השבוע פורסם תזכיר חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (מס'…) (תיקונים להגברת השקיפות בדיני המס ולעמידה בדרישות בין לאומיות בעניין חילופי מידע), התשפ"ד-2024 (להלן- התזכיר או ההצעה).
התזכיר מהווה שינוי דרמטי בהקלות הניתנות לתושבי ישראל לראשונה ותושבים חוזרים ותיקים, אשר הגיעו לישראל החל מ- 1/1/2007, ונהנו, לצד פטור מהותי ממס בגין הכנסות שהופקו מחוץ לישראל, גם מפטור מדיווח על נכסים והכנסות מחוץ לישראל; זאת, משך 10 שנים מהגעתם או חזרתם לישראל, לפי העניין.
התזכיר משמר את הפטור המהותי, אך מבטל את הפטור מדיווח.
כמפורט בהרחבה בתזכיר, מטרתו המוצהרת והעיקרית של התיקון, היא יישום הסטנדרט הבינלאומי שנקבע על ידי הפורום העולמי לשקיפות וחילופי מידע למטרות מס (ה- Global Forum הפועל תחת ארגון OECD) והגברת השקיפות במערכת המס, באמצעות הוספת חובות דיווח לרשות המיסים.
ה-Global Forum, עורך ביקורת עמיתים על מצב חילופי המידע במדינת ישראל מאז שנת 2019, כאשר בביקורת שנערכה בחודש מרץ 2023 קבע הארגון שהחקיקה הישראלית אינה עומדת בדרישות של התקנים הבינלאומיים של ה-Global Forum. התיקון נועד למנוע מישראל להיכנס לרשימה שחורה של מדינות, הנערכת על ידי האיחוד האירופי, בנושא אי ציות.
נכון להיום, מופיעות ברשימה זו מספר מצומצם של מדינות, המהוות 'מקלטי מס' (מועדון שלא כדאי להיות מנוי בו, הכולל 16 מדינות – רוסיה ו- 15 טריטוריות השוכנות באיים אקזוטיים למיניהם, כדוגמת איי סיישל, בליז ואיי הבהאמה). על מדינות המצויות ברשימת אי הציות מטיל האיחוד האירופי סנקציות כלכליות רבות, ובכלל זאת דרישה לניכוי במקור בשיעור גבוה על העברות כספים ממדינות האיחוד, כגון בדיבידנדים ובהשקעות.
בשל האמור, יש חשיבות רבה בתיקון הליקויים שנמצאו בהקדם האפשרי, ועל כן מוצעים בתזכיר, מספר תיקונים אשר צפויים לתקן את הליקויים.
בדברי ההסבר לתזכיר, מובהר באופן מפורש שאין בתיקון המוצע בכדי לשנות את החבות במס או בכדי לבטל פטורים שונים ממס אשר ימשיכו להינתן לפי הדין הקיים.
עניין התיקונים המוצעים רק בהגברת השקיפות, ובדיווח.
התיקון המוצע בהקשר זה הוא פשוט – ביטולם של סעיפים 134ב ו- 135(1)(ב) לפקודה, הפוטרים יחיד שהיה לתושב ישראל לראשונה או לתושב חוזר ותיק, מחובת הגשת דוח שנתי והצהרת הון, לגבי כל הכנסותיו שהופקו או שנצמחו מחוץ לישראל או שמקורן בנכסים מחוץ לישראל, ולגבי נכסים והתחייבויות מחוץ לישראל, במשך עשר שנים מהמועד שהיה לתושב ישראל כאמור.
חשוב מאד להיערך לתיקון המוצע מבעוד מועד, שהרי לכל שינוי חוק משמעותי, יש הוראות תחולה משמעותיות לא פחות: "מוצע שהתיקונים בדבר חובות הדיווח לגבי תושב ישראל לראשונה או תושב חוזר ותיק (להלן: "יחיד מוטב"), יחולו רק לגבי תושבים כאמור שהפכו לתושבי ישראל מיום 1 ביוני 2025 ואילך. זאת מתוך מדיניות כלכלית של הגנה על הציפייה לפטור מדיווח של מי שהגיע לישראל לפני תחילתו של חוק זה או מי שמתכנן מעבר בימים אלה" (ההדגשה איננה במקור).
אם כן, לא רק שהתיקון המוצע לא ישפיע על הפטור המהותי ממס, אלא שהוא גם לא ישפיע על הפטור מדיווח של יחידים מוטבים שכבר הגיעו לישראל, או כאלו שיגיעו ויהפכו לתושבי ישראל עד 31.5.2025.
על יחידים המתכננים להגיע לישראל בקרוב, ויחידים שעל פי מבחני התושבות והנסיבות עדיין מסווגים את עצמם "בדוחק" כתושבי חוץ, לשקול את צעדיהם ולהאיץ תהליכים, ככל שהם מעוניינים ליהנות מפטור מדיווח, כשהמחיר לזה הוא קיצוץ קל בתקופת ההטבות.
