עסקת שיתוף לרבות בעניין מימון עשויה להיתפס בעיני רשויות המס  כעסקת קומבינציה המחייבת דיווח  וחבות:  מס שבח – לבעלים ומס רכישה למלווה (פסיקה בעניין בייגל עמ"ש 96/2311 וחבס עמ"ש 95/1835) בהם נקבע כי עסקאות מימון וניהול מסוג זה במהותן הן עסקאות מקרקעין – עסקאות קומבינציה.

אולם, הפרדת ההסכמים לעסקת מימון מחד, והסכם ניהול ושיווק פרויקט הבניה וקבלת חלק מרווחי פרויקט הבניה מאידך, לשני חוזים שאינם מותלים, יתכן שייחלץ מסיכון זה  וכפועל יוצא לא יתירו את הוצאות הריבית למימון הפרויקט בניכוי (פס"ד שי אללוף עמ"ה 01/1128).

במקרה האחרון נטלה חברה הלוואה מבנק, אותה העמידה לרשות חברה קבלנית לצורך ביצוע פרויקט בניה, בתנאי הצמדה למדד בלבד. מנגד חתמה עם הקבלן על הסכם ניהול ושיווק הפרויקט, בתמורה לשיעור מרווחי הפרויקט.

נציין כי במקרה זה מרמז פסק הדין כי נעשתה הפרדה מכוונת  מצד המערער בין חוזה הניהול לחוזה המימון, זאת במטרה להימנע מהכרזה על שותפות בפרויקט הבניה, כי אז עקרונות המיסוי היו כבעסקת קומבינציה. נראה כי  בית המשפט "מעניש" את המערער במקרה זה באי התרת הוצאות המימון.