מבזק מס מספר 421 - 27.10.2011

מיסוי בינלאומי - שינויים בדיני המס בקפריסין

בחודשים האחרונים חלו מספר שינויים בדיני המס בקפריסין, במטרה להפחית את הוצאות הממשלה, להגדיל את הכנסותיה ובה בעת לשמר את התחרותיות של קפריסין כמרכז עסקי ופיננסי. נוכח הישראלים הרבים המשקיעים ברחבי העולם באמצעות חברות קפריסאיות וקיום פעילות בקפריסין, ראינו לנכון להדגיש את השינויים העשויים להשפיע על אותם משקיעים:

עידוד "יבוא" עובדים בכירים:

הקמת מבנה בינלאומי באמצעות קפריסין, כרוכה במקרים רבים בהעסקת עובדים מקומיים והצבת עובדים ישראלים בקפריסין. במסגרת התיקון, במקביל להעלאת שיעור מס ההכנסה השולי המרבי החל על יחידים תושבי קפריסין (הוספת מדרגת מס של 35% על הכנסה הגבוהה מ- 60,000 אירו לשנה, בתוקף מ- 1/1/2011), הוחלט לעודד עובדים זרים בכירים תושבי חוץ לעבור ולהתגורר בקפריסין ובכך לתמרץ הקמה והרחבה של מרכזי עסקים בקפריסין. עובדים זרים שיעבירו את מקום מושבם לקפריסין ואשר שכרם ממעביד קפריסאי עולה על 100,000 אירו לשנה, ייהנו מניכוי רעיוני בשיעור של 50% על הכנסתם זו, לתקופה של 5 שנים (בתוקף מ- 1/1/2012). המשמעות היא כי עבור עובדים כאמור, מדרגת המס המרבית תהא 17.5%.

הגדלת שיעור "מס ההגנה":

בקפריסין מוטל "מס הגנה" (Defence contribution) בשיעור של 15%, על דיבידנד שמקבלת חברה קפריסאית מחברה זרה מוחזקת, במידה ולמעלה מ- 50% מפעילות החברה משלמת הדיבידנד היא פעילות השקעתית (פסיבית) ובנוסף, מס החברות במדינה הזרה נמוך באופן משמעותי ממס החברות בקפריסין. שיעור הנמוך מ- 5% יחשב כשיעור נמוך משמעותית.

בעקבות התיקון, גדל שיעור זה לכדי 17%. (מלבד האמור, הכנסות דיבידנד שנתקבלו בידי חברה תושבת קפריסין אינן חייבות במס בקפריסין).

כמו כן, מס הגנה בשיעור של 10% מוטל על הכנסות מריבית, שאינן במסגרת פעילותה העסקית הרגילה של החברה הקפריסאית (מס ההגנה מוטל על הכנסות ריבית ברוטו שנתקבלו בידי חברה תושבת קפריסין, חלף מס החברות בשיעור של 10% על הכנסות הריבית נטו).בעקבות התיקון, גדל שיעור זה לכדי 15%.

 

נדגיש כי חברות קפריסאיות המעניקות הלוואות במסגרת פעילותן העסקית הרגילה, אינן כפופות למס ההגנה, הן עובר לתיקון והן לאחריו; כמו כן, ככלל, רשות המסים הקפריסאית מפרשת פרשנות מקילה בבואה להכריע האם הריבית התקבלה במסגרת הפעילות העסקית הרגילה של החברה הנישומה, ואף מעניקה אישור מראש לכך לבקשת החברה.

תיקונים נוספים:

בנוסף לאמור, נציין בקצרה כי החל משנת המס 2012, יוטל מס רכוש על נדל"ן הנמצא בקפריסין בשיעור של עד 0.8% משווי הנכסים. כמו כן, החל משנת המס 2011, מוטלת אגרה שנתית לרשם החברות על חברות הרשומות בקפריסין בגובה 350 אירו (כאשר סך האגרה השנתית על קבוצת חברות לא תעלה על 20,000 אירו). פטור על אגרה זו ניתן לחברות בשנת הקמתן ולחברות רדומות.

 

לפרטים נוספים ניתן לפנות לרו"ח (עו"ד) גדי אלימי ורו"ח (עו"ד)חגי אלמקייס ממשרדנו.

מיסוי מקרקעין - "יום המכירה" בעסקאות הכפופות להליכי הוצאה לפועל.

