ביום 14 לפברואר 2017 ניתן פס"ד בעניין אמיר באן (להלן: "המערער") (ע"מ 23751-10-12), שם נדרש ביהמ"ש לדון בסיווג הכנסות מפרס ומפיצוי שקיבל המערער. עובדות המקרה המערער הינו איש היי-טק ישראלי שהתפרסם, בין היתר, בשל חלקו בפיתוח תוכנת שחמט.

בשנים האחרונות שררה אי - בהירות לאור פסיקות מנוגדות של בתי המשפט המחוזיים. בשבוע שעבר הכריע בית המשפט העליון בשאלה משותפת בשלושה ערעורים [פ"ש כ"ס נ' יוסף ברנע - ע"א 13/5083 (ע"מ 29525/11 - ראה מבזקנו מס' 498), פ"ש חיפה נ' מאיר אבידן - ע"א 7060/13 (ע"מ 24270/11), ובערעור שהגיש אברהם קרינגל נ' פ"ש פ"ת - ע"א 3051/14 (עמ"ה 6790-01-10 - ראה מבזקנו מס'531)]

בשנים האחרונות פותחו, בעיקר בתעשיית ההי-טק, מנגנונים על מנת לשמר את אנשי המפתח והמייסדים בחברה למשך תקופה מוסכמת. יזמים/אנשי מפתח נדרשים בעת הקמת חברה ו/או בעת כניסת משקיע לחברה קיימת להכפיף את המניות שלהם בחברה למנגנון מסוים המחיל עליהם מגבלות בקשר לבעלותם בחברה ו/או לזכאותם לקבלת תמורת בעת מכירת מניותיהם בחברה, וזאת על-מנת להבטיח את המשך מעורבותם הפעילה בחברה למשך תקופת המגבלות.

ביום 30.5.2016 ניתן פס"ד בעניין ערן מיטל (ע"מ 41178-10-11). ערן באמצעות חברה בבעלותו נתן שרותי ליווי ויעוץ פיננסיים מספר שנים לחברת פארק ינאי בע"מ (להלן: "ינאי"), בעלת מקרקעין מניבים בפ"ת. בתחילת 2006 נחתם הסכם אופציה בין ינאי לערן לפיו יהא זכאי ערן לרכוש מינאי עד 2,000 מ"ר וחניות, בתמורה שנקבעה (תחשיב לפי 600 דולר למ"ר).

ביום 4.2.2016 התפרסמה החלטה של ביהמ"ש המחוזי בעניין חב' ניאופרם בע"מ (להלן: "החברה") ודוד פורר (במסגרת ע"מ 34264-01-12), בה הורה ביהמ"ש לפקיד השומה פ"ת, להשיב על מספר שאלות המתייחסות לתוצאת המס אליה הגיעה רשות המיסים בסוגיה דומה בתיק אחר, וזאת על מנת לאשש או להפריך את טענת האפליה שקיימת, אם בכלל, בעמדתו הנוכחית של פקיד השומה ביחס לחברה.