הכנסת עבודה - אי תחרות אצל שכיר כהכנסה פירותית - חזקה הניתנת לסתירה
בשנים האחרונות שררה אי - בהירות לאור פסיקות מנוגדות של בתי המשפט המחוזיים. בשבוע שעבר הכריע בית המשפט העליון בשאלה משותפת בשלושה ערעורים [פ"ש כ"ס נ' יוסף ברנע - ע"א 13/5083 (ע"מ 29525/11 - ראה מבזקנו מס' 498), פ"ש חיפה נ' מאיר אבידן - ע"א 7060/13 (ע"מ 24270/11), ובערעור שהגיש אברהם קרינגל נ' פ"ש פ"ת - ע"א 3051/14 (עמ"ה 6790-01-10 - ראה מבזקנו מס'531)]
"מבחן 50%" בין הכנסת עבודה והכנסה אחרת, לעניין תקנה 15 להוראות המיוחדות (טרם תיקון 103), הינו שנתי
ביום 22 במאי 2016 קיבל ביה"ד האזורי לעבודה (ב"ל 2553-09-14) את תביעתו של אהרון דב מונדרי (להלן: "המבוטח") לפיה יש לבחון לענין תשלום דמי ביטוח בחוק בנוסחו שהיה קיים עד 2007, את מכלול ההכנסות משכר ומדמי שכירות לפי בסיס שנתי ולא חודשי, וביטל את דרישת המוסד לביטוח לאומי (להלן: "המל"ל") לתשלום דמי ביטוח.
"מבחן 50%" בין הכנסת עבודה והכנסה אחרת, לעניין תקנה 15 להוראות המיוחדות (טרם תיקון 103), הינו שנתי
ביום 22 במאי 2016 קיבל ביה"ד האזורי לעבודה (ב"ל 2553-09-14) את תביעתו של אהרון דב מונדרי (להלן: "המבוטח") לפיה יש לבחון לענין תשלום דמי ביטוח בחוק בנוסחו שהיה קיים עד 2007, את מכלול ההכנסות משכר ומדמי שכירות לפי בסיס שנתי ולא חודשי, וביטל את דרישת המוסד לביטוח לאומי (להלן: "המל"ל") לתשלום דמי ביטוח.
הכנסת עבודה / רווח הון - מנגנוני שימור ומגבלות על מייסדים ועובדי מפתח, טיוטת חוזר
בשנים האחרונות פותחו, בעיקר בתעשיית ההי-טק, מנגנונים על מנת לשמר את אנשי המפתח והמייסדים בחברה למשך תקופה מוסכמת. יזמים/אנשי מפתח נדרשים בעת הקמת חברה ו/או בעת כניסת משקיע לחברה קיימת להכפיף את המניות שלהם בחברה למנגנון מסוים המחיל עליהם מגבלות בקשר לבעלותם בחברה ו/או לזכאותם לקבלת תמורת בעת מכירת מניותיהם בחברה, וזאת על-מנת להבטיח את המשך מעורבותם הפעילה בחברה למשך תקופת המגבלות.
פיצוי בגין אובדן השתכרות המשולם לתושב חוץ
במבזק זה נבקש לבחון בקליפת האגוז, האם קיימת לתושב חוץ חבות מס בישראל, בשל פיצוי המתקבל ממעסיק ישראלי, עבור ביטול או הפרת חוזה העסקה בישראל, טרם תחילת העבודה או במהלכה. פיצוי כאמור ניתן לבחון בשני מישורים: במישור ההוני או במישור הפירותי. במישור הפירותי, מדוע? מכיוון שכלל ידוע בפסיקה הישראלית, לפיו דין הפיצוי הינו כדין הפרצה אותו הוא בא למלא. כלומר, הפיצוי מהמעסיק הישראלי לתושב החוץ, מהווה תחליף לאבדן שכר עבודה הצפוי ובא לכסות על חיסרון הכיס של תושב החוץ.