ביום 11.10.2011 ניתן פסק דינה של ועדת ערר שע"י ביהמ"ש המחוזי בת"א, בעניין שעלים ואחרים (ו"ע 1284/09). קביעת ועדת ערר שניתנה פה אחד מהווה תקדים בעניין קביעת  "יום המכירה" בעסקאות המחויבות אישור ראש ההוצאה לפועל (כגון: כינוס נכסים, פירוק וכו') כך שיום המכירה "ידחה", ולא יהא יום אישור העסקה ע"י ראש ההוצאה לפועל, אלא דווקא ביום סיום הליכי ההוצאה לפועל והתשלום ע"י הרוכש שהוא המועד בו ניתן צו אישור סופי למכירה, מכוח תקנה 69 לתקנות ההוצל"פ.

יצויין כי את הערר מצד המערערים הוביל ידידנו עו"ד משה כדר, כשמשרדנו נתן חוות מקצועית בנדון.

עיקרי העובדות: נכס מקרקעין ברח' המסגר בתל אביב נמכר על ידי העוררים, בעלי הנכס, לחברת בני משה קרסו בע"מ, במכירה שהצריכה את אישורו של ראש ההוצאה לפועל. לצורך נטילת משכנתא לרכישת הנכס על ידי הקונה, הוגשה בתאריך 31.7.2007 בקשה בהסכמת החייבים (המוכרים) לאישור הסכם המכר של המקרקעין על ידי ראש ההוצל"פ לטובת הזוכה, בנק הפועלים בע"מ. הבקשה אושרה בו ביום ב-31.7.2007 ע"י ראש ההוצל"פ ונקבעה לביצוע בתאריך 1.8.2007. תאריך הדפסת ההחלטה הינו 5.8.2007.

בנוסף התקבלו 3 צווי מכר מכח חוק המכר לכל אחד המוכרים/העוררים ביום 9.3.2008 בדבר העברת זכויות המוכרים בנכס לקונה כשהן נקיות מכל עיקול, שעבוד או זכות אחרת.

 

לטענת מנהל מיסוי מקרקעין יום המכירה כקבוע בסעיף 19(1) לחוק מיסוי מקרקעין (להלן – החוק) הינו יום אישור ראש ההוצל"פ– 31.7.2007– היום האחרון בו חל "חוק מס מכירה" (!!!), ולכן העסקה חבה במס מכירה (בשיעור 2.5% משווי המכירה), ואילו העוררים טוענים כי יום המכירה מאוחר ליום 31.7.2007, וחל רק עם "השלמת הליכי המכירה בהוצאה לפועל" כקבוע בתקנות ההוצאה לפועל. לחילופין נטען כי לכל המוקדם, ועל פי הלכת "סמי", יהא המועד היום בו הגיעה ההחלטה לידיעת העוררים, שהינו לא מוקדם מיום 5.8.2007.

ועדת הערר מנתחת את המונח הקבוע כ"יום המכירה" בסעיף 19(1) לחוק ומגיעה למסקנה כי מאחר ואין הגדרה מפורשת בסעיף זה לתיבת המילים "היום שבו הושלמה המכירה…" אזי יש לפנות להוראות הדין הכללי.

תוך בחינת התכלית של ס' 19(1) לחוק והתייחסות להוראות חוק ההוצאה לפועל ותקנותיו, תוך שמירה על עיקרון הקוהרנטיות בין מערכות חוק שונות, מגיעה ועדת הערר למסקנה כי יום המכירה לעניין ס' 19(1) לחוק מתגבש ביום סיום הליכי המכירה כהגדרת מונח זה בתקנות ההוצאה לפועל, ובכל מקרה לאחר 31.7.2007, במקרה נשוא הערר, מה שמביא לביטול החבות במס מכירה בעניין זה.

 

(יצויין כי כותב הפסק יוצא חוצץ כנגד פסקי דין מקבילים של ועדות ערר אחרות (ו"ע 3033/04 יצחק אמר, וו"ע- 3168/04 גרדוס) בהם נקבע כי במצבים של אישור עקרוני של בית משפט/הוצל"פ שקדםלמועד חתימת הצדדים על הסכם מכר מפורט, יום האישור של ביהמ"ש/הוצל"פ הוא "יום המכירה". דעת הוועדה דנן – הפוכה !!)

