מבזק מס מספר 412 - 11.8.2011

על רקע גל המחאות החברתיות בישראל, עלתה לשיח הציבורי סוגיית הטלת מס על עיזבונות. נזכיר כי בישראל הוטל מס עיזבון עד לשנת 1981 וכי בשנים האחרונות עלה הנושא מספר פעמים, בין היתר, בשנת 2000 במסגרת ועדת בן-בסט. לפני כשנה אף הוגשה הצעת חוק פרטית בעניין זה על ידי חברות הכנסתשלייחימוביץ ומרינה סולודקין. על פי הצעה זו, יוטל מס עיזבון בשיעור של 10% על שווי עיזבון נטו (דהיינו: נכסים בניכוי התחייבויות) העולה על 10 מיליון ₪ (בכפוף למקרים חריגים שנקבעו). עיזבון בסכום שאינו עולה על 10 מיליון ₪ יופטר מהמס. על פי ההצעה, המס יוטל על עיזבונו של מי שנפטר בהיותו "תושב ישראל" כהגדרת מונח זה בפקודת מס הכנסה. ועדת בן בסט המליצה על הטלת מס עיזבון בשיעור של 10% על שווי עיזבון נטו העולה על 2 מיליון ₪ בלבד.

יצוין כי הטלת מס על עיזבונות וירושות מקובלת במדינות מערביות שונות, למשל: בארה"ב, בגרמניה, בבריטניה ובצרפת. בארה"ב, למשל, מונהגת שיטת מיסוי מאוחדת לגבי מיסוי עיזבונות ומתנות, במסגרתה מוטל מס על עיזבונו של אדם בעת פטירתו. במידה והנפטר אינו אזרח או תושב ארה"ב יחול המס רק ביחס לנכסים המצויים בארה"ב, וניתן פטור מהמס עד לסכום של 60,000 US$. לגבי אזרח או תושב ארה"ב, המס מוטל על נכסיו הכלל עולמיים של הנפטר וניתן פטור ממס עד לשווי עיזבון של 5 מיליון US$. המס מוטל בשיעור מדורג עד לשיעור של 35% (לשנים 2011 ו- 2012).

על פי הדין הקיים בישראל, ירושה אינה אירוע מס כלל כמו כן, מתנה לקרוב שהוא תושב ישראל פטורה ממס רווחי הון. אם יוחלט להטיל מס עיזבון גם בישראל, סביר להניח כי הוא ילווה במס על מתנות (סביר כי  המס יוטל על שווי המתנה ולאו דווקא על הרווח הגלום בהעברה), ואולי אף בהעברה לנאמנות.

בהקשר לזאת נציין, כי צפוי שהחזקת נכסים באמצעות נאמנות שתוקם טרם חקיקת חוק מיסוי עיזבון, לטובת נהנים, עשויה לצמצם את חשיפות המס שעשויות לקום אם יוטל מס עיזבונות ומתנות. על פי הדין כיום, הקניית נכס ל"נאמנות תושבי ישראל" אינה אירוע מס. בפטירת יוצר הנאמנות, לכאורה הנכס אינו אמור להיכלל במסגרת עיזבונו, שכן הוא הועבר לבעלות הנאמן. במצב זה, יכול שיוכל הנהנה ליהנות מפירות הנכס (לאחר תשלום מס ההכנסה בגינם, ככל שמדובר ב"נאמנות תושבי ישראל") במשך שנים רבות מבלי ששולם מס בהעברת הנכס לנאמנות או בפטירת היוצר.

האמור לעיל מוצג בהסתייגות, שכן קשה להעריך באיזה אופן יוטל מס העיזבון ומס המתנות בישראל (ככל שיוטלו) ואילו סייגים ייקבעו ביחס לנכסים המוחזקים באמצעות נאמנות. עם זאת, אנו מניחים כי הקמת נאמנות בפרק הזמן שעד לחקיקת מיסוי עיזבון עשויה לשפר את מצבו של היוצר, בצמצום חשיפות המס הכוללות החלות על נכסים שיכללו בעתיד בעיזבונו, ביחס לאלו שיבקשו להקים נאמנות לאחר חקיקת החוק.

