מבזק מס מספר 415 - 1.9.2011

כידוע, זה זמן מנהלת רשות המיסים בארה"ב מאבק רב עוצמה לחשיפת חשבונות בנק של אזרחי ותושבי ארה"ב שאינם מדווחים לרשויות. במסגרת זו, כבר לפני כשנה תוקן קוד המס האמריקאי והטיל דרישות גילוי נוספות על תושבים ואזרחים לגבי נכסים פיננסיים מחוץ לארה"ב.

חובת הדיווח חלה משנת המס שמתחילה לאחר חודש מרץ 2010 (בתנאים מסוימים, תושב או אזרח ארה"ב רשאי לבחור בשנת מס שאינה שנה קלנדרית), על יחידים המחזיקים בנכסים פיננסיים מסוימים מחוץ לארה"ב, ששווים הכולל עולה על 50,000 דולר. ה- IRS פרסם לאחרונה טיוטת טופס (מס' 8938) המיועד לדיווח על נכסים פיננסיים כאמור. אם בעת הגשת הדוח הראשון טרם פורסם הטופס בנוסחו הסופי (הנוסח שהופץ הינו עדיין בגדר גרסת ניסיון), יידרש היחיד לצרף את הטופס לגבי אותה שנת מס בדוח לשנת המס העוקבת. נישום ששנת המס החלה עליו היא השנה הקלנדרית יידרש לצרף את הטופס לדוח לשנת המס 2011 ואילך.

"נכסים פיננסיים" כוללים חשבונות בנק בחו"ל, מניות וזכויות בישויות זרות, ניירות ערך זרים, מכשירים פיננסיים ועוד. מייצגים רבים מותחים ביקורת על חובת הגילוי החדשה, בפרט בשל מורכבותה (מה בדיוק נכלל בגדר נכס פיננסי?), הדרישה המופרזת לאיסוף מידע מנישומים ובמיוחד מאזרחים הגרים מחוץ לארה"ב (נציין כי בארה"ב אין "הצהרת הון") והקנסות הכבדים שלצידה.

חובת הדיווח במסגרת דוח המס השנתי באה בנוסף לחובת הדיווח עפ"י כללי ה- FBAR (Report of Foreign Bank and Financial Accounts). בניגוד ל- FBAR, אחת ממטרות הטופס החדש היא ליצור זיקה בין הנכסים הפיננסיים בני הדיווח להכנסות המפורטות בדוח השנתי.

בשולי הדברים נציין כי רשות המיסים בארה"ב האריכה את המועד האחרון להגשת בקשה לגילוי מרצון (OVDI – Offshore Voluntary Disclosure Initiative) ב- 10 ימים נוספים, עד ל- 9 בספטמבר 2011, בעקבות התמודדות עם נזקי הסופה "איירין". "חנינת המס" מאפשרת לתושבי ואזרחי ארה"ב בעלי חשבונות בנק מחוץ לארה"ב אשר לא הצהירו עליהם לרשויות האמריקאיות, להצהיר על קיומם, לשלם את המיסים וקנסות ובכך להימנע מסנקציות פליליות.

לפרטים נוספים ניתן לפנות לרו"ח (עו"ד) גדי אלימי ממשרדנו.

כידוע, זה זמן מנהלת רשות המיסים בארה"ב מאבק רב עוצמה לחשיפת חשבונות בנק של אזרחי ותושבי ארה"ב שאינם מדווחים לרשויות. במסגרת זו, כבר לפני כשנה תוקן קוד המס האמריקאי והטיל דרישות גילוי נוספות על תושבים ואזרחים לגבי נכסים פיננסיים מחוץ לארה"ב.

חובת הדיווח חלה משנת המס שמתחילה לאחר חודש מרץ 2010 (בתנאים מסוימים, תושב או אזרח ארה"ב רשאי לבחור בשנת מס שאינה שנה קלנדרית), על יחידים המחזיקים בנכסים פיננסיים מסוימים מחוץ לארה"ב, ששווים הכולל עולה על 50,000 דולר. ה- IRS פרסם לאחרונה טיוטת טופס (מס' 8938) המיועד לדיווח על נכסים פיננסיים כאמור. אם בעת הגשת הדוח הראשון טרם פורסם הטופס בנוסחו הסופי (הנוסח שהופץ הינו עדיין בגדר גרסת ניסיון), יידרש היחיד לצרף את הטופס לגבי אותה שנת מס בדוח לשנת המס העוקבת. נישום ששנת המס החלה עליו היא השנה הקלנדרית יידרש לצרף את הטופס לדוח לשנת המס 2011 ואילך.

