מבזק מס מספר 427 - 8.12.2011

ביום 6 בדצמבר פורסם ברשומות החוק לשינוי נטל המס (תיקוני חקיקה), התשע"ב- 2011 (להלן: "החוק"). במבזק מס' 422 מיום 3/11/2011 פרטנו בהרחבה את עיקר המלצות ועדת טרכטנברג כפי שפורסמו בתזכיר החוק מיום 2/11/2011, תוך התייחסות לשינויים המוצעים במיסוי שוק ההון ורווחי ההון. במבזק זה נתייחס לחוק שעבר כאמור, ונתמקד בשינויים ביחס לתזכיר החוק.

מפאת חשיבות הדברים נציין גם את עיקרי השינויים הדרמטיים בשיעורי המס בשוק ההון וברווח הון/שבח, אף שהללו עברו בחוק ללא שינוי ביחס למוצע. (פרוטים, טכניקות חישוב ותובנות שונות בעניינים אלו – ראו במבזק מס 422).

• רווח הון (לרבות ני"ע סחירים) ודיבידנדים– שיעור המס עולה ככלל ב-5%: מ-20% ל-25% , ובמניות – לבעל מניות מהותי – מ-25% ל-30%.
  יוער כי כפי שהתרענו במבזק מס' 423, לא תוקן סעיף 92(א)(4)בהתאמה להעלאת שיעורי המס על דיבידנד ולפיכך, החל מיום 1/1/2012, יחיד, שיקבל דיבידנד מחברה, שהוא בעל מניות מהותי בה, יהא חייב עליו במס בשיעור 30% ולפיכך, לא יוכל לקזז הפסד הון ממכירת ניירות ערך אחרים כנגד ההכנסה מדיבידנד זה.
• לאור העלאת שיעורי מס רווח הון כדלעייל, יתאפשר ביצוע "מכירה רעיונית" מחוץ לבורסה, במהלך חודש דצמבר 2011 של ניירות ערך הנסחרים בבורסה ושל יחידות בקרן נאמנות פטורה, וזאת הן במצב של רווח הון והן במצב של הפסד הון, במכירה רעיונית זו.
  נציין כי לדעתנו, ניתן לבצע מכירה רעיונית אף של יחידות השתתפות בשותפות נפט המוגדרות בסעיף 88 לפקודה כנייר ערך. לפיכך, מחזיק ביחידה כאמור, שהותרו לו ניכויים בגינה בשנים קודמות (ניכויים המוגבלים כידוע עד לסכום עלות היחידה) ואשר יחויב במכירתה על הרווח הריאלי, בשיעור מס שולי (סעיף 91(ב2) לפקודה) (עד סכום הניכוי שהותר כאמור) ישלם מס ע"פ מס שולי שעד 44%, ויקבע עלות חדשה לשנים הבאות.
• שבח מקרקעין לרבות פעולה באיגוד מקרקעין  – שיעור המס עולה בכלל ב-5%: מ-20% ל-25%. ולגבי בעל מניות מהותי באיגוד מקרקעין  – שיעור המס עולה מ-20% ל-30% !!
  לגבי נכסים הסטורים (נרכשו עד לתום שנת מס 1960) – בדין הקיים נקבעו לגבי נכסים אלו שיעורי מס מופחתים מוגבלים עד לתקרה של 20%. העלאת שיעורי המס המוגבלים עודכנה ותועלהבהדרגה עד לתקרה של 25% ( 30% לבעל מניות מהותי באיגוד מקרקעין).
• ריבית בשוק ההון ופיקדונות : אפיקים לא צמודים, שיעור המס נותר 15% . אפיקים צמודים – עולה מ-20% ל-25%.
• שיעור המס השולי ליחידים הועלה מ-44% ל-48%, וזאת לגבי הכנסה חייבת שנתית שמעל  489,480 ₪ לשנה (40,790 ₪ לחודש). נציין כי הסכום עודכן כך שהלקונה בעניין אי חפיפת התקרות בין מס הכנסה לביטוח לאומי – בוטלה. (כמו כן נקבעה מדרגת מס של 21% במקום 23%- על הכנסות מיגיעה אישית והכנסות יחיד שמלאו לו 60).
• מס בשיעור 2% על הכנסות גבוהות ("מס היסף"), ליחיד שהכנסתו החייבת עולה על 1 מיליון ₪, לא עבר בשלב זהבחקיקה. כפי הנראה הוצאה סוגיה זו מהחקיקה בשלב זה, לאור טענות רבות בעניין עסקאות חד פעמיות, פדיון תכניות חיסכון וכו'.

