ביה"ד האזורי לעבודה (ב"ל 19049-11-13) דחה ביום 2 באוגוסט 2017 את תביעתו של שלמה דהוקי (להלן: "המבוטח") וקבע שאין לייחס למבוטח שהוא הנישום המייצג בחברה המשפחתית את הוצאות החברה המשפחתית.

ביום 26.6.2017 ניתן פס"ד בעניין ידין סגל וחברת סומת (ע"מ 10456+10510-03-12). הסוגיה העיקרית שנדונה בפס"ד היא האם הפסד הון המיוחס לידין כנישום מייצג בסומת שהיא חברה משפחתית, ואשר קוזז בשנת 2005 מרווח הון שנצמח אצלו באותה שנה מהווה כטענת פ"ש כפר-סבא, עסקה מלאכותית נעדרת טעם מסחרי, ממנה ניתן להתעלם.

עם חקיקת תיקון 195 והוספת סעיף 121ב לפקודה לעניין הטלת מס היסף (מס על הכנסות גבוהות) החל משנת המס 2013 ואילך, עלתה השאלה האם המס האמור חל על הכנסות אשר הוגבלו ממילא בשיעורי מס מוטבים עפ"י חוק עידוד השקעות הון כגון דיב' מרווחי מפעל מוטב או מועדף?

בהמשך למבזקנו האחרון, נזכיר כי סעיף 62א לפקודה בעניין מיסוי "חברת ארנק", אשר הוצג במסגרת תיקון 235 לפקודה בתוקף משנת המס 2017, נועד לייחס את הכנסתה החייבת של חברה כאמור לבעל השליטה בה, ככל שמדובר בהכנסות מפעילות נושא משרה או משירותי ניהול, עבור אדם אחד בעיקר.

תיקון 235 לפקודה שחוקק במסגרת חוק ההתייעלות הכלכלית לשנים 2017 ו- 2018 יצר, בין היתר, את סעיף 62א לפקודה בעניין "חברת ארנק". בתמצית, מטרת הסעיף לייחס את הכנסתה החייבת של חברה כאמור לבעל השליטה בה, ככל שמדובר בהכנסות מפעילות נושא משרה או משירותי ניהול, עבור אדם אחד בעיקר. ישנן שאלות רבות העולות בקשר עם יישומו של הסעיף, ונתייחס להלן למספר סוגיות בתחום המיסוי הבינלאומי הקשורות עם חברת ארנק.