"נכסים פיננסיים" כוללים חשבונות בנק בחו"ל, מניות וזכויות בישויות זרות, ניירות ערך זרים, מכשירים פיננסיים ועוד. מייצגים רבים מותחים ביקורת על חובת הגילוי החדשה, בפרט בשל מורכבותה (מה בדיוק נכלל בגדר נכס פיננסי?), הדרישה המופרזת לאיסוף מידע מנישומים ובמיוחד מאזרחים הגרים מחוץ לארה"ב (נציין כי בארה"ב אין "הצהרת הון") והקנסות הכבדים שלצידה.

חובת הדיווח במסגרת דוח המס השנתי באה בנוסף לחובת הדיווח עפ"י כללי ה- FBAR (Report of Foreign Bank and Financial Accounts). בניגוד ל- FBAR, אחת ממטרות הטופס החדש היא ליצור זיקה בין הנכסים הפיננסיים בני הדיווח להכנסות המפורטות בדוח השנתי.

בשולי הדברים נציין כי רשות המיסים בארה"ב האריכה את המועד האחרון להגשת בקשה לגילוי מרצון (OVDI – Offshore Voluntary Disclosure Initiative) ב- 10 ימים נוספים, עד ל- 9 בספטמבר 2011, בעקבות התמודדות עם נזקי הסופה "איירין". "חנינת המס" מאפשרת לתושבי ואזרחי ארה"ב בעלי חשבונות בנק מחוץ לארה"ב אשר לא הצהירו עליהם לרשויות האמריקאיות, להצהיר על קיומם, לשלם את המיסים וקנסות ובכך להימנע מסנקציות פליליות.

לפרטים נוספים ניתן לפנות לרו"ח (עו"ד) גדי אלימי ממשרדנו.

ביום 24.8.2011  ניתן פסק דינה של ועדת ערר בחיפה בעניין אספן בניה ופיתוח בע"מ (להלן:"אספן") עיקרי המעשה הינם כמפורט: בראשית שנות ה-2000 הוקמה שותפות מוגבלת "לב הדר גיל הזהב – שותפות מוגבלת". (להלן: "השותפות"). השותפות זכתה במכרז של משרד השיכון והבינוי, להקמת ותפעול מקבץ דיור בכרמל שבחיפה. השותפות רכשה המקרקעין והקימה מקבץ דיור בן 200 דירות, חדרי שירותים שונים, 18 חנויות וחניון תת קרקעי.

בשנת 2008 רכשה אספן את חלקו של השותף הכללי בשותפות בכ-10 מליוני ₪. מנהל מסמ"ק קבע כי השותפות הינה איגוד מקרקעין ובשל כך חייב את אספן במס רכישה.

בדונה בסוגיה קובעת הוועדה כי אין מדובר באיגוד מקרקעין וזאת משני טעמים:

א. ככלל ועל פי הגדרת איגוד מקרקעין בחוק, אף שמרבית נכסי האיגוד הינם מקרקעין הרי ככל שיש לאיגוד נכסים שאינם מקרקעין המפיקים לאיגוד הכנסות ואלו אינם טפלים למטרות האיגוד, יוציאו הללו את האיגוד מתחולת "איגוד מקרקעין".

במקרה דנן, הועדה כלל לא בוחנת קיומם של נכסים כגון אלו (נכסים מניבי הכנסה שאינם מקרקעין), אלא מתוארת פעילות השותפות (השכרה, תחזוקה, החזקת צוות עובדים וכד'), ובזה יוצאת הוועדה ידי חובתה: "דעתנו היא כי הקמת מקבץ הדיור על פי ההסכם עם המשרד הינה חיונית לביצוע מטרת שותפות הדר וליצור הכנסותיה…מכירת המניות ..מהווה את זכאותו של המוכר בבעלות במקרקעין יחד עם הזכויות על פי ההסכם עם המשרד.

מבחינה כלכלית תוכנה של העסקה לא היה מכירת שתי זכויות נפרדות: האחת זכות הבעלות והשנייה הזכויות על פי ההסכם עם המשרד – אלא מכירת זכות אחת, והיא הבעלות על המקרקעין ששוויה נגזר בין היתר מהתמורות שצפויות להתקבל על פי ההסכם עם המשרד".