נקודות זיכוי

ניתנו כמובטח, 2 נקודות זיכוי לגבר שהוא אב ל"פעוט", כך: עבור כל ילד בשנת לידתו ובשנת המס בה הגיע לגיל 3 -נקודה אחת, בשנתיים שבין שנת הלידה לשנה בה הגיע לגיל 3 – 2 נקודות.  (סה"כ 6 נקודות זיכוי). נדגיש כי נקודות זיכוי אלו ניתנות לזיכוי רק כנגד הכנסה מיגיעה אישית.

במשפחה חד הורית, בן הזוג שכלכלת ילדיו אינה עליו, יהיה זכאי לנקודות הזיכוי ל"פעוט" כדלעיל.

במשפחה חד הורית שבן הזוג השני נפטר/לא קיים, יקבל בן הזוג המגדל את ילדיו, את נקודות הזיכוי ל"פעוט" כדלעיל בנוסף לנקודות הזיכוי הרגילות הקיימות כיום לחד הורי.

• הועלתה תקרת הניכוי מריבית על פיקדון בתאגיד בנקאי או על תכנית חיסכון ע"פ סעיף 125ד לפקודה מ- 9,120 ₪ ל- 13,000 ₪ ומ- 13,680 ₪ ל- 16,000 ₪.
• במסגרת תיקון 70 לחוק מיסוי מקרקעין (סעיף 15(ב) עד 15(ה) לחוק מיסוי מקרקעין), נקבעה לרוכש זכות במקרקעין, שתמורתה נקבעה בכסף בלבד ושאינה דירת מגורים שהתבקש בשלה פטור ע"פ פרק חמישי 1 לחוק מיסוי מקרקעין, חובת ניכוי מס בשיעור  7.5% או 15% מהתמורה כמקדמה, בתנאים שנקבעו בסעיף, כאמור, והעברתו למנהל מיסוי מקרקעין (ראו מבזק מס מס'391 מיום 11/3/2010). בחוק שעבר בימים אלו, בוטל סעיף 15 (ב) עד (ה), בתחולה על מכירת זכות במקרקעין או פעולה באיגוד שמיום 1/4/2013 ואילך.

לפרטים נוספים ניתן לפנות לרו"ח רונית בר, לרו"ח ענת דואניולרו"ח (משפטן) ישי חיבה ממשרדנו.

ביום 6 בדצמבר פורסם ברשומות החוק לשינוי נטל המס (תיקוני חקיקה), התשע"ב- 2011 (להלן: "החוק"). במבזק מס' 422 מיום 3/11/2011 פרטנו בהרחבה את עיקר המלצות ועדת טרכטנברג כפי שפורסמו בתזכיר החוק מיום 2/11/2011, תוך התייחסות לשינויים המוצעים במיסוי שוק ההון ורווחי ההון. במבזק זה נתייחס לחוק שעבר כאמור, ונתמקד בשינויים ביחס לתזכיר החוק.

מפאת חשיבות הדברים נציין גם את עיקרי השינויים הדרמטיים בשיעורי המס בשוק ההון וברווח הון/שבח, אף שהללו עברו בחוק ללא שינוי ביחס למוצע. (פרוטים, טכניקות חישוב ותובנות שונות בעניינים אלו – ראו במבזק מס 422).

