מבזק מס מספר 130 - 27.10.2005

סעיף 51ב(ב) לחוק העידוד בנוסחו לאחר תיקון 60 קובע כי יחשב כדיבידנד שחילקה חברה מוטבת גם  סכום שמקורו ברווחי החברה שהועבר לבעל מניותיה בעת פירוקה .

הוראה פוזיטיבית זו שהינה בתוקף לעניין מפעלים חדשים והרחבות משנת 2004 ואילך בלבד, נראה שהינה מלמדת כי על אף עמדת הרשויות, לא כך היה הדין קודם לכן, ועל פי סעיף 51 לחוק כנוסחו הקודם לא היה בפירוק משום חלוקת דיבידנד לעניין סעיף 51(ח) לחוק .

תימוכין לכך נמצא בפס"ד מנו עמ"ה 138/00,  בעניין שיטת חישוב מיסוי בעל מניות בעת פרוק חברה, לפי סעיף 93(ב) לפקודה. בית המשפט קבע כי מש"סתם" המחוקק את ה"פרצה בתיקון 132 לפקודה, משמע שלפני כן הדין היה אחר.

תקנות מס הכנסה (חישוב רווח הון בעסקה עתידית) התשס"ג 2002, קובעות את אופן חישוב רווח או הפסד הון מעסקאות עתידיות, לרבות עסקאות מכירה בחסר (עסקאות "שורט").

מכירת אג"ח בחסר משמעותה בעצם נטילת הלוואה, הצמודה למחיר האיגרת, אשר תיפּרע במועד רכישת האיגרת בעתיד לצורך "השבתה" למשאיל.

מכירה כאמור בשילוב עם רכישת האג"ח ערב תשלום הריבית (אג"ח הכולל "קופון"), תניב למוכר הפסד הון, אשר משמעותו הכלכלית – הוצאות מימון ב"הלוואה".

הפסד הון אשר ינבע ממכירת אג"ח בחסר, יתאפשר לקיזוז כנגד רווח הון ממכירת ניירות ערך באשר הם, סחירים ובלתי סחירים זאת החל מ–1 בינואר 2006, אף אם עסקת החסר החליפה בפועל הלוואה אשר מימנה פעילות אחרת של היחיד כגון הלוואת גישור לרכישת דירת מגורים.

נציין כי לעסקת מכירת האג"ח בחסר ייתכנו מרכיבים בלתי ודאיים, אולם מאחר שמדובר באיגרת חוב, בניגוד למניה, אי הוודאות מצומצמת בדרך כלל ומושפעת משיעורי הריבית הכללית במשק, דבר המשפיע ממילא גם על נטילת הלוואות הצמודות לריבית הפריים.

סעיף 51ב(ב) לחוק העידוד בנוסחו לאחר תיקון 60 קובע כי יחשב כדיבידנד שחילקה חברה מוטבת גם  סכום שמקורו ברווחי החברה שהועבר לבעל מניותיה בעת פירוקה .

הוראה פוזיטיבית זו שהינה בתוקף לעניין מפעלים חדשים והרחבות משנת 2004 ואילך בלבד, נראה שהינה מלמדת כי על אף עמדת הרשויות, לא כך היה הדין קודם לכן, ועל פי סעיף 51 לחוק כנוסחו הקודם לא היה בפירוק משום חלוקת דיבידנד לעניין סעיף 51(ח) לחוק .

תימוכין לכך נמצא בפס"ד מנו עמ"ה 138/00,  בעניין שיטת חישוב מיסוי בעל מניות בעת פרוק חברה, לפי סעיף 93(ב) לפקודה. בית המשפט קבע כי מש"סתם" המחוקק את ה"פרצה בתיקון 132 לפקודה, משמע שלפני כן הדין היה אחר.

תקנות מס הכנסה (חישוב רווח הון בעסקה עתידית) התשס"ג 2002, קובעות את אופן חישוב רווח או הפסד הון מעסקאות עתידיות, לרבות עסקאות מכירה בחסר (עסקאות "שורט").

מכירת אג"ח בחסר משמעותה בעצם נטילת הלוואה, הצמודה למחיר האיגרת, אשר תיפּרע במועד רכישת האיגרת בעתיד לצורך "השבתה" למשאיל.

מכירה כאמור בשילוב עם רכישת האג"ח ערב תשלום הריבית (אג"ח הכולל "קופון"), תניב למוכר הפסד הון, אשר משמעותו הכלכלית – הוצאות מימון ב"הלוואה".

הפסד הון אשר ינבע ממכירת אג"ח בחסר, יתאפשר לקיזוז כנגד רווח הון ממכירת ניירות ערך באשר הם, סחירים ובלתי סחירים זאת החל מ–1 בינואר 2006, אף אם עסקת החסר החליפה בפועל הלוואה אשר מימנה פעילות אחרת של היחיד כגון הלוואת גישור לרכישת דירת מגורים.

נציין כי לעסקת מכירת האג"ח בחסר ייתכנו מרכיבים בלתי ודאיים, אולם מאחר שמדובר באיגרת חוב, בניגוד למניה, אי הוודאות מצומצמת בדרך כלל ומושפעת משיעורי הריבית הכללית במשק, דבר המשפיע ממילא גם על נטילת הלוואות הצמודות לריבית הפריים.

