ב25 לפברואר 2024 פורסמו תמציות של החלטות ועדות כופר לשנת 2022, בנושאי מכס מע"מ מיסוי מקרקעין ומס הכנסה.
אם ננסה להוציא את המוץ מהדוח הרי שעולים מספר מקרים מעניינים שראוי שכלל הציבור בישראל, משלמי המיסים והמייצגים יהיו ערים אליהן:
השמטתהכנסות מסוגים שונים וייחודיים:
א. הכנסות מחו"ל בעלות אופי פירותי, אשר בגינן הושת כופר לא מבוטל.
ב. השמטת הכנסה רעיונית (לרבות הטלת כופר על רו"ח שסייע כביכול ללקוח לא לדווח על הכנסה רעיונית.
ג. הכנסות מדיבידנד.
ד. מריבית על הלוואות שניתנו.
טופל נושא סיוע לאחר – ולאו דווקא מהיבט המייצגים:
ה. שכיר אשר נחשד בסיוע לאחר כאשר נרשם כבעל עסק אך בפועל שימש כביכול כאיש קש.
ו. מפקחי בניה סייעו לאחרים להתחמק מתשלום מס.
ז. מייצג עו"ד – סיוע לאחר בדיווח למסמ"ק.
ח. תצהיר כוזב לגבי מגורים בישוב מוטב וקבלת הטבת מס בערך של 408,000 ₪.
נדגיש את המקרה התדיר ביותר- השמטת הכנסות משכר דירה:
טופלו כ 10 מקרים ובהן השמטת הכנסה של עד כ 1.5 מליון ₪ , והושת כופר בין – 350,000 – 70,000. מקרים בהם לכאורה במידה והיה משולם מס כדין בשיעור 10%, הוא היה נמוך בהרבה מן הכופר.
דיווח כוזב למסמ"ק:
טופלו 7 מקרים של דיווח כוזב למסמ"ק בין אם על מנת להפחית את מס השבח ובין אם על מנת להפחית את מס הרכישה, בהיקפי מס של בין 35,000 ₪ ומעלה, והוטל כופר בסך של 21,000 ₪ ועד 280,000 ש"ח.
ולסיום – קלה כחמורה:
ט. אי דיווח על הכנסות מחשבון בנק בחו"ל בסך של 15,000 אירו וכופר בסך 20,000 ₪
לסיכום
אם עד היום גרס הציבור כי רשות המיסים לא תצליח לשים ידה על הכנסות לא מדווחות שאינן הכנסות "פשיטא", הרי שלאחר קריאת הדוח לא נותרו ספיקות – רשות המיסים מגיעה להכנסות רעיוניות, הכנסות מדיבידנד, הכנסות ריבית וסוגי הכנסות מחו"ל.
אם עד היום "רק" מייצגים היו ערים לכך שהם בחזקת מסייע לאחר, ולכן עליהם להישמר ולייעץ ללקוח ביתר שמרנות לגבי חובות הדיווח והמיסוי, הרי שהיום גם מסייעים מן המניין הכללי – שכיר שנרשם כבעל עסק אך לא כך היה, נותני שירותים שמסייעים לאחרים להפחית מס שלא כראוי וכו', נדרשים להישמר ולדווח כחוק על החזקה ובעלות אך ורק בנכסים בהם יש להם שליטה כלכלית.
וכמובן, נושא אי דיווח על הכנסות מהשכרה למגורים, ומחשבונות בנק בחו"ל אף אם בסדרי גודל זעירים.
אנו ממליצים לא להקל ראש ולהסביר ללקוחות – כי בגין הכנסות ונכסים יש חובת דיווח, וטוב יעשו אם ידווחו וישלמו מס בשיעורו ובמועדו, שהרי אם לא כן, חוסר נעימות ותשלום קנסות וכופר, שאינו בא במקום המס שיחוייב ממילא – יכולים להותיר את הנישום/אזרח ללא הכנסה כלל.
נקודה נוספת שראוי להעלותה הינה חובת הגשת דין וחשבון (גם בידי שכיר "פשוט") במידה ויש ברשות היחיד נכס בחו"ל בשווי של מעל 2,086,000 ₪ לשנת מס 2023, בהתאם לתקנות מס הכנסה (פטור מהגשת דין וחשבון) תשמ"ח-1988.