הוועדה קובעת: יום המכירה לעניין עסקאות הטעונות אישור ראש ההוצל"פ הינו היום שבו הושלמה המכירה ע"י הרשות המוסמכת, ותכלית ההחרגה: "דחיית יום המכירה לאור חוסר הוודאות השורר לגבי עצם התממשות העסקה…".

"מכירת מקרקעין בדרך של הוצל"פ מסתיימת ביום מתן הצו מכוח תקנה 69 לתקנות הוצל"פ המורה על רישום המקרקעין ע"ש הקונה בלשכת רישום המקרקעין כשהם נקיים מכל זכות צד ג' כלשהו…".

 

שתי תובנות נוספות חשובות שמצאנו לנכון לציין מתוך הפסק:

"אין בפרשנות אותה נוקטת רשות המיסים בהוראת הביצוע 25/96 כדי לחייב את בית המשפט, בבואו לפרש את דבר החוק".

"מן הראוי לציין כי מס מכירה הינו מס עקיף, היוצר הכבדה על הפעילות העסקית והכלכלית במשק, שכן מס זה אינו מוטל על רווח, ולכן יש לפרש בצמצום את היקף תחולתו."

נציין כי יכול ויש בפסק זה כדי לקבוע "יום המכירה" גם לגבי עסקאות הטעונות אישור ראש ההוצל"פ, לגבי נכסים הנתונים לשומת מס רווח הון לפי פקודת מס הכנסה.

 

לפרטים נוספים ניתן לפנות לרו"ח (משפטן) יובל אבוחצירא ורו"ח (משפטן) ישי חיבה ממשרדנו.

מיסוי מקרקעין - "יום המכירה" בעסקאות הכפופות להליכי הוצאה לפועל.

ביום 11.10.2011 ניתן פסק דינה של ועדת ערר שע"י ביהמ"ש המחוזי בת"א, בעניין שעלים ואחרים (ו"ע 1284/09). קביעת ועדת ערר שניתנה פה אחד מהווה תקדים בעניין קביעת  "יום המכירה" בעסקאות המחויבות אישור ראש ההוצאה לפועל (כגון: כינוס נכסים, פירוק וכו') כך שיום המכירה "ידחה", ולא יהא יום אישור העסקה ע"י ראש ההוצאה לפועל, אלא דווקא ביום סיום הליכי ההוצאה לפועל והתשלום ע"י הרוכש שהוא המועד בו ניתן צו אישור סופי למכירה, מכוח תקנה 69 לתקנות ההוצל"פ.

יצויין כי את הערר מצד המערערים הוביל ידידנו עו"ד משה כדר, כשמשרדנו נתן חוות מקצועית בנדון.

עיקרי העובדות: נכס מקרקעין ברח' המסגר בתל אביב נמכר על ידי העוררים, בעלי הנכס, לחברת בני משה קרסו בע"מ, במכירה שהצריכה את אישורו של ראש ההוצאה לפועל. לצורך נטילת משכנתא לרכישת הנכס על ידי הקונה, הוגשה בתאריך 31.7.2007 בקשה בהסכמת החייבים (המוכרים) לאישור הסכם המכר של המקרקעין על ידי ראש ההוצל"פ לטובת הזוכה, בנק הפועלים בע"מ. הבקשה אושרה בו ביום ב-31.7.2007 ע"י ראש ההוצל"פ ונקבעה לביצוע בתאריך 1.8.2007. תאריך הדפסת ההחלטה הינו 5.8.2007.

בנוסף התקבלו 3 צווי מכר מכח חוק המכר לכל אחד המוכרים/העוררים ביום 9.3.2008 בדבר העברת זכויות המוכרים בנכס לקונה כשהן נקיות מכל עיקול, שעבוד או זכות אחרת.

 

לטענת מנהל מיסוי מקרקעין יום המכירה כקבוע בסעיף 19(1) לחוק מיסוי מקרקעין (להלן – החוק) הינו יום אישור ראש ההוצל"פ– 31.7.2007– היום האחרון בו חל "חוק מס מכירה" (!!!), ולכן העסקה חבה במס מכירה (בשיעור 2.5% משווי המכירה), ואילו העוררים טוענים כי יום המכירה מאוחר ליום 31.7.2007, וחל רק עם "השלמת הליכי המכירה בהוצאה לפועל" כקבוע בתקנות ההוצאה לפועל. לחילופין נטען כי לכל המוקדם, ועל פי הלכת "סמי", יהא המועד היום בו הגיעה ההחלטה לידיעת העוררים, שהינו לא מוקדם מיום 5.8.2007.