סעיף 97(ב3) לפקודה, שנוסף בתיקון 147, קובע בתנאים מסוימים כי תושב חוץ שהיה תושב מדינת החתומה עם ישראל על אמנה למניעת כפל מס, למשך תקופה של לפחות עשר שנים, אשר רכש נייר ערך (סחיר או לא סחיר) של חברה תושבת ישראל במהלך התקופה המנויה בסעיף (תקופה המוגבלת בשלב זה לרכישה שתתבצע עד לסוף שנת 2007), יהיה פטור ממס במכירת נייר הערך ללא מגבלת זמן. הטבת מס ברוח זו תינתן אף למי שהיה תושב חוץ כאמור במועד רכישת נייר הערך והפך בהמשך לתושב ישראל זאת בכפוף למגבלות המוטלות על עולים חדשים ותושבים חוזרים, קרי פטור ממס לתקופה בת עשר שנים ממועד שהפך לתושב ישראל. הטבת מס זו, תהווה בעתיד פתח להיערכויות מס בחזרתם של ישראלים העונים על התנאים המנויים בסעיף לישראל.

בהקשר לאמור נדגיש כי לגישתנו גם רכישת אופציות של חברות תושבות ישראל ערב עלייתו של תושב כאמור לישראל והמרתן למניות במועד מאוחר יותר (אף אם הינו חורג מן התקופה המנויה בסעיף) תאפשר הקניית פטור במכירה שיבצע התושב החוזר.

בשולי הדברים נציין כי לדעתנו אין הכרח כי תושב חוץ כאמור יישאר תושב מדינת אמנה לאחר רכישת נייר הערך כדי שיהיה זכאי לפטור האמור בסעיף. כמו כן לדעתנו אין דרישה שתושב כאמור יהא תושב אותה מדינה במשך עשר השנים, די כי תושב כאמור יהא תושב מדינות שונות עמן חתומה ישראל על אמנה למניעת כפל מס, במשך עשר השנים.

סעיף 97(ב3) לפקודה, שנוסף בתיקון 147, קובע בתנאים מסוימים כי תושב חוץ שהיה תושב מדינת החתומה עם ישראל על אמנה למניעת כפל מס, למשך תקופה של לפחות עשר שנים, אשר רכש נייר ערך (סחיר או לא סחיר) של חברה תושבת ישראל במהלך התקופה המנויה בסעיף (תקופה המוגבלת בשלב זה לרכישה שתתבצע עד לסוף שנת 2007), יהיה פטור ממס במכירת נייר הערך ללא מגבלת זמן. הטבת מס ברוח זו תינתן אף למי שהיה תושב חוץ כאמור במועד רכישת נייר הערך והפך בהמשך לתושב ישראל זאת בכפוף למגבלות המוטלות על עולים חדשים ותושבים חוזרים, קרי פטור ממס לתקופה בת עשר שנים ממועד שהפך לתושב ישראל. הטבת מס זו, תהווה בעתיד פתח להיערכויות מס בחזרתם של ישראלים העונים על התנאים המנויים בסעיף לישראל.

בהקשר לאמור נדגיש כי לגישתנו גם רכישת אופציות של חברות תושבות ישראל ערב עלייתו של תושב כאמור לישראל והמרתן למניות במועד מאוחר יותר (אף אם הינו חורג מן התקופה המנויה בסעיף) תאפשר הקניית פטור במכירה שיבצע התושב החוזר.

בשולי הדברים נציין כי לדעתנו אין הכרח כי תושב חוץ כאמור יישאר תושב מדינת אמנה לאחר רכישת נייר הערך כדי שיהיה זכאי לפטור האמור בסעיף. כמו כן לדעתנו אין דרישה שתושב כאמור יהא תושב אותה מדינה במשך עשר השנים, די כי תושב כאמור יהא תושב מדינות שונות עמן חתומה ישראל על אמנה למניעת כפל מס, במשך עשר השנים.

בתיקון 55 לחוק מיסוי מקרקעין מועט מתחולת איגוד מקרקעין, בתחולה מיום 1 בינואר 2003, איגוד שהזכויות בו רשומות למסחר בבורסה כהגדרתה בפקודה.

אמור מכאן כי פרשנות סבירה הינה שהנפקה לציבור של אג"ח להמרה (באבחנה מאג"ח רגילה), שתסחר בבורסה תוציא את האיגוד מגדר איגוד מקרקעין, ותאפשר פעולה בין בעלי המניות ללא כל מיסוי "נלווה" – דהיינו מס מכירה / מס רכישה .

ראוי כמו כן לציין כי בתיקון 147 לפקודה בוטל סעיף 101, אשר הקנה הטבות מס מפליגות ("זכות החרטה") לבעלי מניות שמניותיה בבורסה, החל מיום 1 בינואר 2006.

יחד עם זאת קבע המחוקק בתיקון האמור (סעיף 64 לתיקון) כי הוראות סעיף 8 לחוק מיסוי מקרקעין – הכורכות את הוראות סעיף 101 לפקודה ברישום מניות איגוד מקרקעין למסחר בבורסה, יבוטלו החל מיום 1 בינואר 2007, דהיינו שנה מאוחר יותר.

אמור מכאן כי בהנפקת איגודי מקרקעין בבורסה עד לשנת 2006 ייהנו בעלי המניות עדיין מהוראות סעיף 101 לפקודה שלא, בדומה לבעלי מניות באיגוד "רגיל", על כל היתרונות שבכך .