לדוגמא: כפי שאנו עדים לאחרונה ישראלים רבים רוכשים נדל"ן לצורכיהם האישיים ביוון, במידה וההשקעה עולה על הסכום האמור הרי שהרכישה תחייב אותם בהגשת דו"ח.
קרי, הגם שלא נבעו ליחיד הכנסות שכירות מן הנכס, והגם שהוא שכיר עם הכנסה שאינה מחייבת בהגשת דוח, הרי שקמה עליו חובת הגשת דוח לפי סעיף 131 לפקודת מס הכנסה – מכח החזקתו בנכס הנדל"ן מחוץ לישראל.
יש שלסמן במקום המתאים בטופס 1301 את הנתון, בין אם חייב בהגשת דוח רק מכוח ההחזקה בנכסי חו"ל ובין אם לאו.
בשבוע שעבר, פורסם תזכיר חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (מס'…) (תיקונים להגברת השקיפות בדיני המס ולעמידה בדרישות בין לאומיות בעניין חילופי מידע), התשפ"ד-2024.
תזכיר החוק מהווה שינוי דרמטי בהקלות הניתנות לתושבי ישראל לראשונה ותושבים חוזרים ותיקים, אשר הגיעו לישראל החל מ- 1/1/2007, ונהנו, לצד פטור מהותי ממס בגין הכנסות שהופקו מחוץ לישראל, גם מפטור מדיווח על נכסים והכנסות מחוץ לישראל; זאת, משך 10 שנים מהגעתם או חזרתם, לפי העניין. הצעת החוק משמרת את הפטור המהותי, אך מבטלת את הפטור מדיווח. לעניין מטרת החוק וביטול הפטור מדיווח, ראו מבזקנו מס' 1007.
במבזק זה, נדון בשינויים המוצעים, שמטרתן זיהוי והקמת מאגר לגבי בעלי שליטה סופיים ובעלי זכות שביושר, בישויות והסדרים משפטיים.
הליקוי העיקרי שנמצא בישראל על ידי הגלובל פורום (הפורום העולמי לשקיפות וחילופי מידע למטרות מס) בביקורות שערך כאן, נוגע למידע לגבי בעל זכויות שביושר בתאגידים ובנאמנויות, באימוצו את המלצות ארגון ה- FATF Financial Action Task Force -. הארגון מחייב את המדינות להקים מרשם מרכזי הכולל מידע אודות "בעל שליטה סופי" בישויות והסדרים משפטיים, אלו שיהיו נגישים לרשויות האכיפה ברחבי העולם.
המונח "בעל שליטה סופי" או "בעל זכות שביושר", משמעו האדם הטבעי (בשר ודם) המחזיק בבעלות או בשליטה מהותית בישות (כדוגמת חברה) או הסדר משפטי (כדוגמת נאמנות), לרבות מי שיש לו יכולת להפעיל שליטה אפקטיבית.
מטרה מרכזית לעניין זה הן הנאמנויות לסוגיהן. לכן, מוצע לתקן את פרק הנאמנויות בפקודה (פרק רביעי 2), ולקבוע שנאמן כהגדרתו בפרק, לרבות כל אדם שהחזיק בנכס הרשום על שמו לטובת אדם אחר, יחויב להגיש הודעה לפקיד השומה על יצירת נאמנות במסגרתה החזיק בנכסים. בכך, גם נאמנים שהיום אינם חייבים להגיש דיווח על הקמת הנאמנות לפי ההוראות הקיימות בפקודה, כמפורט לעיל, יצטרכו להגיש דיווחים. יובהר, שאין בהצעה זו לחייב את אותם נאמנים בהגשת דוחות שנתיים על הכנסת הנאמנות ועל נכסיה מדי שנה בשנה, אלא רק לחייב אותם לדווח על הקמת הנאמנות ועל שינויים בבעלי הזכויות בה, ככל שישנם שינויים כאמור.
ראו להלן הוראות תחולה על נאמנויות שהוקמו עובר לתחולת החוק.
בהתאם, מוצע לקבוע, לגבי נאמן ישראלי החייב בדוח שנתי למס הכנסה, כי בכל שנה יצרף לדוח השנתי שלו, דיווח לגבי היחידים שהם בעלי השליטה הסופיים בנכסי הנאמנות. נאמן ישראלי שאינו חייב בדוח שנתי, יגיש הודעה, תוך 90 יום ממועד יצירת הנאמנות או מיום ההקניה, לפי העניין, בדבר כינונה של הנאמנות, שיפורטו בה פרטי בעלי השליטה בנאמנות, והתושבות של כל אחד מהם.