ועדת הערר מנתחת את המונח הקבוע כ"יום המכירה" בסעיף 19(1) לחוק ומגיעה למסקנה כי מאחר ואין הגדרה מפורשת בסעיף זה לתיבת המילים "היום שבו הושלמה המכירה…" אזי יש לפנות להוראות הדין הכללי.

תוך בחינת התכלית של ס' 19(1) לחוק והתייחסות להוראות חוק ההוצאה לפועל ותקנותיו, תוך שמירה על עיקרון הקוהרנטיות בין מערכות חוק שונות, מגיעה ועדת הערר למסקנה כי יום המכירה לעניין ס' 19(1) לחוק מתגבש ביום סיום הליכי המכירה כהגדרת מונח זה בתקנות ההוצאה לפועל, ובכל מקרה לאחר 31.7.2007, במקרה נשוא הערר, מה שמביא לביטול החבות במס מכירה בעניין זה.

 

(יצויין כי כותב הפסק יוצא חוצץ כנגד פסקי דין מקבילים של ועדות ערר אחרות (ו"ע 3033/04 יצחק אמר, וו"ע- 3168/04 גרדוס) בהם נקבע כי במצבים של אישור עקרוני של בית משפט/הוצל"פ שקדםלמועד חתימת הצדדים על הסכם מכר מפורט, יום האישור של ביהמ"ש/הוצל"פ הוא "יום המכירה". דעת הוועדה דנן – הפוכה !!)

הוועדה קובעת: יום המכירה לעניין עסקאות הטעונות אישור ראש ההוצל"פ הינו היום שבו הושלמה המכירה ע"י הרשות המוסמכת, ותכלית ההחרגה: "דחיית יום המכירה לאור חוסר הוודאות השורר לגבי עצם התממשות העסקה…".

"מכירת מקרקעין בדרך של הוצל"פ מסתיימת ביום מתן הצו מכוח תקנה 69 לתקנות הוצל"פ המורה על רישום המקרקעין ע"ש הקונה בלשכת רישום המקרקעין כשהם נקיים מכל זכות צד ג' כלשהו…".

 

שתי תובנות נוספות חשובות שמצאנו לנכון לציין מתוך הפסק:

"אין בפרשנות אותה נוקטת רשות המיסים בהוראת הביצוע 25/96 כדי לחייב את בית המשפט, בבואו לפרש את דבר החוק".

"מן הראוי לציין כי מס מכירה הינו מס עקיף, היוצר הכבדה על הפעילות העסקית והכלכלית במשק, שכן מס זה אינו מוטל על רווח, ולכן יש לפרש בצמצום את היקף תחולתו."

נציין כי יכול ויש בפסק זה כדי לקבוע "יום המכירה" גם לגבי עסקאות הטעונות אישור ראש ההוצל"פ, לגבי נכסים הנתונים לשומת מס רווח הון לפי פקודת מס הכנסה.

 

לפרטים נוספים ניתן לפנות לרו"ח (משפטן) יובל אבוחצירא ורו"ח (משפטן) ישי חיבה ממשרדנו.

ביטוח לאומי - מתלמדת בעסק המשפחתי הוכרה כ"עובדת" לצורך זכאות לתשלום דמי לידה.

ביום 9 באוקטובר 2011 התקבל בבית הדין הארצי לעבודה (עב"ל 9142-09-10) ערעורה של גב' אמיליה מנשה (להלן- המבוטחת) לתשלום דמי לידה, לאחר שביה"ד האזורי לעבודה דחה את תביעתה בטענה כי לא הוכח קיומם של יחסי עובד ומעביד בעסק המצוי בבעלותו של חמיה (להלן- מר מנשה).

רקע עובדתי

המבוטחת עברה קורס גמולוגיה (תורת אבני חן) בשנת 2005, ומאפריל 2006 ועד 16.02.2007 (היום שבו ילדה את בנה) הועסקה בעסק לתיווך יהלומים השייך למר מנשה.