הוועדה מאזכרת את הילכת וילאר (ראה מבזק מס 354), השוללת פיצול ברכישת מקרקעין,  אליהן נלוותה זכות להקמת והפעלת מקבץ דיור, לשני רכיבים לעניין הטלת מס רכישה,  ורואה בכל העסקה כעסקת מקרקעין,וחבה במס רכישה כל כולה!!

מכאן עולה כי לדעת הוועדה, גם נכס מקרקעין המניב לאיגוד הכנסות עסקיות (אף שהגדרת עסק כלל לא נדונה) שאינו טפל למטרות האיגוד, יוציא את האיגוד מהגדרת איגוד מקרקעין .

נציין כי בהחלטות המיסוי השונות וכמקובל בענייני בתי מלון דיור מוגן וכד', ההסתמכות הינה בעיקר על נכסים אחרים שאינם נכסי מקרקעין (כגון אביזרים וציוד נלווה) המניבים לאיגוד הכנסות שאינן טפלות, וכאן החידוש לדעתנו.

ב. הטעם השני לגישת בית המשפט הוא: "ברור הוא שלעסק לב הדר קיים מוניטין, בשווי כלשהו. למוניטין שהוא נכס בלתי מוחשי יש ערך כלכלי. עסקת המכר שבפנינו כוללת את חלקו היחסי של המוכר במוניטין כחלקו בשותפות …. המסקנה המתבקשת היא כי שווי הפעילות העסקית של לב הדר עולה על 10% משווי כלל נכסיה, ויש לכן גם מטעם זה לקבוע שאינה איגוד מקרקעין".

מכאן כי לדעת הוועדה "שווי הפעילות העסקית" המכונה על ידה כמוניטין, הינו נכס אשר יש לכמת את שוויו אף שהמדובר בנכס בלתי מוחשי, שלא נרכש, ובמידה ואכן יהיה שוויו מעל 10% מסך נכסי האיגוד, הרי שאין המדובר באיגוד מקרקעין.

יפים הם דברים אלו לחברות רבות אשר מחזיקות בנדל"ן מניב מסוגים שונים אשר לפעילות העסקית של הפעלת הנדל"ן לסוגיה השונים קיים מוניטין אשר ערכו עולה על 10% משווי המקרקעין.

לדוגמא בניין משרדים בבעלות חברה אשר מבצעת גם את הניהול, במידה ושווי פעילות הניהול עולה על 10% משווי הבניין הרי לפי קביעת הוועדה, מכירת החברה אינה בבחינת איגוד מקרקעין.

לפרטים נוספים ניתן לפנות לרו"ח (משפטן) ישי חיבה ורו"ח (משפטן) ישי כהן ממשרדנו.

ביום 24.8.2011  ניתן פסק דינה של ועדת ערר בחיפה בעניין אספן בניה ופיתוח בע"מ (להלן:"אספן") עיקרי המעשה הינם כמפורט: בראשית שנות ה-2000 הוקמה שותפות מוגבלת "לב הדר גיל הזהב – שותפות מוגבלת". (להלן: "השותפות"). השותפות זכתה במכרז של משרד השיכון והבינוי, להקמת ותפעול מקבץ דיור בכרמל שבחיפה. השותפות רכשה המקרקעין והקימה מקבץ דיור בן 200 דירות, חדרי שירותים שונים, 18 חנויות וחניון תת קרקעי.

בשנת 2008 רכשה אספן את חלקו של השותף הכללי בשותפות בכ-10 מליוני ₪. מנהל מסמ"ק קבע כי השותפות הינה איגוד מקרקעין ובשל כך חייב את אספן במס רכישה.

בדונה בסוגיה קובעת הוועדה כי אין מדובר באיגוד מקרקעין וזאת משני טעמים:

א. ככלל ועל פי הגדרת איגוד מקרקעין בחוק, אף שמרבית נכסי האיגוד הינם מקרקעין הרי ככל שיש לאיגוד נכסים שאינם מקרקעין המפיקים לאיגוד הכנסות ואלו אינם טפלים למטרות האיגוד, יוציאו הללו את האיגוד מתחולת "איגוד מקרקעין".

במקרה דנן, הועדה כלל לא בוחנת קיומם של נכסים כגון אלו (נכסים מניבי הכנסה שאינם מקרקעין), אלא מתוארת פעילות השותפות (השכרה, תחזוקה, החזקת צוות עובדים וכד'), ובזה יוצאת הוועדה ידי חובתה: "דעתנו היא כי הקמת מקבץ הדיור על פי ההסכם עם המשרד הינה חיונית לביצוע מטרת שותפות הדר וליצור הכנסותיה…מכירת המניות ..מהווה את זכאותו של המוכר בבעלות במקרקעין יחד עם הזכויות על פי ההסכם עם המשרד.

