מבזק מס מספר 152 - 27.4.2006

ביום 25.04.2006 התפרסמו שלשה פסקי דין משולבים ומורכבים בעניינו של מר אריה דגן וחברותיו כנגד פ"ש אילת, בבית המשפט המחוזי בבאר שבע (כבוד השופט אלון). נציין כי מקריאת קורות החברות והיחיד עולה כי פקיד השומה ממש "הכריז מלחמה" על הנישום וחברותיו בעשרות נקודות שונות ומהותיות, ולא בכדי, שכן בית המשפט מצידו אשר עמל קשות לנתח ולפסוק בכל אחת מהן, הביע בצורה מפורשת את חוסר האימון שהוא נותן בתצהיריהם של הנישום ובאי כוחו, ובהתחמקויות/ התחכמויות בהם נקטו במרבית הנקודות.

על אף שבמרבית הנקודות פסק בית המשפט לטובת פקיד השומה  הרי מצאנו גם נקודת "אור":

לפני כעשר שנים "חתמה חברה בשליטתו המלאה של  מר דגן (חברת מול הים) עם עו"ד  שגב, לפיו תשלם לו סכומים כתשלום שכר טרחתו בכל הקשור למו"מ המסועף שניהל עבור החברה עם הבנק הבינלאומי הראשון בע"מ שנשה בחברה סכומים משמעותיים ביותר, תוך איום על המשך קיומה.

שש שנים אחר כך, בשנת 1994, נערך "הסכם אופק", שעיקרו העברת מחצית השליטה והבעלות ב"מול הים" לחברת אופק, באופן בו הבעלות והשליטה בחברה יהיו משותפים למערער ולאופק.

 במסגרת "הסכם אופק" הוסכם  כי  שכ"ט הנ"ל לעו"ד שגב יהיה לחובו של מר דגן  בלבד, ולא יחול על החברה המשותפת". בשנת 2000 שילמה החברה  בהוראת מר דגן לעו"ד שגב סך של 1.1 מליון ₪.

לטענת פ"ש , שכה"ט הנ"ל שולם לעו"ד שגב כ"הוצאה הונית" …

שהרי טיפולו של עו"ד שגב נועד לחלץ אותו [את המערער–י.א.] מהערבויות האישיות [לבנק הבינלאומי–י.א.] עליהן היה חתום, ואשר בגינן איימו הבנקים לקחת את מניותיו".

המערער לעומתו טוען כי המדובר ב"הוצאה פירותית" מובהקת, ונימוקיו עימו.

עד כאן העובדות ועמדות הצדדים, ועתה הפסק:  "שירותיו המשפטיים של עו"ד שגב, נשוא הסכם שכה"ט הנ"ל, התמקדו בתביעות כאלה ואחרות שהיו לנושי החברה לעניין חובותיהם [בראש וראשונה – הבנק הבינלאומי בע"מ], בשעבודים שעמדו לזכות אותם הנושים על נכס ההון של החברה, ובהסדרים אליהם הגיעו בסופו של דבר החברה, המערער והנושה. כל אלה עניין הם להוצאות משפטיות במסגרת "שימורו של הון החברה".

קבלת עמדתו של המשיב לעניין זה, ולפיה מו"מ והסדר עם נושים, עניינו מניה וביה ב"ייצור ההון" – כמוה למעשה כקביעה לפיה הוצאות משפטיות באשר הן לעולם יהיו "הוצאות הוניות".

שהרי, אם נלך לשיטת המשיב, אין לך הוצאה משפטית שמוציא נישום במסגרת ניהול עסקיו, אשר תכליתה הסופית אינה בביסוס זכויות אותו הנישום בנכסיו – יהיו אשר יהיו.

 אכן, קשה לנסות ולהגדיר היכן עובר במדויק קו הגבול שבין הוצאה משפטית שהינה "הונית" להוצאה שהינה "פירותית". ברם, ההוצאה המשפטית דנן נוטה לדעתי במובהק לעבר החלופה "הפירותית"…" (כל ההדגשות שלנו)

סיכום ומסקנות העולות מנקודה זו בפסק הדין:

א. חוב של החברה לפי הסכם שכ"ט בינה לעו"ד בגין שרותי הגנה  על נכסיה ההוניים, שיתן לחברה,  הוטל במסגרת העברת 50% שליטה  בחברה לידי משקיע חדש, על כתפי בעל המניות הבלעדי הקודם. צעד זה נתקבל בידי בית המשפט, והוכר כהוצאה שלו.

ב. תשלום חוב זה על ידי בעל המניות המקורי לעו"ד אשר כפי שתואר בפסק הדין היה בגין :

–          שחרור בעל המניות מערבויות אישיות שנתן לחברה.

–          שימור מניותיו של בעל המניות בחברה מפני נושים שאיימו לקחתן ממנו.

–          שימור זכויותיה  של החברה  בנכסי המקרקעין, שאוימו בידי נושים.

