מבזק מס מספר 423 - 10.11.2011

בעקבות ועדת טרכטנברג, על עיקר המלצותיה פרטנו בהרחבה במבזק קודם, פורסם תזכיר חוק. במבזק זה נתמקד בנושא אחד העולה מהתזכיר :

כעולה מהמלצות הוועדה וכך גם מוצע בתזכיר, שיעור המס שיחול בחלוקת דיבידנד ליחיד, החל מיום 1.1.2012, יהא 25% ואילו שיעור המס בחלוקת דיבידנד לבעל מניות מהותי יהא 30%. בנוסף, אם הכנסתו החייבת של היחיד (מכל מקור) עולה על מיליון ₪, יחול מס נוסף בשיעור של 2% (להלן- "המס הנוסף").

כידוע כבר במסגרת תיקון 147 בתחולה משנת המס 2006, נפתחה אפשרות לקיזוז הפסדי הון מניירות ערך גם כנגד ריבית או דיבידנד מניירות ערך.

זאת בהתאם להוראות סעיף 92(א)(4) לפקודה אשר קובע:

" (4)   היה לאדם הפסד הון במכירת נייר ערך בשנת המס, יחולו עליו הוראות פסקאות  (1) או (3), לפי הענין, ואולם הפסד ההון יקוזז גם כנגד אלה:

   (א) הכנסה מריבית או מדיבידנד ששולמו בשל אותו נייר ערך;

ככל שמדובר באותו ני"ע , ללא מגבלה;

ככל שמדובר בני"ע  אחרים – אך ורק אם שיעור המס החל על הריבית או הדיבידנד מניירות ערך אלו הינונמוך או שווה ל- 25%.

במסגרת תזכיר החוק, לא תוקן, בהתאמה לשינויים שבוצעו, שיעור המס בסעיף 92(א)(4)(ב). כתוצאה מכך, יחיד שיקבל החל מיום 1.1.2012 דיבידנד מחברה, שהוא בעל מניות מהותי בה, יהא חייב עליו במס בשיעור של 30% ולפיכך, לא יוכל לקזז הפסד הון ממכירת ניירות ערך אחרים כנגד ההכנסה מדיבידנד זה !!!

נציין כי תוצאה חמורה זו לא עלתה כלל בהמלצות וועדת טרכטנברג או בהחלטת הממשלה.

לגבי יחיד שאינו בעל מניות מהותי, שיקבל הכנסה מדיבידנד מחברה כלשהי, בסכום העולה על מיליון ₪, ויבקש לקזז הפסדי הון מניירות ערך אחרים כנגד דיבידנד זה, יתכן ותשמע טענה מחמירה מצד רשות המיסים לפיה לעניין "שיעור המס החל", כאמור בסעיף 92(א)(4)(ב),יש להוסיף אף את המס הנוסף בשיעור 2% ולפיכך, על דיבידנד זה חל שיעור מס העולה על 25%, ולא ניתן לקזז ההפסד כנגדו.

יוער, כי סוגיה זו עשויה לעלות גם בעניין ריבית המשולמת על נייר ערך, דוגמת ריבית על אג"ח (לא לבעל מניות מהותי בתאגיד משלם הריבית), ששיעור המס בגין ריבית זו צפוי לעלות מ- 20% ל- 25% (בחלוקת תקופות ליניארית החל מיום 1.1.2012), ובצרוף ה"מס הנוסף", עלול שיעור המס הכולל לעלות על שיעור של 25%.

לדעתנו פרשנות זו לו תשמע, אינה נכונה.

לפרטים נוספים ניתן לפנות לרו"ח רונית בר, לרו"ח (משפטן) ישי חיבה ורו"ח ענת דואני ממשרדנו.

