מבזק מס מספר 120 - ארצי, חיבה, כהן פתרונות מיסוי בע"מ

מיסוי ישראלי - רכישת תיק לקוחות ב"עסקה משותפת" - פס"ד איגוד מקבלי גמלאות מגרמניה

ביום 27.7.2005 ניתן בבית המשפט המחוזי בתל אבי פסק דינו של כבוד השופט מגן אלטוביה בעניין סיווג הוצאות כאמור להלן.

האיגוד האמור בנדון, הוקם לצורך רכישת זכויות פנסיה מגרמניה לאזרחים ישראליים, לאור חתימת האמנה בעניין זה בין ישראל לגרמניה.

האיגוד התקשר בהסכם שיתוף עם אדם אחר ("יואל"), אשר אף הוא עסק בתחום זה, לפיו אותו אדם ימסור לגוף משותף שיוקם בינו לבין האיגוד את המידע אודות לקוחותיו, האיגוד יטפל בבקשות לקוחותיו, והתמורה מהם תחולק שווה בשווה בין הצדדים.

(בפועל האיגוד לא עמד בהתחייבויותיו לתשלום חלקו של יואל, והוא חויב לשלם ליואל את חלקו בפסק בוררות). בפועל סכומי העמלות שולמו ליואל, על פי פסק הבוררות, כ- 12 שנים לאחר הסכם ההתקשרות ביניהם.

האיגוד תבע בניכוי את התשלומים ליואל כהוצאה "פירותית" – שוטפת – בשנת התשלום, כתשלום חלקו בהכנסות ה"שותפות", ואילו פקיד השומה טען כי מדובר בהוצאה הונית לרכישת "תיק לקוחות".

פקיד השומה טען כי מהותה האמיתית של העסקה היא מכירת תיק לקוחותיו של יואל בפועל לאיגוד, כך שתמורת המכירה תהא חלקו בגבית העמלות. לדידו מאחר שהנכס – חוזי הלקוחות, מניב הכנסה חד פעמית, ולאחר הסדר הפנסיה איננו בעל ערך עוד, הרי שבהעברת הטיפול כולו בלקוחות לפקיד השומה, נפרד לצמיתות מן הנכס מניב ההכנסה. נציין כי מן הפרוטוקולים של ההליך המשפטי עולה כי יואל דיווח על ההכנסה כרווח הון.

בית המשפט פסק כי מדובר בהוצאה פירותית מן הטעמים הבאים:

לגישת השופט, אילו היה האיגוד עומד בהסכמים מלכתחילה, הרי שתשלום העמלות היה מוכר כהוצאה שוטפת. אין בתשלום העמלות באחור ובסכום אחד כדי לשנות את סיווג ההוצאה.
ככלל קובע בית המשפט כי תמורה שחושבה כפונקציה של הכנסות עתידיות יכולה להעיד על פעילות "פירותית": "ברגיל מכירתו של נכס הון תתאפיין בתמורה בלתי מותלית…".
מאחר שהוקם "גוף משותף", גם אם איננו גוף "פורמאלי", מדובר בעסקה משותפת, פירותית, שנכרתה בין הצדדים, ותוצאותיה הן פירותיות.
לטענה כי יואל דיווח על הכנסה הונית מקבלת העמלות קובע השופט כי מאחר והנושא הוסדר בתיקו של יואל בסיכומו של דבר בהסדר שומות בפשרה, אין הוא סבור כי יש לכך השלכה לענייננו.