משרדנו  פועל  בתחום הנאמנויות  באמצעות מיזם משותף עם משרד עו"ד מוביל בתחום זה; המיזם  מייעץ באשר למאפייני הנאמנות, מטרותיה והשלכות המס הכרוכות בהקמתה ובהפעלתה. 

לפרטים נוספים ניתן לפנות לרו"ח (עו"ד) חגי אלמקייס ורו"ח רן ארצי ממשרדנו.

ביום 8.8.2011 התפרסם תיקון לחוק מיסוי מקרקעין (הגדלת ההיצע של דירות מגורים-הוראת שעה) התשע"א -2011 (להלן- "הוראת השעה") ותיקון מס' 71 לחוק, בנושא פטורים לדירות מגורים.

(ראה הרחבה בנושא במבזק מס מס' 411).

לנוחיותכם הוכן תרשים זרימהעל מנת לסייע בהתמצאות בנבכי סעיפי הפטור והוראות השעה. הערות תנאים וסייגים יפורטו לאחר תרשים הזרימה.

הערות סייגים ותנאים לתרשים:

1. "דירת מגורים מזכה"-דירת מגורים ששימשה בעיקרה למגורים בארבע שנים שקדמו למכירתה או ב-80% בתקופת ההחזקה בה. (להלן: "דירה מזכה").
2.  "דירת מגורים לא מזכה"- דירה מגורים שאינה דירה מגורים מזכה. לדוגמא- דירה ששימשה למשרד (להלן:  "דירת משרד").
3. "דירה מגורים יחידה"-דירתו היחידה של המוכר בארבע שנים שקדמו למכירה.
4. במסגרת הוראת השעה הפטור יינתן עד לתקרה שווי מכירה של 2.2 מיליון ₪ לדירה, הן לדירת משרד והן לדירת מגורים. בגין תמורה העולה על תקרה זו יוטל מס יחסי.
5. ניתן לקבל פטור עד ל-2 דירות מזכות בתקופה 1.1.2011-31.12.2012, וזאת בנוסף לדירה אחת בפטור הרגיל (סה"כ 3 דירות).
6. ניתן לקבל פטור עד ל-3 דירות משרד בתקופה 1.8.2011-30.6.2013.
7. כל ניצול פטור של דירה מזכה (הערה  5 לעייל) יבוא על חשבון פטור של דירת משרד (הערה  6 לעייל), ולהיפך. ניצול פטור רגיל (49ב(1)), בתקופה הרלוונטית, יבוא על חשבון פטור לאחת מדירות המשרד (הערה 6 לעייל).
8. הפטור לפי הוראת השעה לדירה מזכה (ראה הערה 5) , לא יחול לגבי דירות שנתקבלו במתנה בתקופה  31.12.2012 – 1.11.2010,  וכן אם ימכרו לקרוב.
9. הפטור לפי הוראת השעה לדירת משרד (ראה הערה 6), לא יחול לגבי דירות שנתקבלו במתנה בתקופה  30.6.2013 – 5.6.2011,  וכן אם ימכרו לקרוב.
10. אחד התנאים הכרחיים לפטור במכירת דירת משרד ס"ק 6 הינו כי יקבע בהסכם המכירה כי על הדירה לשמש למגורים במשך שנתיים רצופות, בידי המוכר. יצויין כי במידה והרוכש לא עמד בהתחייבותו לשימוש למגורים כאמור, יוטל עליו מס רכישה בשיעור 15% משווי הרכישה של הדירה.
11. הארכת תקופת הצינון לגבי פטור רגיל של דירה מזכה לפי סעיף 49ב(1) הינו בגדר הוראת שעה , עד ליום 1.1.2013.

סה"כ ניתן למכור בפטור ממס בתקופת הוראת השעה, 3 דירות!!

הטבלה וההערות הנלוות לה הינה בגדר תמצית כללית בלבד ואינה כוללת את כלל הסייגים וההנחיות המפורטות בחוק.

לפרטים נוספים ניתן לפנות לרו"ח (משפטן) ישי כהן, רו"ח (משפטן) ישי חיבה ורו"ח ענת דואני ממשרדנו.

