בעוד כשבוע, בתאריך 01.01.2014, (יום המעבר), ייכנס לתוקפו החלק השני של תיקון 76 לחוק מיסוי מקרקעין (להלן: "החוק") וימחק סעיף 49ב(1) לחוק הידוע, המאפשר מכירת דירת מגורים מזכה בפטור ממס אחת ל - 4 שנים.

כחלק מתיקון 55 לחוק מיסוי מקרקעין (להלן: "החוק"), הוסף סעיף 71א לחוק, שכותרתו מיסוי רווח נוסף בפירוק, אשר נועד במקור להתגבר על תכנון מס, שבו חלף חלוקת עודפים בחברה החייבת במס כדיבידנד, חולקה בעת הפירוק, הקרקע כדיבידנד בעין לבעלי המניות בפטור ממס, על פי הוראות סעיף 71 לחוק.

להלן יתואר מקרה בעניין השקעה במקרקעין אשר ימחיש סוגיית מס קריטית: בתחילת שנות התשעים, הוקמה חברה לוי בע"מ (להלן- החברה) ע"י לוי בהשקעה של 1 מיליון ₪ ובסכום זה רכשה החברה מקרקעין. אין לחברה כל נכסים או התחייבויות נוספים. החברה מסווגת כמובן כ"איגוד מקרקעין".

בעקבות התנסות שאנו חווים מפעם בפעם בעניינם של לקוחות שונים, מצאנו לנכון לשתף אתכם במספר סוגיות פחת בנכסי מקרקעין, אליהן ראוי לשים לב: שיעור פחת בגין נכסי מקרקעין "ישנים" - אנו מתייחסים לנכסים שנרכשו מיום 1.4.1973 ועד תחילת שנות השמונים. ידוע כי לגבי מבנים ישנם מספר שיעורי פחת, החל מ-2% לגבי בניין מבטון מזויין ועד ל6.5% לבניינים מ"דרגה שלישית" וכו'. על שיעורים אלו יתכן וניתן ליישם הוראות חיקוקים שונים (בעיקר חוקי עידוד) המגדילים אותם.

ביום 13.2.2012 ניתן פס"ד בביהמ"ש העליון בעניין נאות דברת (להלן: "החברה") (ע"א 10793/08) העוסק בפרשנות שני הסכמים עוקבים שערכה החברה לרכישת חלקת קרקע, לעניין השאלה האם השתנתה העסקה עד כדי היווצרות עסקה חדשה המקימה חובת דיווח חדשה, וכן לעניין העדר תקופת ההתיישנות להחלת סעיף 82 לחוק מיסוי מקרקעין (להלן – החוק).