מפסק הדין עולות מספר מסקנות/תהיות:

רכישת פעילות עסקית על ידי "גוף משותף" שבפועל הינו בשליטה מוחלטת של הרוכש, עשויה במקרים מסוימים להיות מסווגת כעסקה משותפת, כך שתשלומי העמלות למוכר תסווגנה כהוצאה פירותית ששולמה על ידי ה"גוף המשותף".
לא ברור מדוע פקיד השומה, בטענתו כי מדובר בנכס שמשך חייו מוגבל, סירב להכיר בהוצאה, גם אם הינה הונית: גם אילו היה האיגוד רוכש את תיק הלקוחות כפי שקבע פקיד השומה, יכול היה הוא להפחית את תמורת הרכישה על פני חיי הנכס (דוקא מן המבחינה הכלכלית – עליה נסמך פקיד השומה בבית המשפט, בנתחו את העסקה ועל פי העולה מפסה"ד בעניין לפת סוכנויות). מאחר שחלפו 12 שנים ממועד כריתת הסכם השיתוף ועד לתשלום על פי פסק הבוררות, ניתן להניח כי מרבית ההוצאה ההונית הייתה ניתנת להפחתה.

מיסוי ישראלי - רכישת תיק לקוחות ב"עסקה משותפת" - פס"ד איגוד מקבלי גמלאות מגרמניה

ביום 27.7.2005 ניתן בבית המשפט המחוזי בתל אבי פסק דינו של כבוד השופט מגן אלטוביה בעניין סיווג הוצאות כאמור להלן.

האיגוד האמור בנדון, הוקם לצורך רכישת זכויות פנסיה מגרמניה לאזרחים ישראליים, לאור חתימת האמנה בעניין זה בין ישראל לגרמניה.

האיגוד התקשר בהסכם שיתוף עם אדם אחר ("יואל"), אשר אף הוא עסק בתחום זה, לפיו אותו אדם ימסור לגוף משותף שיוקם בינו לבין האיגוד את המידע אודות לקוחותיו, האיגוד יטפל בבקשות לקוחותיו, והתמורה מהם תחולק שווה בשווה בין הצדדים.

(בפועל האיגוד לא עמד בהתחייבויותיו לתשלום חלקו של יואל, והוא חויב לשלם ליואל את חלקו בפסק בוררות). בפועל סכומי העמלות שולמו ליואל, על פי פסק הבוררות, כ- 12 שנים לאחר הסכם ההתקשרות ביניהם.

האיגוד תבע בניכוי את התשלומים ליואל כהוצאה "פירותית" – שוטפת – בשנת התשלום, כתשלום חלקו בהכנסות ה"שותפות", ואילו פקיד השומה טען כי מדובר בהוצאה הונית לרכישת "תיק לקוחות".

פקיד השומה טען כי מהותה האמיתית של העסקה היא מכירת תיק לקוחותיו של יואל בפועל לאיגוד, כך שתמורת המכירה תהא חלקו בגבית העמלות. לדידו מאחר שהנכס – חוזי הלקוחות, מניב הכנסה חד פעמית, ולאחר הסדר הפנסיה איננו בעל ערך עוד, הרי שבהעברת הטיפול כולו בלקוחות לפקיד השומה, נפרד לצמיתות מן הנכס מניב ההכנסה. נציין כי מן הפרוטוקולים של ההליך המשפטי עולה כי יואל דיווח על ההכנסה כרווח הון.

בית המשפט פסק כי מדובר בהוצאה פירותית מן הטעמים הבאים:

לגישת השופט, אילו היה האיגוד עומד בהסכמים מלכתחילה, הרי שתשלום העמלות היה מוכר כהוצאה שוטפת. אין בתשלום העמלות באחור ובסכום אחד כדי לשנות את סיווג ההוצאה.
ככלל קובע בית המשפט כי תמורה שחושבה כפונקציה של הכנסות עתידיות יכולה להעיד על פעילות "פירותית": "ברגיל מכירתו של נכס הון תתאפיין בתמורה בלתי מותלית…".
מאחר שהוקם "גוף משותף", גם אם איננו גוף "פורמאלי", מדובר בעסקה משותפת, פירותית, שנכרתה בין הצדדים, ותוצאותיה הן פירותיות.
לטענה כי יואל דיווח על הכנסה הונית מקבלת העמלות קובע השופט כי מאחר והנושא הוסדר בתיקו של יואל בסיכומו של דבר בהסדר שומות בפשרה, אין הוא סבור כי יש לכך השלכה לענייננו.