נזכיר שבמהלך שנת ההסתגלות, רשאי לבקש יחיד מוטב בתוך 90 יום מהגעתו, גם לאחר התיקון, היחיד שהפך לתושב ישראל יהיה רשאי שלא לדווח על הכנסותיו ונכסיו הזרים. רק בתום שנת ההסתגלות, ככל שהיחיד בחר להישאר בישראל, הוא יהא חייב בדיווח על הכנסותיו ונכסיו הזרים (ובמקביל, פטור ממס בגינם במשך 9 שנים)
במקביל, בתזכיר מוצע לבטל גם הקלות דיווח מהן נהנים עד כה יוצרים בנאמנות שהם יחידים מוטבים:
– ביטול הפטור מחובת דיווח על ידי יוצר שהוא יחיד מוטב, שיצר נאמנות או הקנה נכס או הכנסה לנאמנות בשנת המס.
– ביטול הפטור מחובת מסירת הודעה על ידי יוצר שהוא יחיד מוטב, בנאמנות תושבי חוץ, שהפכה לנאמנות תושבי ישראל או לנאמנות נהנה תושב חוץ. כנ"ל לגבי ביטול הפטור מחובת מסירת הודעה על ידי נאמן בנאמנות כזו.
נציין לטובה את כוונת הרשות המובאת בדברי ההסבר: בכוונת רשות המיסים להקל עד כמה שניתן בקבלת הדוחות על ההכנסות הפטורות.
כך לדוגמא, ככל שלתושב יש הכנסות מעסק שפועל במדינה הזרה שמוגש בשל פעילותו דוחות למדינה שבה העסק נמצא, הרשות תאפשר קבלת הדוחות אשר הוגשו למדינה הזרה בלא צורך לעשות התאמה לדיני המס בישראל, ואפילו אם הוגשו בשפה זרה.
כל זאת לשם הקלה על התושבים שהפכו להיות תושבי ישראל, תוך עמידה באמות המידה הבין לאומיות.
תיקון מוצע נוסף בתזכיר הוא קביעת חובת הגשת דוח על ידי חברה שהשליטה על עסקיה וניהולם מופעלים בידי יחיד מוטב: כזכור, בסעיף 1 לפקודה מוגדר "תושב ישראל" או "תושב" לגבי חבר בני אדם כחבר בני אדם שהתאגד בישראל או שהשליטה על עסקיו וניהולם מופעלים בישראל, למעט חבר בני אדם בישראל שהשליטה על עסקיו וניהולם מופעלים בישראל בידי תושב ישראל לראשונה או תושב חוזר ותיק וטרם חלפו עשר שנים מהמועד שבו היה העולה החדש או התושב החוזר הוותיק לתושב ישראל, או בידי מי מטעמו.
בתזכיר מוצע לאפשר לפקיד השומה לדרוש דוח באופן פרטני מחברה כאמור או מהיחיד המוטב עצמו, אם החברה לא הגישה את הדוח. לכן, תידרש החברה לקיים תיעוד חשבונאי בהתאם לעקרונות חשבונאיים מקובלים בישראל ולשמור אותו בהתאם לדין.
מובהר שאין בתיקון זה בכדי לחייב חברה כאמור, שבעליה הוא יחיד מוטב, בתשלום מס על הכנסותיה מחוץ לישראל או בהגשת דיווח שנתי בכל שנה, אלא רק למסור לפקיד השומה דוח בהתאם לעקרונות חשבונאיים מקובלים בישראל, אם וככל שידרוש זאת פקיד השומה.
לסיכום, נאמר שהפטור מדיווח שצפוי להתבטל במסגרת תזכיר החוק מהווה, או לפחות נחזה, כהטבה משמעותית, וכשיקול משמעותי בבואם של יחידים לבחור האם לעלות או לחזור לישראל.
אין ספק שיש לפטור מדיווח ליחיד מוטב, תועלות מבחינת מדיניות עידוד עלייה ועידוד הגירה חוזרת לישראל, אבל הוא מעורר קשיים רבים בתחום האכיפה, בישראל ובמסגרת הביקורת הבינלאומית. זאת ועוד, לדעתנו ומנסיוננו, הטבה זו היא במידה מסויימת בגדר אליה וקוץ בה – שכן הפטור מדיווח מייתר לכאורה את הצורך של היחיד המוטב בהתייעצות עם מומחי מס, ומכשיל יחידים מוטבים רבים בהבנתם את היקף הפטור המהותי ממס. דוגמא אחת מני רבות, היא היקף הפטור בגין הכנסה אקטיבית המתקבלת מתושבי חוץ ("הכנסה מעורבת"). דומה שרשות המסים אמנם נאלצה לבצע תיקונים אלו, אך בצער לא רב וביגון לא קודר.
במבזקנו הבא נדון בשינויים המוצעים, שמטרתן זיהוי והקמת מאגר לגבי בעלי שליטה סופיים ובעלי זכות שביושר, בישויות והסדרים משפטיים.
לפרטים נוספים ניתן לפנות לרו"ח (עו"ד) גדי אלימי ולרו"ח (משפטית) סאלי חדד גליבטר, ממשרדנו.