בהמשך, ככל שהשתנו בעלי השליטה בנאמנות, יגיש הנאמן הודעה, עד יום 30 באפריל של שנת המס שלאחר שנת המס בה השתנו בעלי השליטה בנאמנות, ויפרט בה את פרטי בעלי השליטה בנאמנות לאחר השינוי ואת התושבות שלהם.
כמו כן, מוצע לקבוע, שחברה ישראלית תצרף לדוח השנתי שמוגש על ידה, רשימה של בעלי השליטה הסופיים בה, קרי – היחידים (ישראלים או זרים) שהם בעלי השליטה בה (במישרין ובעקיפין), לרבות פירוט בעל התושבות של כל אחד מהם.
הגדרת בעל שליטה היא זו הקבועה בסעיף 135ב לפקודה (הקובע את חובת הדיווח המוטלת על מוסדות פיננסיים, לצורך חילופי מידע בינלאומיים במסגרת הוראות הסדריFATCA ו- CRS). הגדרה זו היא רחבה, וכוללת יחיד בעל היכולת לכוון את פעילותו של תאגיד, בין לבד ובין יחד עם אחרים או באמצעותם, בין במישרין ובין בעקיפין, לרבות יכולת הנובעת מתקנון התאגיד, מכוח חוזה בכתב, בעל פה או באופן אחר, או יכולת הנובעת מכל מקור אחר, ולמעט יכולת הנובעת רק ממילוי תפקיד של נושא משרה בתאגיד; יראו יחיד כבעל שליטה בתאגיד אם הוא מחזיק 25% או יותר מסוג כלשהו של אמצעי שליטה, ובתאגיד שבו אין יחיד כאמור, יראו כבעל שליטה את יושב ראש הדירקטוריון בחברה ונושא משרה מקביל וכן את המנהל הכללי, ואם אין כאלה – את נושא המשרה שיש לו שליטה אפקטיבית בתאגיד.
בדברי ההסבר לתזכיר מצויין, שמסירת המידע הנוסף לא אמורה להוות עומס רגולטורי נוסף, שכן תאגידים ונאמנויות כאמור מחזיקים במידע זה מכיוון שנדרשים למסור אותו כאשר הם פועלים מול גופים פיננסיים ועסקיים שחל עליהם חוק איסור הלבנת הון (כמו שימוש בחשבון בנק). אין לנו ספק, שאמירה זו אופטימית מדיי ושמדובר בהכבדה משמעותית נוספת הנופלת על כתפי הנאמנים, המייצגים ונושאי משרה.
במקביל, מוצע לבצע במסגרת תזכיר החוק תיקון עקיף לחוק איסור הלבנת הון, לפיו ניתן יהיה להעביר מידע הנאסף על ידי המוסדות הפיננסיים מכוח חובות לפי חוק איסור הלבנת הון למנהל רשות המיסים, לצורך חילופי מידע במסגרת אמנות המס שישראל חתומה עליהן. לשון החוק מאפשרת להעביר מידע כאמור, רק אם הוא "נדרש" לצורך יישום הוראות אמנת מס, ובדברי ההסבר להצעת החוק מובהר כי השימוש בסמכות דרישת המידע האמור יהיה לצורך מתן מענה לבקשות חילופי מידע כאמור ולא לצרכים אחרים של רשות המיסים בישראל. אנו תקווה שהרשות אכן תקפיד לבקש מהרשות לאיסור הלבנת הון מידע זה ולעשות בו שימוש, אך ורק כאשר הוא נדרש לצורך הליך של חילופי מידע לבקשת מדינה גומלת.
תחולה ותחילה: מוצע לקבוע כי חובת הגשת דוח עם פרטי בעלי השליטה תחול על דוח שיש להגישו לשנת המס 2024, שיוגש בתום שנת מס זו (כלומר, בשנת 2025).
מוצע לקבוע כי נאמנים בנאמנויות שאינן חייבות בדיווח, שהיו קיימות טרם תיקון החוק, יהיו חייבים בהגשת הודעה על פרטי בעלי השליטה ותושבות המס שלהם, תוך 90 ימים מיום פרסום החוק.
