.

הערכת שווי המוניטין:

שיטה ראויה להערכת המוניטין הנה ה"שיטה השיורית", לפיה מופחת ממחיר התמורה הכולל של העסקה ערך השוק של כל אחד מנכסי העסק (המוחשיים והלא מוחשיים) והיתרה תחשב כערכם של המוניטין ושל העסק כ"עסק חי". נוסחה זו תוחל כמובן רק לאחר שהוכח קיומם של מוניטין ומכירתם המוחלטת.

מוניטין של שכיר:

בית המשפט קובע כי על אף ששכיר בחברה יכול ליצור לעצמו שם-טוב ומוניטין בתחום עיסוקו, כך שיסייעו לו בעתיד בפתיחת עסק עצמאי ויפיקו לו תועלת כלכלית, ככלל, יכולתו של עובד שכיר למשוך לקוחות לחברה בה הוא עובד, יוצרת מוניטין לחברה ולא לעובד. בעניין שרון קבע בית המשפט העליון כי החברה בה הועסק מר שרון היוותה מסגרת ארגונית בלבד, כך שהמוניטין יוחס אליו ישירות, ולא לחברה.

נציין כי לדעתנו מוניטין של עסק, יכול שמועד צמיחתו יהא מתקופת עבודתו של בעל העסק כשכיר, במידה ויוכח כי הצמיח מוניטין כבר בתקופה זו, גם אם בתקופת עבודתו כשכיר המוניטין מיוחסים למעביד.

מוניטין של מפיץ:

בעניינם של מפיצי מוצרים הרי שנטל הראיה בדבר קיום מוניטין כבד יותר, ומוטלת על המפיץ חובת ההוכחה כי המוצר מזוהה דווקא עמו, ולא עם היצרן. עם זאת ככלל מבהיר ביהמ"ש כי מוניטין של מוצר, אפילו נבנו על ידי המפיץ שייכים ליצרן. ככלל פסק ביהמ"ש העליון כי התשלומים למפיץ מאת היצרן מהווים סכום פיצוי בגין ביטול הסכם ההפצה ולא מכירת מוניטין או תיקי לקוחות.