כפי שתואר בהרחבה במבזקנו הקודם, ביום 28 באוקטובר 2011 אישרה הממשלה את עיקרי המלצות ועדת טרכטנברג. בין היתר, כוללות ההמלצות העלאת שיעור המס על דיבידנד בידי יחיד, מ- 20% (למי שאינו בעל מניות מהותי) או 25% (לבעל מניות מהותי) לכדי 25% או 30%, בהתאמה. שיעורי המס עלולים להגיע אף לכדי 27% או 32%, בהתאמה, אם נוסיף גם את "מס העשירים" הכלול בהמלצות (מס נוסף בשיעור של 2% על הכנסתו של יחיד מכל מקורות ההכנסה, ככל שהינה עולה על  1 מיליון ₪ בשנה). ההמלצות כוללות גם העלאת שיעורי המס על רווחי הון מניירות ערך, באותם שיעורים.

משכך, יחיד (בעל מניות מהותי) אשר יבצע חלוקת דיבידנדים מחברות זרות המוחזקות על ידו עד לתום שנת 2011, יתחייב במס בשיעור של 25% בלבד במקום תשלום העשוי להגיע לכדי 32% (בכפוף לשיקולי עיתוי ושיקולים ומגבלות נוספים). לכאורה, חברה זרה העונה על הגדרת "חברה נשלטת זרה" בהתאם לסע' 75ב לפקודה, מחלקת "רעיונית" את רווחיה לבעלי השליטה הישראלים, כך שאותו דיבידנד רעיוני מתחייב במס בשיעור המופחת של 25% (לעומת שיעור המס בעת חלוקה בפועל בשנים 2012 ואילך). אולם, הוראות סע' 75ב קובעות במפורש כי בעת תשלום דיבידנד בפועל לבעל המניות בחנ"ז מתוך רווחים שעליהם שילם מס לפי הוראות הסעיף, יינתן זיכוי כנגד המס החל על הדיבידנד ששולם בפועל. בדומה, בעת מכירת אמצעי השליטה בחנ"ז ע"י בעל השליטה, יינתן לו זיכוי מהמס החל במכירה זו, בסכום המס "הרעיוני" ששילם בשנות המס הקודמות.

קרי, תשלום המס על הדיבידנד הרעיוני אינו מס סופי אלא מהווה רק מקדמה על חשבון תשלום המס בעת חלוקת הרווחים בפועל. ככל שהתשלום בפועל יתבצע לאחר ה- 31/12/2011, יידרש בעל השליטה בחנ"ז להשלים מס בישראל בשיעור של 5% או אף 7%, לפי העניין.

לפיכך אנו ממליצים ללקוחותינו לבחון ביצוע חלוקת דיבידנד מרווחי חנ"ז כבר כעת, לפני תום שנת 2011. יוער כי במקביל לבחינת חלוקת הדיבידנד,במקרים הרלוונטים, יש להביא בחשבון ניכוי מס במקור ע"י מדינת מושבה של החנ"ז.

 לפרטים נוספים ניתן לפנות לרו"ח (עו"ד) גדי אלימי ורו"ח (עו"ד)חגי אלמקייס ממשרדנו.

בעקבות ועדת טרכטנברג נתפרסם תזכיר חוק לשינוי חברתי כלכלי (תיקוני חקיקה) (מיסים) התשע"ב- 2011, (להלן: "התזכיר"). להלן עיקריו ככל שהדבר נוגע לתשלום דמי ביטוח לאומי ודמי ביטוח בריאות (להלן: "דמי ביטוח").

רקע:

בתכנית הכלכלית לשנים 2009-2010 נקבעה בהוראת שעה עד תום 2010, הגדלה של התקרה לתשלום דמי הביטוח, לסכום הבסיסי כפול 10 (העלאה מסך 38,415 ₪ לחודש לסך 76,830 ₪ לחודש, בשנת 2009). בשנת 2011 אמורה היתה התקרה לשוב ל- 5 פעמים הסכום הבסיסי.

במסגרת חוק המדיניות הכלכלית לשנים 2011 ו- 2012 נקבע בהוראת שעה נוספת, כי התקרה לשנת 2011 תהיה בסך של 9 פעמים הסכום הבסיסי (73,422 ₪ לחודש, לשנת 2011) ובשנת 2012 בסך של 8 פעמים הסכום הבסיסי.

בתזכיר הנוכחי מוצע לבטל את הוראת השעה הנוספת, ולקבוע כי התקרה תרד כבר ב-2012 "חזרה" ל- 5 פעמים הסכום הבסיסי  (כיום סך של  40,790 ₪ לחודש), "בלבד".