מבחינה כלכלית תוכנה של העסקה לא היה מכירת שתי זכויות נפרדות: האחת זכות הבעלות והשנייה הזכויות על פי ההסכם עם המשרד – אלא מכירת זכות אחת, והיא הבעלות על המקרקעין ששוויה נגזר בין היתר מהתמורות שצפויות להתקבל על פי ההסכם עם המשרד".

הוועדה מאזכרת את הילכת וילאר (ראה מבזק מס 354), השוללת פיצול ברכישת מקרקעין,  אליהן נלוותה זכות להקמת והפעלת מקבץ דיור, לשני רכיבים לעניין הטלת מס רכישה,  ורואה בכל העסקה כעסקת מקרקעין,וחבה במס רכישה כל כולה!!

מכאן עולה כי לדעת הוועדה, גם נכס מקרקעין המניב לאיגוד הכנסות עסקיות (אף שהגדרת עסק כלל לא נדונה) שאינו טפל למטרות האיגוד, יוציא את האיגוד מהגדרת איגוד מקרקעין .

נציין כי בהחלטות המיסוי השונות וכמקובל בענייני בתי מלון דיור מוגן וכד', ההסתמכות הינה בעיקר על נכסים אחרים שאינם נכסי מקרקעין (כגון אביזרים וציוד נלווה) המניבים לאיגוד הכנסות שאינן טפלות, וכאן החידוש לדעתנו.

ב. הטעם השני לגישת בית המשפט הוא: "ברור הוא שלעסק לב הדר קיים מוניטין, בשווי כלשהו. למוניטין שהוא נכס בלתי מוחשי יש ערך כלכלי. עסקת המכר שבפנינו כוללת את חלקו היחסי של המוכר במוניטין כחלקו בשותפות …. המסקנה המתבקשת היא כי שווי הפעילות העסקית של לב הדר עולה על 10% משווי כלל נכסיה, ויש לכן גם מטעם זה לקבוע שאינה איגוד מקרקעין".

מכאן כי לדעת הוועדה "שווי הפעילות העסקית" המכונה על ידה כמוניטין, הינו נכס אשר יש לכמת את שוויו אף שהמדובר בנכס בלתי מוחשי, שלא נרכש, ובמידה ואכן יהיה שוויו מעל 10% מסך נכסי האיגוד, הרי שאין המדובר באיגוד מקרקעין.

יפים הם דברים אלו לחברות רבות אשר מחזיקות בנדל"ן מניב מסוגים שונים אשר לפעילות העסקית של הפעלת הנדל"ן לסוגיה השונים קיים מוניטין אשר ערכו עולה על 10% משווי המקרקעין.

לדוגמא בניין משרדים בבעלות חברה אשר מבצעת גם את הניהול, במידה ושווי פעילות הניהול עולה על 10% משווי הבניין הרי לפי קביעת הוועדה, מכירת החברה אינה בבחינת איגוד מקרקעין.

לפרטים נוספים ניתן לפנות לרו"ח (משפטן) ישי חיבה ורו"ח (משפטן) ישי כהן ממשרדנו.

בחוק הביטוח הלאומי אין הגדרה לעובד. עובד ככלל, הוא מי שמתקיימים בינו לבין מעסיקו יחסי עובד ומעביד, וכך נדרש גם כאשר אישה מועסקת בחברה שבשליטת בעלה.

ביום 25/8/2011 התקבלה בביה"ד האזורי לעבודה (ב"ל 22362-11-10) תביעתה של ליטל חגי (להלן: "המבוטחת") לתשלום דמי לידה, כפי שיתואר:

תקציר עובדתי

המבוטחת עבדה בעבר אצל מעסיקים שונים. לאחר כאשר הביקוש למוצריה הלך וגבר, צמצמה את פעילותה בעבודות המשרד והקדישה את מירב הזמן להכנת הקינוחים והעוגות. המסעדה החזיקה באופן קבוע מלאי של מוצרים שהכינה המבוטחת.

מחודש פברואר 2009 החלה להיות שכירה בחברה, והוצאו לה תלושי שכר ע"ס 3,000 ₪ לחודש (בתוספת שווי רכב). כן החלה קורס להכנת דברי מאפה להתמקצעות.