מבוטחים שיוצאים לחו"ל יודעים ששלילת תושבות במוסד לביטוח לאומי (להלן: "המל"ל") שוללת זכאות לשירותי בריאות, אך מעטים מכירים את סעיף 58 לחוק ביטוח בריאות ממלכתי (להלן: "החוק"), ששולל זכויות  לשירותי בריאות  גם לתושב ישראל שנמצא בחו"ל וצבר חובות למל"ל לתקופה של 12 חודשים.

ביטוח בריאות לתושב ישראל שיצא לחו"ל

על פי סעיף 58 לחוק, תושב ישראל שחוזר לארץ לאחר שנעדר מן הארץ במשך שתי "שנות היעדרות" רצופות או יותר, שבהן לא שילם דמי ביטוח בריאות באופן רציף למל"ל, או שלא היה בתקופה הזו תושב ישראל על-פי הגדרת המוסד (גם אם שילם את דמי הביטוח והם הוחזרו לו), אינו זכאי לקבל שירותים רפואיים מקופות החולים בארץ במשך "תקופת המתנה" הקבועה בחוק.

כלומר בשני מצבים מבוטח חייב בתקופת המתנה:

1. תושב ישראל ששהה בחו"ל שתי שנות היעדרות  רצופות, וכן שקיים לו חוב בדמי ביטוח לתקופה של 12 חודשים לפחות. (כ"שנת היעדרות" מן הארץ נחשבת שנה, שבמהלכה התגורר אדם 182 ימים לפחות, גם אם לא היו רצופים, מחוץ לישראל).

2. מי שנשללה ממנו התושבות ע"י המל"ל.

יש קבוצות אוכלוסיה שלגביהן שהייה בחו"ל אינה מחייבת בתקופת המתנה, בין היתר ילדים עד גיל 18, מי שהוכרו כעולים חדשים ואחרים.

חישוב תקופת ההמתנה

בשהייה  בחו"ל עד 31 באוקטובר 2008 מחושבת תקופת המתנה של חודשיים לכל שנת היעדרות, והחל מיום 1 בנובמבר 2008 מחושב רק חודש המתנה אחד לשנת היעדרות.

תקופת ההמתנה המרבית היא בת שישה חודשים.

ביצוע תקופת המתנה

חודש המתנה הוא תקופה של 25 ימי שהייה רצופים בישראל.

מי שחייב בתקופת המתנה אך מסיבות רפואיות אושליחות מטעם מעביד ישראלי או מתוך הכרח עיסקי כעצמאי – יצא לחו"ל, יחשבו ימי שהייתו בחו"ל כימי שהייה בישראל, אך חודש המתנה ייחשב כחודש קלנדרי מלא.

פדיון תקופת ההמתנה

אפשר לפדות בכסף, את תקופת ההמתנה במספר תשלומים חודשיים שווים ורצופים עד שישה תשלומים , בסך כולל של 9,630 ש"ח בשנת 2011.

מיד עם תום תקופת ההמתנה (או לאחר תשלום הפדיון (ועם קבלת אישור התושבות מהמל"ל למי שנשללה תושבותו קודם לכן)  המבוטח זכאי לשירותי בריאות על-פי החוק ולהצטרף לאחת מקופות החולים על-פי בחירתו.

על אף האמור לעייל, טיפולי פוריות וטיפולים רפואיים בחו"ל, יתקבלו רק בתום תקופת ההמתנה המקורית.

החזר הוצאות רפואיות

לעיתים, אדם חוזר מחו"ל כדי לגור בארץ במגורי קבע, מגיש בקשה למל"ל  להיחשב תושב ישראל, אך הדיון בעניינו מתעכב.

בתנאים מסוימים, המבוטח יכול לפנות למשרד הבריאות ולתבוע החזר הוצאות רפואיות, אם היו לו בתקופה זו, בכפוף לתושבות רטרואקטיבית ולתקופת ההמתנה או לפדיונה.

ברור בעניין תקופת ההמתנה

ברור בעניין תקופת ההמתנה אפשר לבצע בתחום רישום והקצאה, בטלפון מס' 02-6462000, בפקס מס' 02-6462029.

מיזם הביטוח הלאומי של משרד ארצי את חיבה פתרונות מיסוי בע"מ עם רו"ח אורנה צח (גלרט), עומד לרשותכם לייעוץ בנושא האמור.

נכתב ע"י רו"ח אורנה צח (גלרט),חיים חיטמן, ורו"ח ישי חיבה.