ביום 1/9/2011 נדחתה בשנית  תביעתו של מר שניאור שמעון (להלן- המבוטח), יליד 1936, להכיר בו כתושב ישראל לעניין חוק הביטוח הלאומי (ביה"ד האזורי לעבודה ב"ל 3244-11-10).

המבוטח, אזרח צרפת ובעל אשרה לישיבת קבע בישראל. עד אפריל 2007 היה ללא מעמד בישראל לאחר שעזב את ישראל בגיל 27. הוא מקבל קצבת זקנה חלקית מהמוסד לביטוח לאומי בישראל (להלן: "המל"ל") מכוח האמנה עם צרפת.

אחד מחמשת ילדיו של המבוטח מתגורר בארץ, והשאר בצרפת.

לטענתו, מכר את מרבית נכסיו בצרפת למעט דירת מגורים, רכש נכסים בישראל כולל דירת מגורים ודירות נוספות בירושלים, רכש אחוזת קבר לו ולרעייתו בישראל, והינו בעל חשבונות בנק בישראל. בכך ביקש להביע כוונותיו להשתקע בישראל ולהיקבר בה בבוא העת. עובדות אלו, לדעתו, מצביעות על כוונתו להעתיק "אט אט" את מגוריו ונכסיו מצרפת לישראל וכאן מרכז חייו.

עמדת המל"ל הייתה שבשל מגוריו של המבוטח בצרפת משנת 1960, מוטל עליו הנטל להוכיח כי חזר לגור בישראל במגורי קבע, תוך הוכחה סובייקטיבית (כוונה בלבד אינה מספיקה להוכחת מרכז חיים).

ביה"ד קיבל את עמדת המל"ל  ומדגיש כי המבחן העיקרי לשאלת התושבות הוא מבחן מירב הזיקות, כאשר אחת הזיקות החשובות לדעתו היא ימי השהיה במדינות השונות בתקופה הרלוונטית. בשנים הקודמות נדחתה התביעה בשל פרק הזמן המשמעותי שבו שהה המבוטח בחו"ל, המלמד על כך שעדיין לא נותקה הזיקה של המבוטח לצרפת.

בהתאם לקביעת ביה"ד, אמנם בשנת 2010 המבוטח שהה בישראל 9 ימים יותר מאשר בצרפת, אך במחצית הראשונה של שנת 2011 המבוטח שהה 165 ימים בצרפת (ובישראל רק 26) ולכן לדעת ביה"ד אין בסיס להצהרת המבוטח בדבר העתקת מרכז חיים באופן הדרגתי. (נציין תמיהתנו לקביעה שכן המל"ל דחה את התביעה כבר ב-10/2010, וכן כי תמונת המצב לגבי שנת 2011 יכולה להתהפך, עד תום השנה הקלנדרית).

רקע כללי

מי שאינו מוגדר כתושב ישראל במל"ל ואינו עובד בישראל, אינו חייב בדמי ביטוח בישראל, גם על הכנסות פסיביות שהופקו או שנצמחו בישראל. הוא אינו מבוטח בענפי הביטוח הלאומי ואינו זכאי  לסל בריאות לפי  חוק ביטוח בריאות ממלכתי.

במצב שבו נשללה תושבות ממבוטח ששהה בחו"ל והוא חוזר לישראל, הוא יהיה זכאי לזכויות על פי חוק הביטוח הלאומי, רק כאשר הוא יוכר במל"ל  כתושב ישראל. לשם כך יפנה למל"ל, יצהיר

שחזר לישראל למגורי קבע, וימציא  אסמכתאות המעידות על כך שמרכז חייו בארץ החל ממועד חזרתו. לאחר חזרתו לישראל יהיה זכאי לשרותי בריאות בכפוף לתקופת המתנה או תשלום פדיונה (ראה מבזק מס  412).

הגדרות "תושב" במשרד הפנים, או "תושב חוזר" במשרד הקליטה, או "תושב" לעניין פקודת מס הכנסה לדוגמה, אינן מקנות זכויות במל"ל, אף שיש לקביעות כאמור משקל מסויים גם בשיקולי המל"ל.

כאשר מבוטח חוזר לארץ בסמוך או אחר גיל פרישה, לאחר שהות ממושכת בחו"ל, משך בחינת   תושבותו ארוך יותר בדרך כלל, והוכחת ניתוק התושבות מהמדינה האחרת והעברת מרכז החיים לישראל מורכבות יותר. במקרים בהם ישנה אי וודאות, ניתן משקל רב למבחן ימי השהיה בישראל או במדינה האחרת.

מיזם הביטוח הלאומי של משרד ארצי את חיבה פתרונות מיסוי בע"מ עם רו"ח אורנה צח (גלרט), עומד לרשותכם לייעוץ בנושא האמור.

נכתב ע"י רו"ח אורנה צח (גלרט),חיים חיטמן, ורו"ח (משפטן) ישי חיבה.