ביום 23 באפריל 2012 דחה ביה"ד האזורי לעבודה (ב"ל 13843-05-09) את תביעתה של גב' מאיה לוי (להלן- המבוטחת) לתשלום דמי לידה בגין הכנסתה כעובדת עצמאית, מאחר שערכה הסדר תשלומים עם המוסד לביטוח לאומי (להלן- המל"ל) לאחר הלידה.
רקע
- סעיף 50 לחוק הביטוח הלאומי (להלן: החוק) מתנה את הזכאות לדמי לידה לעובדת עצמאית בכך ששילמה דמי ביטוח מהכנסתה כעובדת עצמאית בעד התקופה שקדמה ליום שבו הפסיקה לעבוד בהיותה בהריון (להלן- "היום הקובע", כהגדרתו בסעיף 48), תוך עמידה בתקופת אכשרה שנקבעה בחוק.
- לפי סעיף 368 לחוק, המל"ל רשאי לערוך הסכם תשלומים (בכתב ובטופס שנקבע) עם מבוטח (לרבות הסכם תשלומים בדרך של קיזוז מגמלאות שונות). קיום ההסכם יוצר זכאות לגמלה שנוצרה לאחר עריכת ההסכם, כפוף לעמידה בתנאי ההסכם.
עובדות המקרה
- המבוטחת עבדה כעובדת שכירה. במקביל עסקה כעצמאית, ואף דיווחה על כך למס הכנסה ולמל"ל.
- בשלהי 2006 הודיע לה המל"ל כי אינה עונה על הגדרת "עובד עצמאי" בחוק בהתאם להכנסתה החייבת המוצהרת, והפנה את תשומת ליבה לכך שהיא אינה מבוטחת לענפים: נפגעי עבודה ודמי לידה, כל עוד היא אינה מדווחת על שינוי.
- בעקבות השומה לשנת 2007 בה הסתבר כי הכנסתה החייבת עלתה על המצופה, חוייבה בדמי ביטוח כעצמאית בגין שנת 2007 (וכן לגבי שנת 2008). לדרישת החוב צורפה תזכורת כי פיגור בתשלום דמי ביטוח עלול לפגוע בזכויות לגמלאות. בהמשך נשלח לה מכתב התראה לפני קיזוז מקצבת הילדים המשתלמת לה.
- ביום 24/11/2008 המבוטחת ילדה והגישה תביעה לדמי לידה. המל"ל אישר את זכאותה לדמי לידה כעובדת שכירה ודחה את זכאותה כעצמאית בשל פיגור בתשלום דמי ביטוח.
- ביום 20/12/2008 החל המל"ל לבצע קיזוז חלק מן החוב מקצבת הילדים שלה.
- ביום 30/12/2008 (לאחר היום הקובע) בוצע הסדר תשלומים.
טענות הצדדים
- המבוטחת טענה שהקיזוז שביצע המל"ל מיוזמתו באופן חד צדדי מהווה הסדר תשלומים ויכול היה להעשות גם קודם ליום הקובע.
- המל"ל טען כי הפיגור בדמי הביטוח שולל את זכאות המבוטחת לגמלה. הסדר תשלומים שנעשה לפני היום הקובע מאפשר זכאות לגמלה. קיזוז חוב אינו מאפשר זכאות לגמלה.
דיון והכרעה
- סעיפים 48 ו- 50 לחוק מתנים את הזכאות לדמי לידה לעובדת עצמאית בכך ששילמה את דמי הביטוח בעד התקופה הנזכרת בסעיף 50, שקדמה "ליום הקובע".
- ביה"ד קבע כי הרציונאל העומד מאחורי אי תשלום גמלה למי שלא שילם דמי ביטוח, הוא "מניעת שימוש לרעה בעצם הביטוח מכוח החוק, כך שלא יווצר מצב שאדם לא משלם את דמי הביטוח במשך השנים, ורק כאשר קמה זכותו לגמלה כזו או אחרת, הוא ישלם את דמי הביטוח לאחר קום הזכאות לגמלה", ולכן מופיע בחוק :"שילמה" , בלשון עבר.
- הסדר התשלומים שנערך עם המבוטחת היה לאחר "היום הקובע" ולכן אינו יוצר זכאות לדמי לידה (כעצמאית).
- אין "נפקות לשאלה – האם הנתבע היה יכול להתחיל בקיזוז החוב מקצבת הילדים עוד בחודש 11/2008 במקום הקיזוז שהחל בחודש 12/2008".
- הסכם במהותו הוא "דו צדדי", בעוד שקיזוז הוא "חד צדדי". קיזוז אינו מזכה בגמלה גם אם הזכאות לגמלה נוצרה לאחר תחילת הקיזוז.
מיזם הביטוח הלאומי של משרד ארצי את חיבה פתרונות מיסוי בע"מ עם רו"ח אורנה צח (גלרט), עומד לרשותכם לייעוץ בנושא האמור. נכתב ע"י רו"ח אורנה צח (גלרט), חיים חיטמן ורו"ח (משפטן) ישי חיבה.
שיתוף:
