במסגרת תיקון 147 בוטל מנגנון ה"זיכוי", הקבוע בסעיף 93א' לפקודה (מכר אגב פרוק חברה).
כזכור, קיום מנגנון זה אִפשר בחירה בין שתי חלופת למימוש נכסי התאגיד המתפרק: האחת, מכירת נכסי החברה לפני תחילת הפירוק תוך הגדלת רווחים ראויים לחלוקה עד יום תחילת הפירוק (בדרך כלל חלופה זו נבחרה במקרים בהם בגין הנכסים הממומשים שעור מס רווח ההון היה נמוך), לבין מכירת נכסי החברה אגב הפירוק. במקרה האחרון, ניתן זיכוי בגובה המס אשר שולם בחברה, כנגד המס בו היה חייב בעל המניות בגין "מכירת" מניותיו במסגרת הפירוק. (נזכיר כי עד לתיקון 132 תמורת המכירה בידי בעל המניות הייתה התמורה "נטו" – התמורה ממימוש נכסי התאגיד בניכוי המס ששולם – כך גם נקבע בפסק הדין בעניין מנו. בתיקון 132 נקבע כי התמורה שתהא לבעל המניות תהא התמורה "ברוטו" – התמורה הכוללת ממימוש הנכסים בתאגיד).
כאמור, כל מנגנון הזיכוי האמור לעיל מבוטל בתיקון 147. לאור זאת ייכללו כרווחים ראויים לחלוקה, כל רווחי החברה עד לתום הפירוק, כולל הרווחים שנוצרו במכירת נכסים אגב הפירוק, (אשר בעבר היה מוקנה בגינם הזיכוי), ויחול עליהם מס כדיבידנד : ליחיד- 25%, ולחברה – 0.
על אף האמור, ביטול מנגנון הזיכוי לא יעשה באחת ב- 1.1.2006 , וימשיך לחול במקרים הבאים:
כל חברה שהוחל בפירוקה (יום קבלת ההחלטה הפורמאלית על הפירוק בהתאם לדיני החברות) לפני 1.1.2006, יחול לגביה הדין הישן לעניין זיכוי.
חברה "ישנה" (שהוקמה לפני 1.1.2003) יחול לגביה הדין החדש החל מיום 1.1.2010. נראה כי על פי לשון הוראת התחולה, הדין החדש (אובדן הזיכוי) עלול לחול גם על פירוקים שהוחל בהם לפני 2010, אך הסתיימו לאחר מועד זה.
נציין כי במצבים קיצוניים,(חברות "חדשות" להם נכסים "עתירי מס"), אובדן הזכות לקבלת הזיכוי במסגרת פרוק בגין המס החל בחברה בגין מימוש נכסיה, עלול להגדיל את חבות המס הכוללת "עד הבית" מ– 25% מס לכ– 43% מס.
בתיקון 142 לפקודה, אשר הקדים את הפחתת שיעורי המס בגין ניירות ערך זרים מ- 35% ל- 15% לשנת 2005, נקבע בסעיף 125(ג) לפקודה, בהקשר להכנסות ריבית על ניירות ערך זרים, כי חבות המס בגינן תחושב בהתאם לשנת הצבירה – ולא בהתאם למועד הקבלה, כמקובל (ראה בעניין זה מבזקי מס מספר 98, 99). תיקון חקיקה זה "טרף את הקלפים" בהקשר להשקעה באג"ח בה כל הריבית משולמת בתום התקופה – לאחר ירידת שיעורי המס, בכך שקבע כי על חלק הריבית ששייכת לתקופה שלפני 1.1.2005 ישולם מס בשיעור של 35%, ורק על החלק שנצמח לאחר מכן תחול ההקלה – מס בשיעור של 15%.
בתיקון 147 נקבע כי שיעור מס על הכנסות ריבית מכל סוג שהוא (למעט בעל מניות מהותי) יהא 20%. בהוראות התחולה נקבע כי שינוי זה יחול רק לגבי ריבית שנצברה החל מיום 1.1.2006. שינוי זה הביא לכך שריבית שנצברה על נייר ערך זר, החל ממועד כלשהו לפני 1.1.2005, עד לאחר 1.1.2006, יחולו בגינה שלושה שיעורי מס שונים!
נציין כי יחידים אשר צופים הכנסות ריבית בשנת 2007, ששיעור המס הכולל לגביה אינו עולה על 20%, ראוי כי יבחנו גיבוש הפסד מניירות ערך סחירים (מכל סוג שהוא) כבר בשנת 2005, לצורך "הפגשתו" עם הריבית ב- 2007. הפסד מני"ע סחירים שיגובש החל משנת 2006 יוכל להתקזז רק כנגד ריבית שהתקבלה באותה שנת מס בלבד!