לאור בלבול במונחים דומים בחוק הביטוח הלאומי בחרנו להבהירם:

"הסכום הבסיסי"

המושג "סכום בסיסי" נוסף לחוק הביטוח הלאומי מינואר 2006. הסכום הבסיסי המקורי היה השכר הממוצע במשק ששימש בסיס לגמלאות ערב הקפאת השכר הממוצע במשק ביום 31/12/2005. הסכום הבסיסי אמור להתעדכן  בכל -1 בינואר.

ה"סכום הבסיסי" וחלקיו, רלוונטיים לצורך עדכון הגמלאות המשתלמות מהמוסד לביטוח לאומי. כל הסכומים שלהלן הינם לשנת 2011:

• גמלאות ניידות, מענקי לידה, דמי לידה, נפגעי עבודה, דמי תאונה, קצבת נכות כללית, קצבת סיעוד  ועוד – 8,260 ₪ לחודש. (תקרה לקבלת גמלאות מחליפות שכר – 41,300 ₪ לחודש).
• קצבת ילדים – 169 ₪ לחודש.
• כל יתר הגמלאות, כגון תגמולי מילואים.  סכום זה משמש גם לחישוב ההכנסה המרבית לתשלום דמי ביטוח  –  8,158  ₪ לחודש.

"השכר הממוצע במשק"

מונח זה משמש מאז ינואר 2006 לבסיסי הכנסה בגבייה, לדוגמה: בחישוב ההכנסה החייבת בדמי ביטוח לאומי בשיעור המופחת, כמו גם בסיס למבחני הכנסה שונים כגון סכום הכנסות מותרות בחישוב קבלת קצבת זקנה ודמי אבטלה.

השכר הממוצע במשק מבוסס על נתוני השכר הממוצע למשרת שכיר מוכפל במקדם פיצוי, והינו בשנת 2011, 8,307 ₪ לחודש.

הצעה נוספת שהועלתה בוועדת טרכטנברג בדבר הגדלת חלקו של המעסיק בתשלום דמי ביטוח, נדחתה בשלב זה.

ראוי לציין, להתריע ולנסות להאיר את הנקודה הבאה לעוסקים בחקיקה. סוגיה אשר צוינה במפורש בהמלצות הוועדה, ובהחלטת הממשלה, ונצטט מהחלטת הממשלה (בעניין ההפחתה של התקרה ל- 5 פעמים הסכום הבסיסי):

"יש לציין כי שינוי זה בא לתקן עיוות מיסויי אשר גרם לשיעור מס שולי בגובה 57% עבור חלק מהנישומים… ועל כן יש לראותו חלק בלתי נפרד מן הרפורמה במתווה המס. ללא תיקון עיוות זה צפוי כי עבור אותם נישומים יגיע שיעור המס השולי ל-60%, שיעור שאינו עולה בקנה אחד עם מדיניות המיסוי הממשלתית הדוגלת ב"מרבית עמלו של אדם בידיו".

בשפה פשוטה: הכוונה המפורשת הינה לגרום לכך שבהגיע נישום למדרגת המס השולית הגבוהה ביותר תיפסק חבותו בדמי ביטוח, כך ששיעור המס הכולל שיוטל עליו לא יעבור לעולם את ה- 48% (לא כולל מס נוסף "לעשירים").

 אלא שלא כך הוא:

מדרגת המס השולי 48% מתחילה מהכנסה חייבת בסך 482,760 ₪ (במונחי 2011), ואולם מכפלת 5 פעמים הסכום הבסיסי (לשנת 2011) ב-12 חודשים, הינה סך של  489,480 ₪ !! 

כלומר ישנו סכום בסך 6,720 ₪ לשנה, עליהם יחול מס כולל הרבה יותר גבוה – עד – 61.43%!!

הדבר נובע מטעות בעדכוני הסכומים כבר לפני שנים של כ-500 ₪ לחודש, והדבר נדון וידוע לעוסקים בחקיקה, אך מנסחי התזכיר התעלמו מכך לחלוטין!!