מבזק מס מספר 486 - 14.2.2013

בעקבות התנסות שאנו חווים מפעם בפעם בעניינם של לקוחות שונים, מצאנו לנכון לשתף אתכם במספר סוגיות פחת בנכסי מקרקעין, אליהן ראוי לשים לב:

שיעור פחת בגין נכסי מקרקעין "ישנים"

אנו מתייחסים לנכסים שנרכשו מיום 1.4.1973 ועד תחילת שנות השמונים. ידוע כי לגבי מבנים ישנם מספר שיעורי פחת, החל מ-2% לגבי בניין מבטון מזויין ועד ל6.5% לבניינים מ"דרגה שלישית" וכו'.  על שיעורים אלו יתכן וניתן ליישם הוראות חיקוקים שונים (בעיקר חוקי עידוד) המגדילים אותם.

על פחת הנתבע כאמור ניתן ליישם את הוראות חוק התאומים בשל אינפלציה, ולבקש ניכוי נוסף בשל פחת. (מרבית הוראותיו של החוק אמנם "הושעו"  אך מידוד הפחת עד למדד של יום 31.12.2007, ממשיך לחול).

לגבי נכסים שנרכשו בתקופה האמורה ישנה דילמה מסוימת:

מחד – כמקובל בענייני מיסוי הקדמת והגדלת ניכוי הוצאה, זהו דבר מבורך. כך שיש לתבוע ניכוי פחת בשיעורים המרביים הניתנים על פי החוק, ועליהם יתווסף הניכוי הנוסף בשל פחת.

מאידך, פחת הינו בד"כ רק הקדמת הוצאה (SHIFTING), ופחת שנתבע (ולעיתים גם אם לא נתבע בפועל), יקטין את יתרת שווי הרכישה , ויגדיל את השבח בעת מכירת הנכס. ואולם במקרים כגון דנן, הניכוי בשל פחת המתווסף לפחת הנתבע, מתואם רק מיום 1.4.1982 !!. זאת בעוד שתביעת פחת בשיעור מינימלי (ויש שיאמרו אף בהימנעות מתביעת פחת כלל) (ככל שהדבר אפשרי ומותר על פי החוק) יאפשר מידוד של יתרת שווי הרכישה בעת מכירת הנכס – מיום רכישת הנכס !!.

להמחשה: 10 ₪ פחת על נכס שנרכש ביום  1.4.1973 יזכו בניכוי נוסף בשל פחת בסך של כ-5,500 ₪. בעוד שהימנעות מתביעת אותם 10 ₪, יביאו למידודם לעניין יתרת שווי רכישה, ביום מכירת הנכס, בסכום של 430,000 ₪ !!

בכל אופן רצוי להתייחס גם לאמור להלן:

• האטת תביעת פחת עלולה להביא לטענת רשויות מסמ"ק בעת חישוב השבח כי יש לנכות את מלוא הפחת שהיה ניתן לניכוי גם אם לא נתבע (מלאכתם לא תהיה פשוטה. ראה ניתוח רחב במבזק מס מס' 463)
• בנכס בידי יחיד: שיעור מס השבח הריאלי (הליניארי) הולך ומתכנס לשיעור של 25% ככל שחולפות השנים, בעוד שתביעת פחת מוגדל כאן ועכשיו עשויה לחסוך מס בשיעור 50%.
• שימור יתרת שווי רכישה גדול יותר (בהנחת האטת תביעת פחת), יגרור גידול בשבח האינפלציוני, שברובו יתחייב במס בשיעור 10%.

שיעור הפחת לנכסי מקרקעין שנרכשו בתקופה 7.11.2001-31.12.2003

מסתבר שלא קיימת מודעות מלאה לעובדה שבמסגרת רצון המחוקק לעודד עסקאות מקרקעין, בתחילת שנות האלפיים (במסגרת תיקון 50 לחוק מיסוי מקרקעין), תוקנו תקנות מס הכנסה, המעניקות:

• 150% משיעור הפחת (לפי חוק עידוד השקעות הון או לפי תקנות הפחת ה"רגילות") לנכס מקרקעין שנרכש מיום 7.11.2001 עד יום 31.12.2002.
• 125% משיעור הפחת (כנ"ל), לנכסי מקרקעין שנרכשו בכל שנת 2003.