המבוטחת הייתה בתקופת התלמדות בתיווך ובמכירת יהלומים עבור עסקו של מר מנשה, כאשר רוב זמנה התלוותה לבעלה (שלא היה שייך לעסק) בבורסה ליהלומים ברמת גן לצורך המכירה והתיווך האמורים.

מר מנשה לא קלט עובד אחר במקום המבוטחת בזמן חופשת הלידה.

לאחר חופשת הלידה המבוטחת חזרה לעבוד אצל מר מנשה אך לאחר חודש וחצי נאלצה לעזוב בשל המצב הכלכלי הרעוע שאליו נקלע העסק.

תביעתה של המבוטחת לדמי לידה במוסד לביטוח לאומי (להלן- המל"ל) ואח"כ לביה"ד האזורי, נדחתה.

טעוני הצדדים

לטענת המבוטחת, התלמדות אינה פוסלת יחסי עובד ומעביד. היא נכחה באופן קבוע במקום העבודה ועסקה בתיווך יהלומים ובעבודות משרדיות, ולכן תפקודה חרג מעבר למתנדבת שמעניקה עזרה משפחתית לעסק.

בכוונת המבוטחת היה ללמוד את התחום ולעבוד כמתווכת יהלומים בעסק  המשפחתי.

לדעת המל"ל, טיב הקשר היה עזרה משפחתית בלבד, ומאפייני מערכת היחסים היו מאפיינים של התלמדות שאינם בגדר של יחסי עבודה.

לטענת המל"ל, לא הוצגו ראיות בדבר השעות בהן שהתה בעסק ונתגלו סתירות באשר למועד סיום עבודתה. נוסף על כך, הפקדות הסכומים לחשבונה לא היו סדירות, לא הועסק עובד אחר בתפקידה, והיא לא הכירה את המערך העסקי והארגוני של  העסק.

דיון והחלטה

ביה"ד הארצי קיבל את הערעור והגיע למסקנה כי בנסיבות שתוארו, יש ביחסי ההתלמדות משום יחסי עובד ומעביד, חרף העובדה שהמבוטחת התלוותה לבעלה שלא היה חלק מהעסק.

לדעת ביה"ד הארצי אין להסכים לקביעה שהתלמדות כשלעצמה, פוסלת קיומם של יחסי עובד ומעביד ויש חשיבות לכך שהיהלומים היו שייכים לעסקו של מר מנשה ושההתלמדות בוצעה לצורך השתלבות בעסק של מר מנשה.

העובדה שהמבוטחת למדה את התחום בקורס מקצועי ושרצתה לעבוד לאחר חופשת הלידה, מראה שהייתה מעוניינת להשתלב בתחום היהלומים ובעסק, ומחזקת את גרסתה בדבר קיומם של יחסי עובד ומעביד.

יצוין כי ביה"ד הארצי בחן את מהות היחסים ולאו דווקא את צורתם ובין השאר לא ראה בעין שלילית את העובדה כי העובדת עבדה טרם הלידה תקופה של כ-11 חודשים שהינה כמעט זהה לתקופת האכשרה המינימלית המזכה בדמי לידה.

על מנת למנוע התדיינויות, לרבות בערכאות, אנו חוזרים וממליצים לבחון ולבסס את הסיווג הביטוחי במל"ל, לפני תחילת ההעסקה ולא רק בדיעבד.

 

מיזם הביטוח הלאומי של משרד ארצי את חיבה פתרונות מיסוי בע"מ עם רו"ח אורנה צח (גלרט), עומד לרשותכם לייעוץ בנושא האמור.

 

נכתב ע"י רו"ח אורנה צח (גלרט),חיים חיטמןורו"ח (משפטן) ישי חיבה.

ביטוח לאומי - מתלמדת בעסק המשפחתי הוכרה כ"עובדת" לצורך זכאות לתשלום דמי לידה.

ביום 9 באוקטובר 2011 התקבל בבית הדין הארצי לעבודה (עב"ל 9142-09-10) ערעורה של גב' אמיליה מנשה (להלן- המבוטחת) לתשלום דמי לידה, לאחר שביה"ד האזורי לעבודה דחה את תביעתה בטענה כי לא הוכח קיומם של יחסי עובד ומעביד בעסק המצוי בבעלותו של חמיה (להלן- מר מנשה).

