הוראת השעה המתייחסת למכירה ורכישה מחדש, מפרטת מספר תנאים שבהם ניתן יהיה לבצעה, על מנת שרווח שנצבר עד ליום המכירה יחויב במס בשיעורים "הישנים" המוקלים, כך שרק עליית ערך מעבר לכך תחויב במס בשיעורים החדשים – בד"כ 20% ליחידים ו- 25% לחברות מחוץ לחוק ולבעלי שליטה.
על אף שכוונת המחוקק במתן האפשרות למכירה כאמור הייתה מניעת העלאת שיעורי המס באופן רטרואקטיבי, הרי שנישום אשר לו רווחים מני"ע (שאינם מ"מכירה רעיונית") יכול לבצע מכירה רעיונית לגבי ניירות ערך בהם גלום הפסד, לגבש כתוצאה מכך הפסד זה, ולקזזו כנגד רווחים אחרים מניירות ערך סחירים שנצמחו השנה כאמור.
אמירה זו תהא יפה בעיקר בהקשר למי שמכר בשנת 2005 ניירות ערך זרים, אשר הוחזקו על ידו תקופה ארוכה, כך שחלק ניכר מן הרווח חייב ממילא במס בשיעור של 35% (ובממוצע – מעל 20%).
(נזכיר כי לצורך ביצוע "מכירה רעיונית" יש להשתמש בשירותיו של ברוקר ישראלי בלבד).
נציין כי פעולה כאמור תהיה אטרקטיבית במיוחד מאחר שעלויות ביצוע "מכירה רעיונית" תהיינה נמוכות מעלויות ביצוע מכירה בפועל, ובנוסף יקשה על פקיד השומה לטעון טענת מלאכותיות בגין גיבוש ההפסדים.
תושבי ישראל רבים משקיעים בנכסי נדל"ן מחוץ לישראל באמצעות חברות שאינן תושבות ישראל.
על פי הסעיפים 64 ו- 64א' לפקודה, אין מניעה כי חברה תושבת חוץ תירשם כחברה משפחתית או כחברת בית, לפי העניין, ובהתקיים תנאי הסעיפים.
שכ"ד שוטף: רישום החברה הזרה כחברה "שקופה" כאמור לעיל, יביא לחיוב במס של ההכנסה השוטפת (כגון שכר דירה) בישראל – בתיק האישי של בעל המניות, כך שחבות המס תהא: מס חברות מקומי בתוספת מס במקור בגין הדיבידנד ובתוספת המס בישראל (15% ללא מתן זיכוי בגין המס הזר, או מס מלא, תוך מתן זיכוי בגין המס הזר ששולם). על פי דין פנימי במדינות מסוימות, או אמנות למניעת מיסי כפל, במדינות מסוימות, שיעור הניכוי במקור מדיבידנד נמוך או שאינו קיים כלל.
חלופת השקעה בנדל"ן מניב באמצעות חברה "שקופה", במקרים רבים עשויה להיות זולה מאשר תשלום מס מקומי וחלוקת דיבידנד, שיהיה חייב במס בישראל בשיעור של 25%, ללא מתן זיכוי בגין מס החברות ששולם בחו"ל.
במכירת הנכס ישולם מס בישראל (החל משנת 2007) בשיעור של 20% בלבד, תוך מתן זיכוי בגין המס ששולם מחוץ לישראל (וכאמור לעיל – ייתכנו מקרים גם ללא ניכוי מס במקור בגין דיבידנד).
לפרטים נוספים וייעוץ מקצועי בנושא ניתן לפנות לרו"ח חגי אלמקייס ממשרדנו.
תושבי ישראל רבים משקיעים בנכסי נדל"ן מחוץ לישראל באמצעות חברות שאינן תושבות ישראל.
על פי הסעיפים 64 ו- 64א' לפקודה, אין מניעה כי חברה תושבת חוץ תירשם כחברה משפחתית או כחברת בית, לפי העניין, ובהתקיים תנאי הסעיפים.
שכ"ד שוטף: רישום החברה הזרה כחברה "שקופה" כאמור לעיל, יביא לחיוב במס של ההכנסה השוטפת (כגון שכר דירה) בישראל – בתיק האישי של בעל המניות, כך שחבות המס תהא: מס חברות מקומי בתוספת מס במקור בגין הדיבידנד ובתוספת המס בישראל (15% ללא מתן זיכוי בגין המס הזר, או מס מלא, תוך מתן זיכוי בגין המס הזר ששולם). על פי דין פנימי במדינות מסוימות, או אמנות למניעת מיסי כפל, במדינות מסוימות, שיעור הניכוי במקור מדיבידנד נמוך או שאינו קיים כלל.
חלופת השקעה בנדל"ן מניב באמצעות חברה "שקופה", במקרים רבים עשויה להיות זולה מאשר תשלום מס מקומי וחלוקת דיבידנד, שיהיה חייב במס בישראל בשיעור של 25%, ללא מתן זיכוי בגין מס החברות ששולם בחו"ל.
במכירת הנכס ישולם מס בישראל (החל משנת 2007) בשיעור של 20% בלבד, תוך מתן זיכוי בגין המס ששולם מחוץ לישראל (וכאמור לעיל – ייתכנו מקרים גם ללא ניכוי מס במקור בגין דיבידנד).
לפרטים נוספים וייעוץ מקצועי בנושא ניתן לפנות לרו"ח חגי אלמקייס ממשרדנו.
סעיף 48ה' לחוק מיסוי מקרקעין קובע, כי חברה אשר לה הכנסה מעסק, המחזיקה בנכסי מקרקעין אשר שיעורי המס בעת מימוש המקרקעין או הבנוי עליהם יהא בשיעורים מופחתים של 13% עד 24% יועלה שיעור המס החל לגביהם ב- 1% נוספים בתום שנת המס 2005, ב-1% בכל שנה.
העלאת שיעורי מס שבח בגין נכסים כאמור מחייבת בחינה ליישום סעיף 104א', לצורך "שימור" שיעורי המס המוקלים בעתיד.