הביקוש היה תלוי במספר ההזמנות ובהתאם לכך נעשתה העבודה בדרך כלל  4-3 ימים בשבוע, בבית. את המוצרים קנתה החברה. בהמשך רכשה החברה למבוטחת תנור ומקרר.

ביום 30/7/2009 המבוטחת ילדה ויצאה לחופשת לידה. טרם הלידה, דאגה להכין מלאי קינוחים שיספיק לחודשיים, ולאחר מכן לא הוגשו במסעדה קינוחים עד חזרתה לעבודה.

לאחר חופשת הלידה שבה המבוטחת לעיסוקיה. בשל הגדלת הביקוש למוצריה, בכוונת החברה לשכור שטח נוסף ולהפוך אותו לקונדיטוריה, כך שהיא לא תעבוד יותר מהבית.

תביעתה לדמי לידה נדחתה ע"י המל"ל בטענה כי לא נתקיימו כאן יחסי עובד ומעביד.

דיון והכרעה

ביה"ד חוזר ומדגיש כי קיום יחסי עובד ומעביד ייבחן בקפידה יתרה כאשר מדובר בהעסקת בני משפחה, לרבות קשר עם תאגיד בשליטת קרוב משפחה.

לשם כך יבחנו  בין השאר קיום תשלום שכר ריאלי, קיום חובות מכוח דיני עבודה: תוספת יוקר, חופשה שנתית, דמי הבראה, סדירות העבודה ועוד.

סדירות העבודה– עבודת המבוטחת לא הייתה סדירה במובן של שעות עבודה קבועות, כיוון שהעבודה הייתה תלויה במלאי הקינוחים ובמספר ההזמנות. שפוטרה ממעסיק אחרון ב-9.2008, ובמקביל ללימודים במכללת צפת, החלה לסייע לבעלה בניהול שוטף של מסעדה שבבעלות חברה בשליטתו, בעבודות משרד.

בשעות הפנאי וכתחביב הכינה בביתם עוגות וקינוחים למסעדה, על מנת שיימכרו ללקוחות המסעדה.

בתקופה זו לא דווח עבורה כעובדת משום שהפעילות הייתה במסגרת "עזרה משפחתית" מקובלת. שכר – השכר היה ריאלי ביחס להיקף העבודה (3-4 ימים). השכר שולם בפועל, ואין מדובר בהתחשבנות עם הוצאת התלושים.

העסקת עובד אחר במקום המבוטחת – התפקיד שביצעה המבוטחת נבנה על ידה, היא הייתה אשת המקצוע ולא הייתה סיבה כלכלית להעסיק עובד אחר במקומה.

מקום ביצוע העבודה – לדעת ביה"ד, אין זה סביר שהחברה תשקיע בשלב ראשוני את מה שמשקיעה היום. השימוש בכלי העבודה הפרטיים אינו בעל משקל כדי לשלול את יחסי העבודה.

מחוייבות הדדית – בתחילת הדרך, כניסתה של המבוטחת לעסק הייתה בבחינת תחביב ועזרה משפחתית. משהניסוי הצליח והביקוש גבר, התגברה התלות של המסעדה במבוטחת "והיה טעם כלכלי ממשי בכך שהתובעת תהיה עובדת של החברה, וייווצרו יחסי עובד-מעביד של ממש, עם מחוייבות הדדית". זו דרך טבעית של התפתחות עסקית.

לאור הקביעות העובדתיות לעיל, נקבע כי נתקיימו יחסי עובד ומעביד ותביעת המבוטחת לדמי הלידה נתקבלה.

מיזם הביטוח הלאומי של משרד ארצי את חיבה פתרונות מיסוי בע"מ עם רו"ח אורנה צח (גלרט), עומד לרשותכם לייעוץ בנושא האמור.

נכתב ע"י רו"ח אורנה צח (גלרט),חיים חיטמן, ורו"ח (משפטן) ישי חיבה.

בחוק הביטוח הלאומי אין הגדרה לעובד. עובד ככלל, הוא מי שמתקיימים בינו לבין מעסיקו יחסי עובד ומעביד, וכך נדרש גם כאשר אישה מועסקת בחברה שבשליטת בעלה.

