ביום 14 לפברואר 2017 ניתן פס"ד בעניין אמיר באן (להלן: "המערער") (ע"מ 23751-10-12), שם נדרש ביהמ"ש לדון בסיווג הכנסות מפרס ומפיצוי שקיבל המערער. עובדות המקרה המערער הינו איש היי-טק ישראלי שהתפרסם, בין היתר, בשל חלקו בפיתוח תוכנת שחמט.

ביום 25 באוגוסט 2013 ניתן בביהמ"ש המחוזי בתל אביב פס"ד בעניין עזבון המנוח פיינגולד משה ז"ל נ' פקיד שומה תל אביב 3 (ע"מ 1150-07). המנוח היה בעל מניות ונישום מייצג בחברה משפחתית הרץ פיינגולד ובנו בע"מ (להלן- החברה) אשר לימים נקלעה לקשיים כלכליים. הנישום משך כספים מהחברה (ע"פ דוחות כספיים מבוקרים של החברה לשנת 1999 עמדה יתרת חובו של המערער לחברה בסך של כ- 570 אלפי ₪ ובנוסף עמדה חברה אחות שהמערער הינו בעל מלוא מניותיה, ביתרת חובה לחברה בסך של כ- 1.6 מיליון ₪).

בין סבך הסעיפים בהצעת החוק המכונה "חוק ההסדרים", מצויים שני סעיפים קטנים ו"נחמדים למראה": האחד דן בסעיף 29 לפקודה (שנושאו - טיפול בהפסדים פירותיים מחו"ל), והשני דן בסעיף 92 לפקודה (שנושאו - הפסדי הון בארץ ובחו"ל).

בין סבך הסעיפים בהצעת החוק המכונה "חוק ההסדרים", מצויים שני סעיפים קטנים ו"נחמדים למראה": האחד דן בסעיף 29 לפקודה (שנושאו - טיפול בהפסדים פירותיים מחו"ל), והשני דן בסעיף 92 לפקודה (שנושאו - הפסדי הון בארץ ובחו"ל).