מפסק הדין עולות מספר מסקנות/תהיות:

רכישת פעילות עסקית על ידי "גוף משותף" שבפועל הינו בשליטה מוחלטת של הרוכש, עשויה במקרים מסוימים להיות מסווגת כעסקה משותפת, כך שתשלומי העמלות למוכר תסווגנה כהוצאה פירותית ששולמה על ידי ה"גוף המשותף".
לא ברור מדוע פקיד השומה, בטענתו כי מדובר בנכס שמשך חייו מוגבל, סירב להכיר בהוצאה, גם אם הינה הונית: גם אילו היה האיגוד רוכש את תיק הלקוחות כפי שקבע פקיד השומה, יכול היה הוא להפחית את תמורת הרכישה על פני חיי הנכס (דוקא מן המבחינה הכלכלית – עליה נסמך פקיד השומה בבית המשפט, בנתחו את העסקה ועל פי העולה מפסה"ד בעניין לפת סוכנויות). מאחר שחלפו 12 שנים ממועד כריתת הסכם השיתוף ועד לתשלום על פי פסק הבוררות, ניתן להניח כי מרבית ההוצאה ההונית הייתה ניתנת להפחתה.

מיסוי בינלאומי - כללים להתרת הוצאות מימון ברומניה החל מינואר 2005

הכללים להתרת הוצאות מימון ברומניה החל מינואר 2005 הינם כדלקמן:

1. הלוואות שנתקבלו ממי שאינו תושב רומניה וממוסדות פיננסיים שאינם תושבי רומניה – הוצאות המימון בגינן תוגבלנה עד לתקרה של 9% לשנה לעניין הלוואות שאינן במטבע רומני, ואילו הלוואות במטבע רומני – שער הריבית כפי שייקבע ע"י הבנק הלאומי ברומניה.

מגבלות התרת הוצאות המימון האלו חלות על כל הלוואה , בטרם חישוב יחס חוב להון.

2. אם יחס חוב להון גדול מ-3 ל-1, לא יותרו הוצאות המימון בכלל.

הוצאות המימון שלא הותרו בניכוי יועברו לשנה העוקבת ויקוזזו מול ההכנסה החייבת בשנה בה יפחת יחס חוב להון בחברה מ-3 ל-1.

נציין כי מסתמנת מגמה לא לאפשר העברת ההוצאות שלא הותרו לשנים הבאות החל מינואר 2006.

ביטוח לאומי - השפעת הכנסות שכ"ד למגורים על מבחן "שובר השוויון"

כידוע תקנות 14 ו-15 לתקנות הביטוח הלאומי (הוראות מיוחדות), קובעות כי תוטל על הכנסות "פסיביות" חבות בדמי ביטוח לאומי אך ורק אם הינן עולות על ההכנסות משכר או מעסק(ומשלח יד), לפי העניין(ובלשון התקנות- אם "לפחות 50% מהכנסתו אינם מהמקורות לפי סעיף 2(2) לפקודה…" (או 2(1) לפקודה לפי העניין).

סעיף 350 לחוק הביטוח הלאומי הדן בהכנסות הפטורות מדמי ביטוח לאומי קובע בין השאר כי הכנסות שכ"ד למגורים הפטורות ממס לפי הוראת השעה, וכן הכנסות שכ"ד למגורים החייבות במס לפי סעיף 122 לפקודה, פטורות מדמי ביטוח לאומי.

בהמשך למבזק מס מספר 89 מיום 9.11.2004, בוהעלנו לראשונה את הסוגיה, נשמעו דעות שונות בעניין השפעתן של הכנסות שכ"ד מעיין אלו על מבחן ה-50%, כגון במקרה בו למבוטח הכנסה מעסק או ממשכורת וכן הכנסות מדיבידנד (החייב בדמי בט"ל) וכן הכנסות שכ"ד פטורות כאמור.