ביום 25/8/2011 התקבלה בביה"ד האזורי לעבודה (ב"ל 22362-11-10) תביעתה של ליטל חגי (להלן: "המבוטחת") לתשלום דמי לידה, כפי שיתואר:

תקציר עובדתי

המבוטחת עבדה בעבר אצל מעסיקים שונים. לאחר כאשר הביקוש למוצריה הלך וגבר, צמצמה את פעילותה בעבודות המשרד והקדישה את מירב הזמן להכנת הקינוחים והעוגות. המסעדה החזיקה באופן קבוע מלאי של מוצרים שהכינה המבוטחת.

מחודש פברואר 2009 החלה להיות שכירה בחברה, והוצאו לה תלושי שכר ע"ס 3,000 ₪ לחודש (בתוספת שווי רכב). כן החלה קורס להכנת דברי מאפה להתמקצעות.

הביקוש היה תלוי במספר ההזמנות ובהתאם לכך נעשתה העבודה בדרך כלל  4-3 ימים בשבוע, בבית. את המוצרים קנתה החברה. בהמשך רכשה החברה למבוטחת תנור ומקרר.

ביום 30/7/2009 המבוטחת ילדה ויצאה לחופשת לידה. טרם הלידה, דאגה להכין מלאי קינוחים שיספיק לחודשיים, ולאחר מכן לא הוגשו במסעדה קינוחים עד חזרתה לעבודה.

לאחר חופשת הלידה שבה המבוטחת לעיסוקיה. בשל הגדלת הביקוש למוצריה, בכוונת החברה לשכור שטח נוסף ולהפוך אותו לקונדיטוריה, כך שהיא לא תעבוד יותר מהבית.

תביעתה לדמי לידה נדחתה ע"י המל"ל בטענה כי לא נתקיימו כאן יחסי עובד ומעביד.

דיון והכרעה

ביה"ד חוזר ומדגיש כי קיום יחסי עובד ומעביד ייבחן בקפידה יתרה כאשר מדובר בהעסקת בני משפחה, לרבות קשר עם תאגיד בשליטת קרוב משפחה.

לשם כך יבחנו  בין השאר קיום תשלום שכר ריאלי, קיום חובות מכוח דיני עבודה: תוספת יוקר, חופשה שנתית, דמי הבראה, סדירות העבודה ועוד.

סדירות העבודה– עבודת המבוטחת לא הייתה סדירה במובן של שעות עבודה קבועות, כיוון שהעבודה הייתה תלויה במלאי הקינוחים ובמספר ההזמנות. שפוטרה ממעסיק אחרון ב-9.2008, ובמקביל ללימודים במכללת צפת, החלה לסייע לבעלה בניהול שוטף של מסעדה שבבעלות חברה בשליטתו, בעבודות משרד.

בשעות הפנאי וכתחביב הכינה בביתם עוגות וקינוחים למסעדה, על מנת שיימכרו ללקוחות המסעדה.

בתקופה זו לא דווח עבורה כעובדת משום שהפעילות הייתה במסגרת "עזרה משפחתית" מקובלת. שכר – השכר היה ריאלי ביחס להיקף העבודה (3-4 ימים). השכר שולם בפועל, ואין מדובר בהתחשבנות עם הוצאת התלושים.

העסקת עובד אחר במקום המבוטחת – התפקיד שביצעה המבוטחת נבנה על ידה, היא הייתה אשת המקצוע ולא הייתה סיבה כלכלית להעסיק עובד אחר במקומה.

מקום ביצוע העבודה – לדעת ביה"ד, אין זה סביר שהחברה תשקיע בשלב ראשוני את מה שמשקיעה היום. השימוש בכלי העבודה הפרטיים אינו בעל משקל כדי לשלול את יחסי העבודה.

מחוייבות הדדית – בתחילת הדרך, כניסתה של המבוטחת לעסק הייתה בבחינת תחביב ועזרה משפחתית. משהניסוי הצליח והביקוש גבר, התגברה התלות של המסעדה במבוטחת "והיה טעם כלכלי ממשי בכך שהתובעת תהיה עובדת של החברה, וייווצרו יחסי עובד-מעביד של ממש, עם מחוייבות הדדית". זו דרך טבעית של התפתחות עסקית.

לאור הקביעות העובדתיות לעיל, נקבע כי נתקיימו יחסי עובד ומעביד ותביעת המבוטחת לדמי הלידה נתקבלה.

מיזם הביטוח הלאומי של משרד ארצי את חיבה פתרונות מיסוי בע"מ עם רו"ח אורנה צח (גלרט), עומד לרשותכם לייעוץ בנושא האמור.

נכתב ע"י רו"ח אורנה צח (גלרט),חיים חיטמן, ורו"ח (משפטן) ישי חיבה.