במסגרת עריכת וסגירת הדוחות לשנת 2012, ראוי לסקור את טופסי הפחת, כדי לבחון התכנות תחולת המפורט לעייל. 

לפרטים נוספים ניתן לפנות לרו"ח (משפטן) ישי חיבה ולרו"ח (משפטן) ישי כהן, ממשרדנו.

בעת תשלום לתושב חוץ בגין הכנסה חייבת בישראל, יש לנכות מס במקור בשיעור של 25% מההכנסה. עם זאת, ניתן לפנות לפקיד השומה להפחתת שיעור הניכוי במקור למשל, בשל הוראות אמנה הקובעות ניכוי במקור בשיעור הנמוך מ- 25% על ההכנסה הנדונה.

כך למשל, הוראות האמנה בין ישראל לארה"ב קובעות כי ינוכה מס במקור בשיעור של 17.5% בלבד בגין הכנסות ריבית המשולמות לחברה האמריקאית (סעיף 13(2)(א) לאמנה).

עם זאת, סעיף 13(2)(ב) לאמנה מאפשר לחברה האמריקאית להתחייב במס על הריבית כרווחי עסקים, קרי להתחייב על הכנסות הריבית נטו בשיעור מס החברות בישראל.

לעיתים קרובות ניכוי המס במקור בשיעור של 17.5% (על הריבית ברוטו) עולה על חבות המס בישראל בגין ההכנסה החייבת נטו של החברה הזרה. מנגנון זהה קיים גם באמנות חדשות עליהן חתמה ישראל, כדוגמת בריטניה.

מן המפורסמות הוא כי מנגנון חיוב במס של תושב חוץ על ההכנסה החייבת (הכנסה נטו) שהופקה בישראל, חלף חיוב במס בדרך של ניכוי במקור על מלוא ההכנסה (ברוטו), אינו מוגבל למקרים בהם מנגנון כאמור נקבע במפורש באמנה. נישומים תושבי חוץ יכולים לנצל אפשרות זו גם כאשר לא קיים מנגנון ספציפי באמנה, גם לגבי פריטי הכנסה אחרים (ולא רק ריבית), ואף כאשר לא קיימת כלל אמנה בין ישראל למדינת מושבו של תושב החוץ.

תושב ישראל הפועל בחו"ל, כפוף אף הוא למס בדרך של ניכוי במקור במדינה בה הופקה ההכנסה, בשיעורים הקבועים בדיניה הפנימיים או בשיעור נמוך יותר, עפ"י הוראות
האמנה, אם קיימת אמנה.

בדומה לנהוג בישראל, מדינות רבות מאפשרות למפיק ההכנסה הישראלי להתחייב במס על ההכנסה החייבת נטו שהופקה באותה מדינה, חלף חיוב במס בדרך של ניכוי במקור על מלוא ההכנסה (ברוטו). על הנישום הישראלי (יחיד או חברה) הבוחר בחלופה האמורה, להגיש דוח לרשויות המס במדינת הפקת ההכנסה בגין ההכנסות שהופקו בתחומה או לקבל אישור מקדמי מרשויות המס. בעת חישוב ההכנסה החייבת, יותר לנישום ניכוי הוצאות שיצאו בייצור ההכנסה, כך שישלם אמנם מס מלא (עפ"י שיעור מס החברות או מדרגות המס החלות על יחיד, לפי העניין), אך על הכנסתו החייבת בלבד.

למשל, חברה ישראלית מעניקה שירותים טכניים לחברת אם הודית בשיטת "cost plus 10%": בהתאם להוראות האמנה ודין המס ההודי, הודו תנכה מס בשיעור של 10% מההכנסה. במקום זאת, החברה הישראלית יכולה לבחור להתחייב במס החברות ההודי (כ- 42%, לרבות מס סניף ומסי יסף) על מרווח הרווח בלבד (אפקטיבית- 3.8% בלבד ממחזור ההכנסות), בכפוף לכללי מחירי ההעברה ולחובות הדיווח הנוהגים בהודו.

לפרטים נוספים ניתן לפנות לרו"ח (עו"ד) גדי אלימי ולרו"ח (עו"ד) חגי אלמקייס, ממשרדנו.

עפ"י חוק הביטוח הלאומי, מבוטחים בביטוח נכות כללית, כל תושבי ישראל מגיל 18 עד גיל הפרישה. החוק מבחין בין אישה נכה מבוטחת לבין אישה נכה עקרת בית.

