כולנו קראנו ושמענו על הסוגיה המרעישה בעניין דייריהן של מאות או אלפי דירות בשכונות יוקרה ירושלמיות, אשר גילו "יום אחד" כי הקרקע נשמטת תחת רגליהם, ובעתיד הלא כל כך רחוק - יצטרכו לשלם הון עבור המשך הישארותם בדירות, או חלילה יאלצו לפנותן ללא כל תמורה.

בפסק דין שיצא מבית המשפט העליון ביום 9.3.2017, נדונה סוגיה של פרשנות שיפוטית ללשונו של חוזה מורכב, שכותרתו היתה הסכם אופציה. לאחר לבטים רבים של כל אחד מן השופטים והערותיהם של מרביתם לגבי חבריהם להרכב, תוך שדעתם נוטה לכאן ולכאן, הוכרע לבסוף כי אין מדובר בהסכם אופציה כי אם ב"זכרון דברים" שהינו כדין חוזה מכר מלא.

בפסק דין שיצא מבית המשפט העליון ביום 9.3.2017, נדונה סוגיה של פרשנות שיפוטית ללשונו של חוזה מורכב, שכותרתו היתה הסכם אופציה. לאחר לבטים רבים של כל אחד מן השופטים והערותיהם של מרביתם לגבי חבריהם להרכב, תוך שדעתם נוטה לכאן ולכאן, הוכרע לבסוף כי אין מדובר בהסכם אופציה כי אם ב"זכרון דברים" שהינו כדין חוזה מכר מלא.

ביום 21.12.2016 אשרה הכנסת בקריאה שניה ושלישית את הצעת חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2017 ו- 2018), התשע"ז- 2016.

במסגרת עבודתנו נתקלנו בשאלה הנוגעת להיבטי המס בישראל בגין שינוי ערכם של ניירות ערך המוחזקים על ידי חברה בבעלות תושב ישראל. ישנן מדינות בהן שינוי ערכם של ניירות ערך כאמור אינו מהווה הכנסה לצורכי מס באותה מדינה וישנן מדינות ששינויים כאמור דווקא מדווחים לצורכי מס (למשל: הולנד במקרים מסוימים, מוסדות כספיים בבולגריה ועוד). השאלה הנשאלת בעניין זה היא האם במדינה בה שינוי ערכם של ניירות ערך נחשב להכנסה לצורכי מס, תחול חבות במס על בעל השליטה בחברה נשלטת זרה?