• רווח הון (לרבות ני"ע סחירים) ודיבידנדים– שיעור המס עולה ככלל ב-5%: מ-20% ל-25% , ובמניות – לבעל מניות מהותי – מ-25% ל-30%.
  יוער כי כפי שהתרענו במבזק מס' 423, לא תוקן סעיף 92(א)(4)בהתאמה להעלאת שיעורי המס על דיבידנד ולפיכך, החל מיום 1/1/2012, יחיד, שיקבל דיבידנד מחברה, שהוא בעל מניות מהותי בה, יהא חייב עליו במס בשיעור 30% ולפיכך, לא יוכל לקזז הפסד הון ממכירת ניירות ערך אחרים כנגד ההכנסה מדיבידנד זה.
• לאור העלאת שיעורי מס רווח הון כדלעייל, יתאפשר ביצוע "מכירה רעיונית" מחוץ לבורסה, במהלך חודש דצמבר 2011 של ניירות ערך הנסחרים בבורסה ושל יחידות בקרן נאמנות פטורה, וזאת הן במצב של רווח הון והן במצב של הפסד הון, במכירה רעיונית זו.
  נציין כי לדעתנו, ניתן לבצע מכירה רעיונית אף של יחידות השתתפות בשותפות נפט המוגדרות בסעיף 88 לפקודה כנייר ערך. לפיכך, מחזיק ביחידה כאמור, שהותרו לו ניכויים בגינה בשנים קודמות (ניכויים המוגבלים כידוע עד לסכום עלות היחידה) ואשר יחויב במכירתה על הרווח הריאלי, בשיעור מס שולי (סעיף 91(ב2) לפקודה) (עד סכום הניכוי שהותר כאמור) ישלם מס ע"פ מס שולי שעד 44%, ויקבע עלות חדשה לשנים הבאות.
• שבח מקרקעין לרבות פעולה באיגוד מקרקעין  – שיעור המס עולה בכלל ב-5%: מ-20% ל-25%. ולגבי בעל מניות מהותי באיגוד מקרקעין  – שיעור המס עולה מ-20% ל-30% !!
  לגבי נכסים הסטורים (נרכשו עד לתום שנת מס 1960) – בדין הקיים נקבעו לגבי נכסים אלו שיעורי מס מופחתים מוגבלים עד לתקרה של 20%. העלאת שיעורי המס המוגבלים עודכנה ותועלהבהדרגה עד לתקרה של 25% ( 30% לבעל מניות מהותי באיגוד מקרקעין).
• ריבית בשוק ההון ופיקדונות : אפיקים לא צמודים, שיעור המס נותר 15% . אפיקים צמודים – עולה מ-20% ל-25%.
• שיעור המס השולי ליחידים הועלה מ-44% ל-48%, וזאת לגבי הכנסה חייבת שנתית שמעל  489,480 ₪ לשנה (40,790 ₪ לחודש). נציין כי הסכום עודכן כך שהלקונה בעניין אי חפיפת התקרות בין מס הכנסה לביטוח לאומי – בוטלה. (כמו כן נקבעה מדרגת מס של 21% במקום 23%- על הכנסות מיגיעה אישית והכנסות יחיד שמלאו לו 60).
• מס בשיעור 2% על הכנסות גבוהות ("מס היסף"), ליחיד שהכנסתו החייבת עולה על 1 מיליון ₪, לא עבר בשלב זהבחקיקה. כפי הנראה הוצאה סוגיה זו מהחקיקה בשלב זה, לאור טענות רבות בעניין עסקאות חד פעמיות, פדיון תכניות חיסכון וכו'.

נקודות זיכוי

ניתנו כמובטח, 2 נקודות זיכוי לגבר שהוא אב ל"פעוט", כך: עבור כל ילד בשנת לידתו ובשנת המס בה הגיע לגיל 3 -נקודה אחת, בשנתיים שבין שנת הלידה לשנה בה הגיע לגיל 3 – 2 נקודות.  (סה"כ 6 נקודות זיכוי). נדגיש כי נקודות זיכוי אלו ניתנות לזיכוי רק כנגד הכנסה מיגיעה אישית.

במשפחה חד הורית, בן הזוג שכלכלת ילדיו אינה עליו, יהיה זכאי לנקודות הזיכוי ל"פעוט" כדלעיל.

במשפחה חד הורית שבן הזוג השני נפטר/לא קיים, יקבל בן הזוג המגדל את ילדיו, את נקודות הזיכוי ל"פעוט" כדלעיל בנוסף לנקודות הזיכוי הרגילות הקיימות כיום לחד הורי.

