ב-23.7.2012 התקבל פס"ד בביהמ"ש המחוזי בת"א בהמרצת פתיחה (ה"פ 871/08) בעניין האחים זיספאל ובנימין הנגאל. המחלוקת שנתגלעה בין הצדדים הינה בשאלה האם רווח במכירת ני"ע זרים, חייב להיות נישום על פי הוראות צו ספציפי: צו מ"ה (שיעור המס על רווח הון במכירת ני"ע זר), התשנ"ב-1992 (להלן - צו ההקלה) (הקובע מס בשיעור 35% על הרווח הראלי), או שניתן לבחור בחישוב הרגיל של רווח הון ע"פ חלק ה' לפקודה (מס שולי על הרווח הראלי, בניכוי הרווחים הראויים לחלוקה (להלן- רר"ל) - עליהם הוטל (בזמנו) מס בשיעור מופחת של 10%).

ב-23.7.2012 התקבל פס"ד בביהמ"ש המחוזי בת"א בהמרצת פתיחה (ה"פ 871/08) בעניין האחים זיספאל ובנימין הנגאל. המחלוקת שנתגלעה בין הצדדים הינה בשאלה האם רווח במכירת ני"ע זרים, חייב להיות נישום על פי הוראות צו ספציפי: צו מ"ה (שיעור המס על רווח הון במכירת ני"ע זר), התשנ"ב-1992 (להלן - צו ההקלה) (הקובע מס בשיעור 35% על הרווח הראלי), או שניתן לבחור בחישוב הרגיל של רווח הון ע"פ חלק ה' לפקודה (מס שולי על הרווח הראלי, בניכוי הרווחים הראויים לחלוקה (להלן- רר"ל) - עליהם הוטל (בזמנו) מס בשיעור מופחת של 10%).

סעיף 91(ו)- שיעורי מס היסטוריים וסעיף 94ב - רווחים ראויים לחלוקה - למעשה במכירת מניה שנרכשה לפני שנת 1960 קמה תחולה הן להוראות סעיף 91(ו) והן להוראות סעיף 94ב, מהם אם כן יחסי הגומלין שבין שתי ההוראות? האם אחת גוברת על השנייה? האם ניתן לבחור את המיטיבה שבהן? או אולי אף ניתן לשלב בין שתי ההוראות?