ביום 31 במאי 2012 קיבל בית הדין האזורי לעבודה (ב"ל 11818-01-09) את תביעתה של מרים עאמר (להלן- המבוטחת) לתשלום גמלה לשמירת הריון, אף שיצאה לחו"ל לשלושה ימים, מיד עם הפסקת עבודתה.

רקע

סעיף 58 לחוק הביטוח הלאומי (להלן- המל"ל) קובע כי שמירת הריון היא היעדרות מעבודה בתקופת ההריון המתחייבת בשל אחד מאלה:

1) מצב רפואי הנובע מההריון והמסכן את האישה או את עוברה, הכל בהתאם לאישור רפואי בכתב;

2) סוג העבודה, מקום ביצוע העבודה או אופן ביצוע העבודה מסכנים את האישה בשל היותה בהריון, או את עוברה, לפי אישור רפואי בכתב, ולא נמצאה לה עבודה חלופית מתאימה על ידי מעבידה.

מבוטחת שכירה או "עובדת עצמאית" שהייתה בשמירת הריון שלושים ימים רצופים לפחות, זכאית לגמלה בעד תקופה זו ובעד כל תקופה נוספת של 14 ימים רצופים לפחות, בהתאם לאישורים הרפואיים, כפוף ליתר תנאי הזכאות לגמלה.

תמצית העובדות

• המבוטחת היתה בחודש הרביעי להריונה. ביום 20/12/2007 חל חג הקורבן והמבוטחת תכננה לצאת לשלושה ימי חופשה בחו"ל עם משפחתה.
• יום קודם לכן היא ביקרה בבית חולים עקב כאבי בטן וגב חזקים. הרופאים המליצו על אשפוז לצורך השגחה אך היא העדיפה שלא להתאשפז. לטענתה היא הייתה מרותקת למיטתה במהלך הנופש.
• לאחר שובה מחו"ל ביום 24/12/2007 היא אושפזה בבית חולים למשך 3 ימים ושוחררה עם המלצה למנוחה.
• ביום 9/1/2008 המבוטחת פנתה לרופא המטפל בה, שקבע כי עליה להיות במנוחה מוחלטת ובשמירת הריון וכי היא מנועה מלעבוד. האישור הרפואי שקיבלה היה מיום 19/12/2007, היום שבו פסקה לעבוד בפועל.
• המבוטחת הגישה תביעה לשמירת הריון למל"ל וקבלה גמלה. אולם מאוחר יותר התבקשה להחזיר את הגמלה בשל יציאתה לחו"ל.
• עולה מהתביעה לביה"ד שהמבוטחת הסכימה כי בגין ימי שהייתה בחו"ל לא תקבל גמלה, ותבעה הגמלה מיום חזרתה לארץ.

עיקרי טענות המל"ל

1) מאחר שהמבוטחת אינה חולקת על העובדה שלא מגיעה לה גמלה לשמירת הריון בגין ימי הנופש בחו"ל, נוצר נתק בין הפסקת העבודה לבין שמירת ההריון בשל הנסיעה לחו"ל, ולכן אינה זכאית כלל לגמלה.

2) מבוטחת שנוסעת לחו"ל אינה זכאית לגמלה, כי היא אינה במצב הדורש שהייה בבית.

דיון והחלטה

• כשם שימי מחלה אינם יוצרים נתק בין תקופת העבודה לבין תקופת שמירת ההריון, כך גם ימי חופשה וחג, ואלו גם אלו הם "תנאים סוציאלים אשר עובדים זכאים להם במסגרת עבודתם וכחלק מעבודתם, ואין ביציאה לחופש כדי לנתק  את יחסי העבודה" (הדגש- שלנו).
• זוהי החלטה רפואית: ככל שקיים אישור רפואי לשמירת הריון, אשר הביא בחשבון את עניין השהייה בחו"ל, אין המוסד רשאי לסבור אחרת, אלא אם תובא חוו"ד רפואית אחרת/נגדית מטעם המל"ל שתשלול אפשרות זו (ישום של תקנה 5 לתקנות גמלת שמירת הריון). לא נדונה ולא הומצאה חוו"ד רפואית נגדית מטעם המל"ל.
• נקבע כי המבוטחת זכאית לגמלה לשמירת הריון מיום שחזרה מחו"ל (כפי שנתבע על ידי המבוטחת, ולכן ביה"ד לא נדרש לדון במעמד ימים אלו).

תובנות נוספות שלנו

• כיוון שהפסק הוא בערכאה אזורית בלבד, יש להניח כי המל"ל עלול להמשיך לשלול גמלאות שמירת הריון עקב יציאות לחו"ל. מי שחייבת לצאת לחו"ל בזמן שמירת ההריון, לכל הפחות תקבל אישור רפואי בכתב המאשר יציאה כאמור תוך כדי שמירת ההריון.
• לדעתנו וכפי שעולה מהניתוח המשפטי של הסוגיה – כל עת בה מתמשכים יחסי עובד ומעביד אין לראות בתקופת אי עבודה בפועל של העובדת, אפילו לצורך חופשת סקי, כנתק בין תקופת העבודה לבין תקופת ההשבתה מעבודה עקב הצורך בשמירת הריון. פרשנות המוסד לרצף תאריכים הכרחי – נשללה !!

מיזם הביטוח הלאומי, של משרד ארצי את חיבה פתרונות מיסוי בע"מ עם רו"ח אורנה צח (גלרט), עומד לרשותכם לייעוץ בנושא האמור.

לפרטים נוספים ניתן לפנות לרו"ח אורנה צח (גלרט), חיים חיטמן ולרו"ח (משפטן) ישי חיבה ממשרדנו.