ביום 26 ביולי 2010 בג"ץ ביטל את החלטת בית הדין הארצי ( עבל 1571/04) וקבע כי אין הבדל בין טיפים שמקבלים מלצרים ישירות מהסועדים לבין אלו שמקבלים טיפים באמצעות המעסיק כחלק מהמשכורת.
רקע עובדתי
- ב- 21.5.1996 טבע המנוח עוזי כהן ז"ל בעת ניסיון להצלת נערים מטביעה בחוף הים בהרצליה.
- בית הדין האזורי קבע שמדובר בתאונת עבודה מכוח סעיף 287 (5) בחוק הביטוח הלאומי מאחר והמנוח פעל להצלת חיים במסגרת פרק יג' לחוק הביטוח הלאומי( "תגמולים למתנדבים").
- כמתחייב, המוסד לביטוח לאומי שילם לאלמנה גמלת תלויים על פי בסיס השכר המדווח טרם פטירתו ( 2,682 ₪ לחודש).
- אלמנתו פנתה למוסד לביטוח לאומי וטענה כי בפועל המנוח השתכר סך של כ- 10,000 ₪ לחודש נטו, כולל טיפים שקיבל מהלקוחות. סכומים אלו לא נרשמו בספרים ולא באו לידי ביטוי בתלוש המשכורת.
- המוסד לביטוח לאומי סירב להתחשב בהכנסה מהטיפים לצורך חישוב הגמלה והאלמנה ערערה לבית הדין האזורי לעבודה. בית הדין קיבל את טענתה העובדתית של האלמנה, ופסק על תשלום הגמלה על פי השכר לרבות הטיפים.
- המוסד לביטוח לאומי ערער בפני בית הדין הארצי לעבודה וב- 8.11.2005 ניתן פס"ד, שהסתמך על פסיקתו שלו בעניין ענבל מלכה (ע"ע 300113/98- שדנה בעניין הקשר שבין תשר לשכר המינימום) לפיו תשר שאינו עובר דרך קופת המעסיק ולא נרשם בספרים, אינו נחשב כחלק משכר העבודה.
- על כך הגישה האלמנה עתירה לבג"ץ.
החלטת בג"ץ ( בג"ץ 2105/06 )
בית המשפט עסק עד היום בנושא הטיפים בהיבט של דיני המס רק מהפן של חובת רישום תקבולים על ידי המעסיק ולא בהיבט של חישוב הקצבה או שכר העבודה. שופטי בג"צ דנו בשאלה האם ההכנסה מהטיפים שייכת למסעדה או למלצר עצמו.
השופטים הבחינו בין שני סוגים של טיפים :
א. טיפים שעל הסועד חלה חובה מפורשת לשלם לבעל העסק.
ב. טיפים שהם בבחינת רשות.
כלומר, השאלה המרכזית אותה היה על בית המשפט ללבן היא כיצד יש לסווג הכנסה של עובד מתשר. האם מדובר בהכנסה ממשלח יד, לפי סעיף 2 (1) לפקודת מס הכנסה, או שמא מדובר בהכנסת עבודה לפי סעיף 2 (2) לפקודה. לגישת בית המשפט, היסוד המבחין בין הכנסת עבודה לבין הכנסה ממשלח יד הוא " יסוד העצמאות". מסקנת בית המשפט כי נסיבות העסקתו של מלצר במסעדה אינן מלמדות בדרך כלל, כי הוא מעניק שירות כעצמאי וכי עבודתו התבצעה באופן מובהק במסגרת של יחסי עובד ומעביד.
לדברי בית המשפט " מתכונת העבודה במלצרות היא במובהק כזו המאפיינת יחסי עבודה ולא מתן שירות עצמאי. התייחסות לעבודתו של מלצר כאל עבודה של " עצמאי" על המשמעויות הבירוקרטיות, הפליליות והאחרות הכרוכות בכך, אינה הולמת את המציאות, הן מבחינת מתכונת העבודה והן מבחינת הנפשות הפועלות בתחום".
סוף דבר
בית המשפט הגיע למסקנה כי גם סכומי תשר שמשולמים ישירות למלצר נחשבים כהכנסת עבודה לפי סעיף 2 (2) לפקודת מס הכנסה, הגם שאין מדובר בהכנסה המגיעה מן המעביד. פועל יוצא מהחלטה זו, שיש להתחשב בהכנסתו הכוללת של המנוח מכספים שקיבל כתשר לעניין קצבת התלויים. דרישת המוסד לביטוח לאומי, לפיה יש לחייב את המסעדה לשפותו בגין החלק בקצבה, נדחתה, במקרה הנדון, וככלל נותרה ב"צריך עיון".
בית המשפט ביקש להעיר שתי הערות:
- כאשר מדובר בהכנסה שאינה מתועדת, הרי גם במקרים בהם יש להתחשב בה, הנטל להוכיח את קיומה ואת היקפה מונח על כתפי העובד.
- שאלת מעמדו של התשר על היבטיה השונים, טעונה הסדרה חקיקתית מקיפה.ההלכה הפסוקה תתקשה לספק פיתרון אשר יקיף את הסוגיה כולה.
השלכות נוספות העולות מבג"צ כהן דנן, בענייני חבויות בענייני מס הכנסה ומע"מ,ידונו במבזק הבא
מיזם הביטוח הלאומי של משרד ארצי את חיבה פתרונות מיסוי בע"מ עם רו"ח אורנה צח (גלרט), עומד לרשותכם לייעוץ בנושא האמור.
נכתב ע"י רו"ח אורנה צח (גלרט) ועל ידי חיים חיטמן.