אישה נכה, תושבת ישראל יכולה להגיש תביעה לקצבת נכות כללית:

• כעקרת בית נכה, (לגביה יבוצע מבחן כושר תפקוד במשק בית) .
• או כנכה (שכירה או עצמאית) לגביה יבוצע מבחן  כושר ההשתכרות מיגיעה אישית.

עקרת בית נכה

עקרת בית הינה ככלל: תושבת ישראל מגיל 18 עד גיל פרישה (62), שאינה עובדת, נשואה או ידועה בציבור, שבעלה או בן זוגה מבוטח בביטוח זקנה ושאירים.

עקרת בית נכה הינה  ככלל: עקרת בית  שעקב ליקוי רפואי איבדה 50% לפחות מכושרה לתפקד במשק הבית, למעט מי שעבדה כשכירה או כעובדת עצמאית 12 חודשים רצופים או 24 חודשים לא רצופים ב- 48 החודשים שקדמו להגשת התביעה (או שקדמו להפסקת העבודה – למי שהפסיקה לעבוד לאחר הגשת התביעה). 

קביעת דרגת אי כושר לתפקד במשק בית

בהתאם לחוק, דרגת אי הכושר לגבי כל מבוטח נכה, נבחנת ביחס לשיעורים הבאים: 60%, 65%, 74%,  ו-100% (75% ומעלה שווה ערך ל – 100%).  לעניין קביעת דרגת אי הכושר לתפקד במשק בית, תינתן הדעת באיזו מידה ליקויה של עקרת הבית משפיע על כושרה לתפקד במשק בית רגיל. כושר התפקוד של עקרת הבית נבדק במכונים מיוחדים להערכה תפקודית. יצוין כי דרגת נכות רפואית הפחותה מ – 50% שוללת זכאות בקצבת נכות.

סכומי קצבת הנכות

סכומי קצבת הנכות לעקרת הבית נקבעים בהתאם לדרגת אי- הכושר לתפקד במשק בית שנקבעה לה:

• עקרת בית שנקבעה לה דרגת אי-כושר לתפקד במשק בית בשיעור העולה על 74%- זכאית לקצבת נכות חודשים מלאה (2,299 ₪). אם היא אינה שוהה במוסד ונקבעו לה 50% נכות רפואית לפחות- משולמת לה קצבה חודשית נוספת (ק.ח.ן) בסכום שבין  247 ₪ ל -366 ₪,  בהתאם לאחוזי הנכות הרפואית שנקבעו לה.
• עקרת בית נכה שנקבעה לה דרגת אי כושר בשיעור שבין 60% ל- 74%, זכאית לקצבת נכות חודשית יחסית לאמור לעייל.

תוספת בעד ילדים ("תלויים")

עקרת בית נכה זכאית לתוספת בעד ילדיה, אבל אינה זכאית לתוספת בעד בן זוגה. התוספת בעד הילדים משולמת רק בעבור שני הילדים הראשונים. התוספת בעד כל אחד משני הילדים הראשונים, שיעורה הוא 40% מהקצבה הבסיסית המשולמת לעקרת הבית הנכה, כלומר בעבור כל ילד התקרה הינה 919 ₪ (כל הסכומים לעייל – מיום 1.1.2013).

הפחתת הקצבה

עקרת בית נכה המקבלת תוספת בעד הילדים, ויש לה הכנסה שלא מעבודה- ינוכה מהתוספת בעד הילדים (בלבד) כל סכום ההכנסה שלא מעבודה. ההפחתה תבוצע מסכום הקצבה התאורטי המירבי לעקרת בית נכה +תוספת ילדים, ולעולם לא תקטין את קצבת הנכות של המבוטחת עצמה בפועל.

מעבר מקצבת נכות לקצבת זקנה

עקרת בית נכה אשר קבלה קצבת נכות כללית, והגיעה לגיל פרישה (62) זכאית לקצבת זקנה אף אם לא השלימה תקופת אכשרה כלל. קצבת הזקנה, לא תפחת מקצבת הנכות
האחרונה שקבלה.

לפרטים ניתן לפנות לרו"ח אורנה צח (גלרט), למר חיים חיטמן ולרו"ח (משפטן) ישי חיבה.