הוכר בידי בית המשפט, כהוצאות שוטפות של בעל המניות ביצור הכנסתו, המותרת בניכוי.

אין אנו משוכנעים כי פקידי השומה השונים יפעלו בהכרח ברוח פסיקה זו, ואולם "תמיד טוב שיש איזה פס"ד תומך, לטובתך" .

תיקון 60 לחוק עידוד השקעות הון קבע "מסלול ירוק" הטבות המס יוענקו למפעל על פי בקשת המפעל, באם עמד בתנאים הקבועים בחוק. נדרש כי המפעל יהיה מפעל תעשייתי התורם לעצמאות הכלכלית של ישראל וכן הוא מפעל בר תחרות התורם לתוצר המקומי הגולמי, בנוסף נדרש כי  המפעל יעמוד באחד ממבחני מחזור כדלקמן:

1. אין למפעל שוק מסוים (מדינה או טריטוריית מכס) אשר היקף המכירות בו עולה על 75% מהיקף המכירות הכולל בשקלים.
2. לפחות 25% מהכנסות המפעל הנן משוק מסוים שכמות התושבים בו עולה על 12 מליון תושבים.

   ובמילים אחרות: 25% לפחות מן המחזור, הינם ליצוא.

דגשים בבחינת התנאים האמורים:

1. נח הכנסות אינו כולל מע"מ אולם לצורך המבחן הראשון יש לכלול בו גם מחזורי מכירות לישראל.
2. סכום ההכנסות מחושב בניכוי הנחות בגין מכירות שבוצעו בשנת המס, אף אם ניתנו לאחר שנת המס (לדוגמא: הנחות כמות ללקוחות). ברצוננו להדגיש כי המבחן מודד את השווי הכספי ולא הכמותי של היקף היחידות שמכרו.
3. בתנאים מסוימים גם הכנסות ממתן זכות שימוש בידע תחשבנה כחלק מהכנסות המפעל התעשייתי .
4. מפעל שהוא הרחבה של מפעל קיים יש לבחון את מבחני ההכנסות רק לגבי ההכנסות הרלבנטיות להרחבה הנבחנת ואף אם לא מתקיימים היחסים הנדרשים ביחס למחזור הבסיס יתכן והם יתקיימו ביחס להרחבה. יש לבחון את קיום התנאים האמורים, לעניין מחזור בסיס בשוק רק לאחר פיצול מחזור ההרחבה לשווקים השונים יש לבחון את התנאים שהזכרנו לעיל.

 בהקשר להיבטים נוספים הקשורים בהכנת דוח כספי ודוח המס לחברות בעלות מפעלים מוטבים ניתן לפנות לישי חיבה או רן ארצי ממשרדנו.

בהמשך להצעת הרפורמה בחוק מס החברות ההולנדי שפורסמה לפני כשנה וטרם יצאה לפועל, פורסמה לאחרונה טיוטה מעודכנת של הצעת החוק. להלן יובאו עיקרי השינויים הצפויים:

1. הפחתות בשיעורי המס:
• שיעור ניכוי המס במקור על דיבידנדים המחולקים מחברות הולנדיות יופחת ל – 15% (עד כה שיעור הניכוי עמד על 25%).
• שיעור מס החברות יופחת ל- 25% (עד כה שיעור מס החברות עמד על 29.6%)
2. הלוואות בין חברתיות:

על פי הצעת החקיקה החדשה, הריבית נטו שנצמחה בגין הלוואה בינחברתית תתחייב במס חברות בשיעור מופחת של 5%.

3. קיזוז הפסדים:

בד בבד עם הקלות המס הצפויות, מוצע להטיל מספר גזירות שמטרתן לממן את אותן הקלות. בין היתר, הגבלת העברת הפסדים משנים קודמות ל – 9 השנים הבאות. נכון להיום ניתן להעביר הפסדים ללא הגבלת זמן.

4. פחת על נכסי מקרקעין:

גזירה נוספת הינה שלילת התרת פחת על בניינים: ככלל, בניינים מופחתים על פי אורך החיים הכלכלי ואילו קרקע אינה מופחתת. מוצע כי הוצאות הפחת לא יותרו בניכוי במקרה שבו שווי השוק של נכס המקרקעין (לרבות מרכיב הקרקע) עולה על עלותו המופחתת בספרים לצורכי מס. במקרה שבו עלותו המופחתת של הנכס עולה על שווי השוק שלו, יותר פחת כל עוד העלות המופחתת אינה פחותה משווי השוק (ייתכן כי רוע הגזירה יומתק ולחברה אשר נכסי המקרקעין משמשים אותה לעסקיה יותר פחת כל עוד העלות המופחתת אינה פחותה מ- 50% משווי השוק).

בהקשר להיבטים נוספים הקשורים בשינויי החקיקה הצפויים בהולנד ניתן לפנות לגדי אלימי ממשרדנו.