• הועלתה תקרת הניכוי מריבית על פיקדון בתאגיד בנקאי או על תכנית חיסכון ע"פ סעיף 125ד לפקודה מ- 9,120 ₪ ל- 13,000 ₪ ומ- 13,680 ₪ ל- 16,000 ₪.
• במסגרת תיקון 70 לחוק מיסוי מקרקעין (סעיף 15(ב) עד 15(ה) לחוק מיסוי מקרקעין), נקבעה לרוכש זכות במקרקעין, שתמורתה נקבעה בכסף בלבד ושאינה דירת מגורים שהתבקש בשלה פטור ע"פ פרק חמישי 1 לחוק מיסוי מקרקעין, חובת ניכוי מס בשיעור  7.5% או 15% מהתמורה כמקדמה, בתנאים שנקבעו בסעיף, כאמור, והעברתו למנהל מיסוי מקרקעין (ראו מבזק מס מס'391 מיום 11/3/2010). בחוק שעבר בימים אלו, בוטל סעיף 15 (ב) עד (ה), בתחולה על מכירת זכות במקרקעין או פעולה באיגוד שמיום 1/4/2013 ואילך.

לפרטים נוספים ניתן לפנות לרו"ח רונית בר, לרו"ח ענת דואניולרו"ח (משפטן) ישי חיבה ממשרדנו.

ישראלים רבים מעתיקים את מקום מושבם לארה"ב ולאחר שהות ארוכת טווח שם, שבים להתגורר בישראל. כידוע, יחיד שהופך לתושב ישראל לאחר שהיה תושב חוץ (על פי פקודת מס הכנסה) משך 6 שנים או יותר, זכאי להטבות מס נדיבות כ- "תושב חוזר" ואם היה תושב חוץ משך 10 שנים או יותר, הוא זכאי להטבות נדיבות אף יותר כ- "תושב חוזר ותיק" (שניהם להלן: "יחיד מוטב").

אלא שהעתקת מקום המגורים לישראל לאחר שהיחיד שהה בארה"ב תקופה ארוכה, אינה מוציאה את היחיד בהכרח מרשת המס האמריקאית. כך, מי שהינו אזרח ארה"ב, נחשב עדיין כ- US Person, וככזה, הוא חייב במס על בסיס כלל עולמי על אף שהעתיק את מרכז חייו לישראל. הוא הדין גם לגבי יחיד ששהה תקופה מספקת בארה"ב וקיבל שם מעמד קבע (בעל "גרין קארד"). בעוד שככלל, ממילא היחיד המוטב חייב במס בישראל על הכנסות שהופקו בתחומה, הרי שכל עוד הוא נותר US Person, הפטור שמעניקה לו ישראל על הכנסות שהופקו מחוץ לישראל מתאיין במידה רבה, בשל חיובן במס בארה"ב (נזכיר כי יחיד מוטב "ציוני" יכול לבחור ולהתחייב במס בישראל על הכנסות פירותיות שהופקו מחוץ לישראל ומחוץ לארה"ב ובכך להעשיר את קופת מדינת ישראל חלף קופת האוצר האמריקאי). זאת ועוד, ככל שהיחיד נותר US Person, הוא כפוף למס העיזבון (ומס המתנות) האמריקאי על כלל נכסיו; וטרם דיברנו על חובות הדיווח הכבדות מנשוא החלות על US Person. אם כך, ניתוק הזיקה לארה"ב (החזרת ה- "גרין קארד" או ויתור על אזרחות) עשוי להפחית במידה ניכרת את נטל המס הכולל החל על היחיד המוטב.

ואולם, בדומה לסעיף 100א לפקודת מס הכנסה, החל מחודש יוני 2008 גם ארצות הברית מנהיגה "מס יציאה". בהתאם לסעיף 877Aלקוד האמריקאי, רואים את היחיד כאילו מכר את כלל נכסיו על פי שווי השוק שלהם, יום לפני שהפך למי שאינו עוד US Person. מס היציאה חל על אזרח ארה"ב וכן על מי שהחזיק בגרין קארד לפחות למשך 8 שנים קלנדריות או חלק מהן. להבדיל ממשטר מס היציאה הישראלי, בארה"ב חל פטור עד לרווח הון רעיוני בגובה 636,000 דולר (בשנת 2011). היחיד יכול לבחור לשלם את המס בתוספת ריבית במועד מימוש הנכסים בפועל, בתנאי שהפקיד ערבות להבטחת התשלום (להבדיל ממס היציאה הישראלי, מנגנון דחיית תשלום המס אינו משנה את חישוב המס).