רקע עובדתי

המבוטחת עברה קורס גמולוגיה (תורת אבני חן) בשנת 2005, ומאפריל 2006 ועד 16.02.2007 (היום שבו ילדה את בנה) הועסקה בעסק לתיווך יהלומים השייך למר מנשה.

המבוטחת הייתה בתקופת התלמדות בתיווך ובמכירת יהלומים עבור עסקו של מר מנשה, כאשר רוב זמנה התלוותה לבעלה (שלא היה שייך לעסק) בבורסה ליהלומים ברמת גן לצורך המכירה והתיווך האמורים.

מר מנשה לא קלט עובד אחר במקום המבוטחת בזמן חופשת הלידה.

לאחר חופשת הלידה המבוטחת חזרה לעבוד אצל מר מנשה אך לאחר חודש וחצי נאלצה לעזוב בשל המצב הכלכלי הרעוע שאליו נקלע העסק.

תביעתה של המבוטחת לדמי לידה במוסד לביטוח לאומי (להלן- המל"ל) ואח"כ לביה"ד האזורי, נדחתה.

טעוני הצדדים

לטענת המבוטחת, התלמדות אינה פוסלת יחסי עובד ומעביד. היא נכחה באופן קבוע במקום העבודה ועסקה בתיווך יהלומים ובעבודות משרדיות, ולכן תפקודה חרג מעבר למתנדבת שמעניקה עזרה משפחתית לעסק.

בכוונת המבוטחת היה ללמוד את התחום ולעבוד כמתווכת יהלומים בעסק  המשפחתי.

לדעת המל"ל, טיב הקשר היה עזרה משפחתית בלבד, ומאפייני מערכת היחסים היו מאפיינים של התלמדות שאינם בגדר של יחסי עבודה.

לטענת המל"ל, לא הוצגו ראיות בדבר השעות בהן שהתה בעסק ונתגלו סתירות באשר למועד סיום עבודתה. נוסף על כך, הפקדות הסכומים לחשבונה לא היו סדירות, לא הועסק עובד אחר בתפקידה, והיא לא הכירה את המערך העסקי והארגוני של  העסק.

דיון והחלטה

ביה"ד הארצי קיבל את הערעור והגיע למסקנה כי בנסיבות שתוארו, יש ביחסי ההתלמדות משום יחסי עובד ומעביד, חרף העובדה שהמבוטחת התלוותה לבעלה שלא היה חלק מהעסק.

לדעת ביה"ד הארצי אין להסכים לקביעה שהתלמדות כשלעצמה, פוסלת קיומם של יחסי עובד ומעביד ויש חשיבות לכך שהיהלומים היו שייכים לעסקו של מר מנשה ושההתלמדות בוצעה לצורך השתלבות בעסק של מר מנשה.

העובדה שהמבוטחת למדה את התחום בקורס מקצועי ושרצתה לעבוד לאחר חופשת הלידה, מראה שהייתה מעוניינת להשתלב בתחום היהלומים ובעסק, ומחזקת את גרסתה בדבר קיומם של יחסי עובד ומעביד.

יצוין כי ביה"ד הארצי בחן את מהות היחסים ולאו דווקא את צורתם ובין השאר לא ראה בעין שלילית את העובדה כי העובדת עבדה טרם הלידה תקופה של כ-11 חודשים שהינה כמעט זהה לתקופת האכשרה המינימלית המזכה בדמי לידה.

על מנת למנוע התדיינויות, לרבות בערכאות, אנו חוזרים וממליצים לבחון ולבסס את הסיווג הביטוחי במל"ל, לפני תחילת ההעסקה ולא רק בדיעבד.

 

מיזם הביטוח הלאומי של משרד ארצי את חיבה פתרונות מיסוי בע"מ עם רו"ח אורנה צח (גלרט), עומד לרשותכם לייעוץ בנושא האמור.

 

נכתב ע"י רו"ח אורנה צח (גלרט),חיים חיטמןורו"ח (משפטן) ישי חיבה.

מומחה בתחום המיסוי הישראלי

שותף, מייסד ומנהל, מומחה בתחום המיסוי הישראלי והבינלאומי

שותף, מומחה בתחום המיסוי הבינלאומי

שותף, מומחה בתחום המיסוי הישראלי

הרשמה לקבלת מבזקים >
להורדת ספר מבזקי המס 2019-2020 >
הרשמה לקבלת מבזקים
המומחים שלנו לרשותכם
שאל שאלה