יוצא איפוא שעת עזיבתו את ארה"ב, נדרש היחיד המוטב לבחורבאפשרות שהיא בבחינת הרע במיעוטו: לנתק את תושבותו\אזרחותו האמריקאית ולשלם מס יציאה, או להישאר ברשת המס והדיווח האמריקאית ולאיין במידה רבה את הטבות המס להן הוא זכאי בישראל. נציין שרשויות המס האמריקאיות עלולות לטעון לגבי בעל גרין קארד שהעתיק את מרכז חייו לישראל, שבעשותו כן, הוא "זנח" למעשה את הגרין קארד שברשותו ולפיכך חייב במס יציאה.

 לפרטים נוספים ניתן לפנות לרו"ח (עו"ד) גדי אלימי ורו"ח (עו"ד)חגי אלמקייס ממשרדנו.

ככלל, המוסד לביטוח לאומי קובע מעמד של כל אחד מבני המשפחה בנפרד וכך את ההכנסה של בן המשפחה. יוצאים מן הכלל הם בני זוג שעובדים בעסק משותף שאינו מאוגד כחברה ובני זוג שיש להם הכנסות פסיביות משותפות.

כבת זוג נחשבת גם ידועה בציבור, המוכרת ככזו בביטוח הלאומי.

 הכנסות בני זוג שעובדים ביחד בעסק משותף שאינו מאוגד כחברה בע"מ

תקנה 24 לתקנות הביטוח הלאומי (הוראות מיוחדות בדבר תשלום דמי ביטוח) מחייבת יחס חלוקה בין בני זוג העובדים בעסק משותף, שאינו מאוגד כחברה. לעיתים רחוקות מתקיימים יחסי עובד ומעביד המצדיקים תשלום משכורת לבן או בת הזוג, אך בדרך כלל בן הזוג אינו שכיר של בן הזוג השני בעסק המשותף שלהם. כדי שבת הזוג למשל , תיחשב עובדת שכירה של בעלה, חייבים להתקיים יחסי עובד ומעביד לרבות תשלום משכורת בפועל (ראה מבזק מס' 347).

כדי שהמבוטחים ייחשבו לבני זוג באותו העסק לעניין תקנה 24 האמורה, עליהם להיכלל בהגדרת "עובד עצמאי" שבסעיף 1 בחוק הביטוח הלאומי (במגבלת ההכנסות ומספר השעות הממוצע לשבוע).

בני זוג שמעוניינים לשנות את יחס החלוקה הקיים או לקבוע יחס חלוקה שונה מ-2/3 לבעל ו-1/3 לאישה, חייבים להצהיר על כך למוסד לביטוח לאומי עד 30 באפריל 2012.

חשוב להזכיר את הקשר שבין הצהרה לפי סעיף 66(ה) לפקודה, להצהרה לפי תקנה 24 האמורה.

בני זוג שעובדים בעסק משותף רשאים לבחור בהחלת הוראות סעיף 66(ה) לפקודת מס הכנסה, המאפשר חישוב נפרד ביניהם אף שישנה חזקת תלות, עד תקרת הכנסה נמוכה מסוימת (כיום 47,760 ₪). תנאי הכרחי להחלת סעיף 66(ה) לפקודה הוא כי כל אחד מבני הזוג יעבוד 36 שעות בשבוע בממוצע לפחות במשך תקופה של 10 חודשים או יותר בשנת המס, במקום העיסוק הקבוע שאינו דירת המגורים שלהם.

כלומר, בהתקיים התנאים לעיל המבוטח יוגדר כעובד עצמאי בביטוח הלאומי, על כל המשתמע מכך!!

 חלוקת הכנסה בין בני זוג מנכסים משותפים

בני זוג שברשותם נכסים, רשאים לבקש חלוקת הכנסות ביניהם ביחס של 50%:50% בשנה השוטפת ובשנתיים שקדמו לה. כלומר בקשת חלוקה עוד בשנת 2011, מאפשרת תיקון רטרואקטיבי לשנים 2009 ו-2010.

יצוין, כי ההצהרה היא חד פעמית, ואין צורך להצהיר מחדש על אופן החלוקה מדי שנה.

אנו מזכירים את הוראות המל"ל בעניין החלוקה:

מיזם הביטוח הלאומי של משרד ארצי את חיבה פתרונות מיסוי בע"מ עם רו"ח אורנה צח (גלרט), עומד לרשותכם לייעוץ בנושא האמור. נכתב ע"י רו"ח אורנה צח (גלרט), חיים חיטמן.